מחקר פורץ דרך. פרופ' אורבך
מחקר פורץ דרך. פרופ' אורבךצילום: אוניברסיטת בר אילן

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס הכריזו היום (ראשון), על הזוכים בפרס ראש הממשלה ע"ש סמסון לחדשנות בתחום תחליפי נפט לתחבורה.

הזוכים הם פרופ' דורון אורבך מאוניברסיטת בר אילן וד"ר לרס פיטר לינדפורס וצוותו מחברת NESTE בפינלנד.

השניים זכו בפרס היוקרתי בסך מיליון דולר עבור פיתוח טכנולוגיות בעלות פוטנציאל לשמש כתחליף לדלקים לתחבורה.

הפרס מוענק זו השנה השישית ברציפות על ידי משרד ראש הממשלה, משרד המדע והטכנולוגיה וקרן היסוד. זו הפעם הראשונה שהפרס מוענק לחוקר ישראלי, לאחר שבשנים הקודמות הוענק לחוקרים מחו"ל.

הפרס, על שם אריק ושילה סמסון, הוא הפרס הכספי הגדול ביותר בתחום האנרגיה החילופית בעולם ומוענק למדענים שקידמו את הנושא משמעותית. הזוכים נבחרו מתוך מספר רב של מועמדים שהומלצו לפרס על ידי נשיאי אוניברסיטאות ומכוני מחקר ועל ידי מנהלים בתעשיות מהעולם ומישראל.

הזוכים נבחרו על ידי ועדת מומחים בין-לאומית שהגישה המלצתה לאישור חבר נאמנים בראשות פרופ' יצחק אפלויג, לשעבר נשיא הטכניון.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ציין, "ישראל ניצבת בחזית מהפכת התחבורה החכמה בעולם. אנו מובילים פתרונות ושיתופי פעולה בין-לאומיים. מדינת ישראל הפכה למרכז ידע, מחקר, תעשיה וטכנולוגיה בתחום תחליפי הדלק והתחבורה חכמה. הענקת הפרס לחוקר ישראלי היא עדות לכך".

שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס אמר היום, "הפרס מסמל את המחויבות של מדינת ישראל לקידום נושא תחליפי הנפט לתחבורה, נושא לו השפעה על מגוון היבטים של החיים שלנו כאן – כלכלה, בטחון, מדע וחברה. ישראל היא מדינה פורצת דרך בתחומים רבים ואנחנו פועלים כדי להבטיח זאת גם לדורות הבאים״.

פרופ' דורון אורבך מאוניברסיטת בר אילן, הזוכה הישראלי הראשון בהיסטוריה של פרס זה, זכה בפרס על תרומתו פורצת הדרך לפיתוח בטריות מסוג חדש, בהן בטרייה חדשנית מבוססת מגנזיום. למחקריו פוטנציאל גדול להביא לפיתוח בטריות חדשניות להנעת מכוניות חשמליות ובכך להוות תחליף לדלק פוסילי-נוזלי.

פרופ' אורבך תרם תרומות חשובות גם למחקר הבסיסי של בטריות, וגם לפיתוח יישומים בשיתוף עם התעשייה כגון חברת הכימקלים הגדולה בעולם BASF , וחברת ג'נרל מוטורוס. פרופ' אורבך מוביל באקדמיה את התכנית הלאומית להנעה חשמלית לתחבורה הכוללת 23 קבוצות מחקר.

ד"ר לרס פיטר לינדפורס וצוותו מחברת NESTE מפינלנד פיתחו שיטות חדשניות להכנת דלק ביו-דיזל מחומרי פסולת אורגניים, כגון שמנים מהחי ושמני בישול משומשים. על בסיס התהליך החדשני חברת נסטה מייצרת מיליוני טונות בשנה של ביו-דיזל המשמש להנעת משאיות ואוניות. שימוש בדלקים אלו עשוי להקטין את פליטת גז החממה ב-90% ובכך לתרום למאבק בהתחממות הגלובלית.

לדברי יושב ראש חבר הנאמנים פרופ' יצחק אפלויג, "התגליות המדעיות הבסיסיות והפיתוחים הטכנולוגיים של מקבלי הפרס מקדמים את האנושות צעד קרוב יותר לרגע שבו נוכל להתנתק מהצורך להשתמש בדלקים הפוסיליים המתמעטים והמזהמים לתחבורה ולצרכים אחרים".

חבר הנאמנים שבחן את ההמלצות לפרס של ועדת שופטים בין-לאומית והחליט על הזוכים כלל את חתן פרס נובל פרופ' אהרון צ'חנובר; ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד רה"מ פרופ' אבי שמחון; המדען הראשי במשרד המדע והטכנולוגיה פרופ' אלכסנדר בליי; ונציג משפחת התורם.

הפרס יוענק לזוכים ב-29 באוקטובר במסגרת הוועידה הבין-לאומית לתחליפי דלקים ותחבורה חכמה של התכנית הלאומית לתחליפי דלקים ותחבורה חכמה במשרד ראש הממשלה בראשותה של ד"ר ענת בונשטיין, בשיתוף משרד המדע והטכנולוגיה וקרן היסוד. אל הוועידה, המתקיימת זו הפעם השישית בישראל, יגיעו מומחים מתעשיית האנרגיה והרכב, אנשי ממשל מהעולם, מומחים בין-לאומיים ומשקיעים בכירים, במטרה לקיים פורום לגיבוש מדיניות בין-לאומית בתחום תחליפי נפט ולמצב את ישראל כמרכז תעשייה וידע מוביל בתחום תחליפי הדלקים הפוסיליים והתחבורה החכמה.

ד"ר ענת בונשטיין, ראש התוכנית הלאומית לתחליפי דלקים במשרד ראש הממשלה, אמרה: "ישראל הציבה לעצמה יעד שאפתני - לצמצם את השימוש בדלק פוסילי לתחבורה ב-60% עד שנת 2025. על מנת להגיע ליעד זה דרושות חדשנות, יצירתיות ולא פחות מכך - מדיניות חכמה וחזקה. ישראל נערכת להובלה עולמית בתחום זה כדי להקטין את התלות בנפט ואת התלות במדינות יצרניות הנפט ובכך לחזק את כלכלת העולם".

נשיא אוניברסיטת בר-אילן פרופ׳ אריה צבן אמר בתגובה "אוניברסיטת בר-אילן גאה ומברכת את פרופ' אורבך עם זכייתו בפרס ראש הממשלה לחדשנות עולמית בתחום תחליפי נפט לתחבורה, ובמיוחד על היותו הישראלי הראשון שזוכה בפרס זה.

"זכייתו מתווספת לזכייתו של פרופ׳ יהודה לינדל בפרס רוה״מ לחדשנות סייבר, בשבוע שעבר . פרופ' אורבך ולינדל, מהווים מגדלור למחקר ויזמות בעבורי ועבור דורות של חוקרים בארץ ובעולם. בכך מחזקים את בר-אילן כחלוצה ומובילה בפיתוח טכנולוגיות אנרגיה בת קיימא וחקר הסייבר, שתהייה להן השפעה עצומה על עתיד האנושות", אמר.