משלחת ערבים מישראל למאבק ב-BDS

משלחת ערבים ישראליים שבה ממסע הסברה בקמפוסים וקהילות בארה"ב. על הוויכוחים וההאשמות באפרטהייד ורצח מספר אחד ממובילי המשלחת.

שמעון כהן , ט"ו בחשון תשע"ט

חדד וחברים מהמשלחת
חדד וחברים מהמשלחת
צילום: מילואימניקים בחזית

בראשית השבוע שבה לישראל מארה"ב משלחת מיוחדת של ערביי ישראל מטעם ארגון 'מילואימניקים בחזית'. במהלך הביקור קיימו חברי המשלחת סבב הרצאות בקהילות יהודיות ונוצריות ובקולג'ים וסיפרו על החיים במדינת ישראל כבני מיעוטים, בניסיון להציג תמונת אמת על החיים בישראל ולהפריך את טיעוניהם של ארגוני החרם כדוגמת ה-BDS וארגוני שמאל ישראליים, הפועלים בארה"ב כמו 'בצלם' ו'שוברים שתיקה'.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם אחד מחברי המשלחת, יוסף חדאד, ערבי נוצרי ישראלי, פעיל חברתי במגזר הערבי בישראל ונכה צה"ל, שמסכם את הביקור: "היה מדהים כי במסע שלנו עברנו באוניברסיטאות והקולג'ים ובקהילות, ואין ספק שיצאנו לא כמו שנכנסנו, כי מי שתמך בישראל תמך יותר ומי שהיו סקפטיים קיבלו תמונה אמתית עם עובדות אמתיות".

על האופן בו התקבלה המשלחת בקמפוסים הוא מספר: "באחת האוניברסיטאות ביוסטון כתבו על הפלאיירים שלנו שאנחנו רוצחים ושישראל מקיימת משטר אפרטהייד במרקרים אדומים, וזה בסדר. זו הסיבה שהגענו לשם, כדי להראות שזה לא נכון וישראל לא רוצחת ילדים ולא אפרטהייד, והיא בדיוק ההפך מהאופן שבו 'בצלם' ו'שוברים שתיקה' מציירים אותה. אנחנו שם כדי להגיד את האמת".

חדאד מציין בדבריו כי "אנחנו לא מציירים אשליה שהכול יפה בישראל אלא אומרים את האמת. יש מגרעות בחברה שלנו, אבל בין איך שמציירים אותנו למה שקורה יש פער גדול. בהתחלה הם לא מעכלים, אבל לאט הם מבינים את המסר שלנו, והוא חזק יותר כי מי שמדבר הם נוצרים מוסלמים ובדואים".

לדבריו המשלחת האחרונה לא חוותה אלימות פיזית במהלך הביקור, אולם חוויות שכאלה עברו על משלחות אחרות. "המאפיין הגדול ביותר הוא שכאשר הם שואלים ואנחנו עונים על הכול ואין להם עוד שאלות או שאנחנו הם אלה שמתחילים לשאול זה סימן שניצחנו".

חדאד נשאל עוד אם במהלך הביקור התקיימו גם דיונים רציניים יותר מפולמוסי רחוב, כאלה שבהם ביקשו לשמוע על חוק הלאום כסוגיה המפלגת גם את החברה בישראל, והוא משיב בחיוב. "בהרווארד הרצינו בפני מרצים וסטודנטים בתחום מדעי המדינה ויחסים בינלאומים, ושם היה הריכוז הגדול של שאלות קשות".

"על חוק הלאום התשובה שלי הייתה שגם אני לא מסכים עם כל סעיפי חוק הלאום, אבל החוק הזה בא לדבר על הרגש היהודי של עם שרוצה שתהיה לו מדינה וישראל היא יהודית ודמוקרטית. החוק לא באמת שינה משהו. החיים כאן ממשיכים באותה צורה כמו לפני חוק הלאום".

לזאת מוסיף חדאד ומציין נקודה אותה הוא מבקר בחוק הלאום: "הורדת מעמד הערבית זה באמת אצבע בעין, כי זה היה כלי בידיים שלי נגד טענות על ישראל, כי כשאמרו לי שישראל היא אפרטהייד אמרתי שהערבית היא שפה רשמית...".

לטעמו "הסעיף החסר בחוק הלאום הוא זה שמדבר על אחיי הדרוזים שמגיע להם איזכור, והראיה היא שראש הממשלה והשרים אמרו שיתכן וישנה בעיה בנוסח החוק. אותם מגזרים ובני מיעוטים שרוצים להיות חלק מהמדינה ומהחברה הישראלית, צריכים לקבל מקום בחוק או בחוק מקביל".

חדאד משלם מחיר לא מבוטל בישראל שבה הוא אינו יכול לבקר בכל מקום במגזר הערבי, ובשיחה עמו הוא מספר גם על איומים שחווה. "המטרה שלי היא קירוב לבבות וחברה אחת שבה נחיה זה לצד זה. המכשולים והאתגרים בארץ ובחו"ל די דומים, אבל כשאתה בא לשיח בדיאלוג ולא בשיח אלים והמטרה היא חברה טובה יותר, וגם כשאני מדבר על דברים פחות טובים בחברה הערבית, כשהם יושבים איתי ואנחנו מדברים בטונים רגועים, הם מבינים שצריך להתרכך להקשיב ולדעת".

"בתוך המגזר הערבי יש רוב שפוי ושקט, ובגלל שהוא שקט אנחנו רואים את המיעוט הקיצוני. המיעוט הקיצוני כשהוא מרעיש הוא נשמע כמייצג מגזר שלם, אבל בפועל הוא מייצג רק את המיעוט הרועש. הרוב שקטים כי הם מפחדים", הוא אומר ומספר גם על איום אחד שקיבל הוא עצמו: "כבר בתחילת דרכי קיבלתי הודעה שבה היה כתוב 'אני לא מאחל לך למות היום או מחר, אלא מקווה שזה יקרה אתמול', אבל מצד שני בחור מוסלמי מאום אל-פאחם שכתב לי בערבית שאני אומר את מה שהוא רוצה לומר, והוא לא מעז. יום יבוא וגם הוא ידבר".

בימים הקרובים יוצא חדאד למסע הסברה באירופה, שם יבקש להוכיח ש"המגזר הערבי לא מטופל, לא בגלל מדינת ישראל אלא בגלל ההנהגה הערבית שנמצאת בתוך המגזר הערבי".