בעקבות הטבח בפיטסבורג ביקשנו לתהות עד כמה האירוע מהווה נקודת שיא של תופעות אנטישמיות ברחבי ארצות הברית, או שמא מדובר באירוע בודד באנטישמיות שבו.
פרופ' אלי אברהם, מנהל פרויקט 'שגרירים ברשת', תכנית למאבק באנטישמיות החדשה באוניברסיטת חיפה, מתייחס לסוגיה.
פרופ' אברהם מציין כי באחרונה היו מספר מקרים של מתקפות על מיעוטים בארה"ב, "כך שלא מדובר באירוע שונה בנוף האמריקאי", ובמציאות שבה הנגישות לנשק קלה והשיח מתלהם יותר ויותר נוצרת אצל התוקף הפוטנציאלי תחושה שבאפשרותו "לסגור עניינים עם מי שהוא לא אוהב".
כמי שמנהל את המיזם המבקש לתת מענה מול מה שהוא מגדיר כ'אנטישמיות החדשה' בקמפוסים ולא רק בהם, אומר פרופ' אברהם כי אנטישמיות זו "מסוכנת הרבה יותר. קמפוסים שלמים פועלים נגד ישראל, המדיניות שלה, נציגיה וערכיה. האנטישמיות הישנה מגיעה מימין והחדשה מכיוון השמאל ששולט בקמפוסים".
אל מול התופעה המתגברת בארה"ב, "אנחנו מנסים לשתף פעולה עם ארגונים יהודים, מספקים להם חומר על פעילות קבוצות ה-BDS, עם מי הם משתפים פעולה, להראות ולהוכיח שהשיח שלהם הוא שיח אנטישמי במסווה של שיח על זכויות אדם ואזרח, וגם מה צריך לענות מול טענות לאפרטהייד ועל כך שישאל רוצחת פלשתינים".
על דבריו אלה נשאל פרופ' אברהם כיצד ניתן להציג מענה לטענות כאלה בזירה האמריקאית בה בשעה שטענות דומות נשמעות גם בקמפוסים הישראליים. אברהם משיב ומציין שבשנים האחרונות "הקמפוסים בישראל קצת נרגעו. יש התמתנות והבנה שחרם לא פוגע רק במרצים ימניים. אנשי שמאל רבים הגיעו למקומות בעולם ומאמרים שלהם נדחו בגלל שהם ישראליים והפגינו נגד ההרצאות שלהם במקומות שונים. זה הביא אותם למתן את הביקורת כלפי ישראל ולהבין שהמצב קצת יותר מורכב מכפי שהם ניסו להראות. הם חשבו שאם הם יתמכו ב-BDS הביקורת כלפיהם לא תתקיים, אבל זה לא קרה".
דוגמא לכך מוצא פרופ' אברהם באירוע האגודה הסוציולוגית הישראלית שניסו לטעון שהם תומכים בצד ברור במפה הפוליטית ולמרות זאת גם אותם ניסו להחרים, "הם עצמם הבינו שזה לא פשוט כמו שהם חשבו בעבר".
פרופ' אברהם מבהיר כי חומרי ההסברה הנשלחים לקמפוסים ולארגונים השונים אינם נכנסים לעומק השאלות הפוליטיות של עתיד יהודה ושומרון וכיוצא באלה, אלא עוסקים בסוגיות כדוגמת ההוכחה לכך שההתנחלויות אינן מכשול לשלום. "שיבינו שהשיח הרבה יותר מורכב, שישראל עשתה המון - גם אם יש מי שיטען שלא מספיק - בהצעות לסגירת הקונפליקט הזה וגורמים אובייקטיביים יכולים להעיד על הצעות שהגיעו מישראל לפלשתינים".
על הצלחותיהן של פעולות ההסברה הללו הוא מספר "אנחנו משתפים פעולה עם הרבה ארגונים בארה"ב שפעילים שם. יש הרבה פעילויות של גורמים מישראל, עמותות של מילואימניקים, עמותות שיח וזכויות אדם והוואקום מתמלא. בעבר הגורמים האנטי-ישראליים חגגו והיום יש תשובה של הרבה ארגונים שפעילים ושל הרבה יהודים שהתעוררו והבינו שהאנטישמיות החדשה מופנית כלפי יהודים ולא רק כלפי ישראל".
"יש הפרעות לאירועים של יהודים, לחגים של יהודים, יש סטיקרים ואיומים במעונות של סטודנטים יהודים, כך שיש הבנה שזו לא שנאה לישראל אלא ליהודים. כל בר דעת שרואה מה קורה שם מבין שהשיח של זכויות אדם גולש מהר מאוד לפעילות נגד יהודים. רואים איך כל פעילי זכויות האדם הללו חשוב להם זכויות הפלשתינים אבל כשזכויות מיעוט אחר בעולם מופרות, הם מפגינים שתיקה מוחלטת.
"איך זה שהשאיפה לזכויות אדם מופיעה רק מול ישראל. זה מחזיר אותנו אחורה בזמן כי מה הייתה מהות האנטישמיות הישנה? כללים אחרים שמופעלים כלפי יהודים. האנטישמיות החדשה עושה אותו דבר כלפי מדינת היהודים, כי כולם יכולים לעשות מה שהם רוצים אבל אנחנו נתקוף רק את היהודים. זה סופר קלאסיקה של אנטישמיות".
באשר להתמודדות הממשל האמריקאי סביב פעולות אנטישמיות שכאלה אומר פרופ' אברהם: "לפני כחודש התבשרנו שהממשל האמריקאי ראה בפעילות נגד ישראל חלק מה שנקרא 'פשע שנאה'. הם הבינו שזה גולש מהר מאוד לפעילות נגד יהודים. הייתה חקיקה של גורמי ממשל שפעילות נגד יהודים לא יכולה לעבור בשקט. אנחנו יחד עם גורמים באמריקה בוחנים את ההשלכות של ההחלטה הזו, אבל ברור שהיא תסייע למאבק בתופעה, כלומר תהיה אפשרות לתבוע ארגונים ועמותות שפועלים נגד ישראל תחת כיסוי של זכויות אדם. זו קפיצה משמעותית מבחינת הממשל".