התאמנו בקישון, חלו ונזנחו
התאמנו בקישון, חלו ונזנחוצילום: הדס פרוש, פלאש 90

פרשת הקישון, כך מסתבר, לא תמה. לא מעט לוחמי צה"ל שהתאמנו בקישון ובעקבות כך חלו או הפכו נכים, וגם כאלה שנפטרו ברבות השנים בעקבות אותם אימונים, עדיין לא הוכרו על ידי משרד הביטחון.

הנפגעים נדרשים עד היום לסחבת מפרכת, ולעיתים כמעט בלתי אפשרית, כדי להוכיח את נסיבות מחלתם ולזכות בפיצוי שנקבע בחוק.

הפרשה מגיעה, כמו הרבה פרשות אחרות, גם לפתחו של בג"ץ, אבל משרד הביטחון מצידו מבקש הארכות שמשמעותן קריטית עבור לוחמים שחלו ובני משפחותיהם. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם עורכת הדין, דורית אלימלך, המייצגת את הלוחמים בעתירות לבג"צ.

"לכאורה נדמה שהדבר בא לסיומו, אבל זה לא נכון. אנשים ממשיכים לנהל הליכים מורכבים ומיותרים", אומרת עו"ד אלימלך ומספרת על העתירות. "אנחנו בבית המשפט העליון בעתירה לבג"צ שהגשנו, והאחרת בבקשת רשות ערעור שמונחת לפני העליון. מה שקורה הוא שכאשר אנחנו מנצחים בבית משפט שלום המדינה מערערת בהמלצת הפרקליטות ובמקום להביא את הפרשה לסיומה ולאפשר לאנשים להתמודד עם המחלות שלהם, הם מנהלים הליכים משפטיים. זו בושה למדינת ישראל".

"יצאנו בקמפיין גיוס המונים שתפקידו לגייס את האזרחים שרוצים לתמוך בנו. אם המדינה לא עושה את מה שמוטל עליה נגייס את האזרחים. במקפיין זה אנחנו רוצים לעשות את המחקר שהמדינה לא עושה, להוכיח את עודף התחלואה בקישון", אומרת אלימלך ומציגה נתונים לפיהם בשנת 2003 היו 102 לוחמים שלקו בסרטן. "מתוך אותה קבוצת אנשים שנחשפו, ידוע לנו כעת על כמעט 500 לוחמים שחלו, כאשר קבוצת החשיפה לא השתנתה".

"אנחנו סבורים שמדינת ישראל מסתירה מאיתנו את הנתונים ונותנת לכל לוחם לנהל מיני-ועדה ללא אמצעים כספיים ואין לו יכולות, כי הוא מתמודד עם המחלה שכל המשפחה סביבה. אין לו עודף אנרגיה לשם כך, וכך מי שיש לו כוחות ואנרגיה וייעוץ משפטי, שעולה הרבה, מגיע לבג"ץ, ומי שמתייאש מניח לזה והמדינה יוצאת נשכרת".

בדבריה מבהירה עו"ד אלימלך את הנקודה הבעייתית שנוצרה עם השנים. מדבריה עולה כי כאשר נקבה ההכרה בחולי הקישון על ידי שר הביטחון דאז (2003), שאול מופז, הוחלט שמי שחלה עד אז אכן יוכר, אולם מאז ועד היום התווספו מאות חולים מתוך אותה קבוצה ספציפית, וקציני התגמולים החליטו שלא להכיר בהם משום שהחולים שהתווספו אינם עומדים בתנאים מסויימים, ולדברי עו"ד אלימלך התנאים הללו אינם אלא כרסום בהחלטה המקורית של מופז.

"המים אותם מים מזוהמים, החומרים אותם חומרים והמחלות אותן מחלות. הדבר היחיד שקרה זה שרבו החולים, אז למה היה מקום לתקנות חדשות שמפלות את האנשים? אתן דוגמא, אם אדם חלה בסרטן ריאות ב-2005 הוא הוכר גם ללא קשר סיבתי, אבל אם חלה ב-2010 הוא לא הוכר גם אם נחשף הרבה יותר למים, כי ועדה מסוימת החליטה שסרטן ראות נגרם מעישון, ומה היה קודם? ומה האחוזים שגרם הקישון ומה האחוזים שגרמו הסיגריות? למה להפלות לוחמים? בבתי משפט מתקבלת הטענה שלי אבל המדינה מערערת. בינתיים אנשים הולכים לעולמם, הם ונשותיהם, ואני מיייצגת את היורשים".

ואולי לנוכח התגברות התחלואה בסרטן בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט, אין מנוס מלדרוש בירור מעמיק יותר כדי לוודא שאכן מקור מחלת הלוחמים הוא הקישון?

"לפני שאני עורכת דין אני אזרחית וחשוב לי לשמור על קופת המדינה כמו לפרקליט המדינה. אין לי עניין שיתנו לאנשים כסף סתם, ולכן אני אומרת שאם חושבים שעודף התחלואה קורה בכל מקרה, אז בואו ותעשו את המחקר ותוכיחו שהטענות לא שייכות כי אנשים חלו בסרטן ריאות גם ללא קשר לצלילות. אם כך יעשו נדע שהמדינה הגונה ולא מרמה ולא מפלה אף אחד".

"שיוכיחו עם קבוצת ביקורת מקבילה שהתחלואה דומה והחולה חלה מסיבות אחרות, אבל כשהמדינה מקימה מינהלת שמזמנת את הלוחמים מדי שנה לבדיקות כי הם בקבוצת סיכון, והם נבדקים בבדיקות שעולות כסף למדינה, אבל כשהם חולים היא לא לוקחת אחריות, אז בשביל מה שלחתם לבדיקות? בשביל מה ישנה המינהלת? ואיפה הנתונים שנצברו במהלך 15 שנה? מדוע אף אחד לא מפלח ומציג אותם למשרד הבריאות ולנו?".