מבקר המדינה:
"משק המים נוהל בראייה קצרת טווח"

מבקר המדינה מותח בדו"ח שהגיש ביקורת חריפה על ניהול משק המים ומשק החשמל. בפרק נוסף חושף המבקר ליקויים בהעברת מפעל המרכבה לצפון.

ערוץ 7 , י"ג בחשון תשע"ט

חופי הכנרת
חופי הכנרת
צילום: קובי פינקלר

מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, מפרסם אחר הצהריים (שני) את הדוח השנתי 69א', הכולל ממצאים חמורים אודות שורה של נושאים ובהם ניהול משק המים של ישראל.

לטענת המבקר, רשות המים נקטה בראייה קצרת טווח, שהתבטאה בריקון מאגרי המים הטבעיים כל אימת שהתמלאו, מבלי שפעלה לשומרם לטווח הארוך. לעיתים מבלי לנצל את מלוא פוטנציאל ההתפלה הקיים.

המבקר קובע כי תכנון של משק המים היה אמור למנוע מחסור במים ואת המשך הפגיעה במאגרי המים הטבעיים, גם בהינתן רצף השנים השחונות שפקדו את הארץ בארבע השנים האחרונות.

לדבריו, שר האנרגייה ורשות המים לא פעלו להגשת תוכנית אב למשק המים לאישור הממשלה כנדרש בהחלטת הממשלה מאוקטובר 2010.

המבקר מציין עוד כי כבר בסוף שנת 2017, כמות המים השפירים לא הספיקה כדי לעמוד באספקה סדירה לכל הצרכים של משק המים. רשות המים לא פעלה במועד לקידום הקמת מתקני התפלה נוספים שיספקו את הביקוש הצפוי בטווח הארוך, ובכלל זה יאפשרו לשקם את מאגרי המים הטבעיים, ולא נקטה פעולות מספיקות לשימוש בפוטנציאל המים הטבעיים הזמינים באמצעות טיוב מים מזוהמים ובאמצעות פיתוח כלי הפקה נוספים.

"משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את תפקודה של רשות המים, שהביאה את משק המים ואת מאגרי המים הטבעיים למצב משבר - זאת בתקופה שבה משק המים הישראלי ניצב בפני אתגרים רבים", נאמר בדו"ח.

המבקר מותח בדו"ח ביקורת חריפה גם על ניהול משק החשמל, וקובע כי מאז תחילת העשור הנוכחי נבלמה מגמת השיפור באמינות אספקת החשמל ואף חלה בה הרעה. על פי תחשיב שמרני שערך משרד מבקר המדינה, העלות הישירה המצטברת בשנים 2016-2010 בשל העלייה בהיקף הפסקות חשמל ברשת המתח הגבוה בלבד, נאמדת ב-3.5-3.3 מיליארד ש"ח .

בעשור האחרון קיימת סטגנציה בהקמת קווי מתח-על חדשים. כאשר כפי שמראה התרשים בשנים 2016-2009 היה קצב הגידול בצריכת החשמל המשקית גבוה בהשוואה לקצב הגידול הכמותי בקווי ההולכה.

"לנוכח תת-ההשקעות של חח"י ברשת החשמל, ולאור האתגרים העומדים לפני משק החשמל בעשור הבא, נראה שתידרש השקעה כספית ניכרת כדי להמשיך את פיתוח התחרות במשק החשמל וכדי לשפר את רשת החשמל כנדרש" נאמר בדו"ח.

פרק מיוחד בדו"ח עוסק בסוגיית הפיתוח והייצור של טנקי המרכבה ורכבי קרב משוריינים(רק"ם) על ידי מערכת הביטחון.

המבקר מציין כי הפיתוח והייצור בתחומים אלה חורגים מהפיתוח והייצור של אמצעי לחימה אחרים בצה"ל. גורמים במערכת הביטחון ובראשם מנכ"ל משרד הביטחון לקו בתהליך קבלת ההחלטה לשמר את המצב הקיים ולהמשיך ולפתח ולייצר רק"ם במערכת הביטחון, זאת בלי שנבחנה כראוי ולעומק האפשרות לאזרח פעילויות אלה. "נוכח הליקויים שהעלתה הביקורת קיים ספק באשר לנכונות ההחלטה", קובע המבקר.

המבקר מותח ביקורת קשה גם על תהליך קבלת ההחלטות להעתיק את מרכז שיקום ואחזקה-מש”א ממרכז הארץ לאזור התעשייה ב"ציפורית" בעלות של מיליארדי ש"ח. לטענת המבקר, מנכ"ל משרד הביטחון החליט מראש להעתיקה ל"ציפורית", עוד בטרם קיים דיון עם גורמי משרד הביטחון וצה"ל על החלופות למיקום המש"א, ולא נימק את הבחירה בחלופה זו, למרות שדורגה בצה"ל כחלופה בעדיפות הנמוכה ביותר. "ראוי כי שר הביטחון ינחה על בדיקה מחודשת של החלופות לפיתוח וייצור של כלי רק"ם, לרבות חלופת אזרוח פעילויות אלה", ציין המבקר.