גוזלים לנו את האדמות

לבקשת ניר ברקת, ועדת הפנים של הכנסת דנה בנושא נוהל מוכתר והאם יש להמשיך לעשות בו שימוש עד שתושלם הסדרת הקרקעות במזרח ירושלים.

חזקי ברוך , כ' בחשון תשע"ט

ברקת בועדת הפנים
ברקת בועדת הפנים
צילום: חזקי ברוך

ועדת הפנים בראשות ח"כ יואב קיש (הליכוד) התכנסה לדיון על "נוהל מוכתר" שלפיו ערבים מקבלים היתרי בניה במזרח ירושלים בקרקעות שאין רישום של בעליהן.

"להבנתי הנוהל הנהוג בעיריית ירושלים הוא חוקי", אמר ח"כ קיש. ''יש במקביל לשימוש בו הליך הסדרת רישום הקרקעות שהתחיל סוף סוף, ולגביו אני מבקש להגיש לוועדה דוח סטטוס בעוד חצי שנה. החשש שלי הוא שבינתיים מתקיימת פעילות לגזילת קרקעות מדינה".

ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת שביקש לקיים את הדיון, אמר "יש להתאים את הנוהל להנחיות משרד המשפטים. אנחנו דורשים הנחיות ברורות. משרד המשפטים חייב גם להאיץ את הסדרת המקרקעין. על המדינה לקחת אחריות על 'נוהל מוכתר'.

''ב-2017 החליטה הממשלה בעקבות פנייתי לשרת המשפטים, שנענתה לבקשתי, על ביצוע הסדר מקרקעין במזרח העיר. הסדר כזה ייתר את השימוש הבעייתי בנוהל מוכתר, אבל העניינים לא מתקדמים. יש הקפאה", התריע ברקת.

ארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אמר כי "נוהל מוכתר, ואנו מדברים גם על נוהל שעוסק בהגשת תוכניות, וגם על בקשות להיתר בניה, נועד לקיים מרקם סביר לאוכלוסייה היהודית והערבית, בעיקר הערבית. אם הקרקע לא רשומה, ואנשים רוצים לסגור מרפסת או להוסיף קומה על הגג, והוועדה המחוזית אומרת – תכנונית זה אפשרי, ואין דרך לממש, בסוף החיים גורמים לכך שמממשים בצורה לא חוקית. נוהל מוכתר עונה על הצורך לאפשר מרקם חיים סביר, בתוך גבולות התכנון והרישוי. אנחנו רוצים שיבנו בצורה בטוחה.

''לכן, כדי להכניס מצב משפטי קשה לנתיב תכנוני סביר, חייבים לאפשר המשך חיים. הנוהל נשען על תקנות התכנון והבניה, כשיש זיקה למקרקעין. אז אפשר ליצור מתווה משפטי. היתר הבנייה לא מייצר קשר קנייני לקרקע. נכון שאדם שבונה לאחר שקיבל היתר בניה, יהיה קשה להזיזו גם אם יוכח אחר כך שהקרקע לא שלו, אבל ההיתר אינו מקנה לו זכות קניין משפטית. היו במהלך השנים ניסיונות לטייב ולשפר את הנוהל, שקובע היום, שכל בקשה תעבור גם לאפוטרופוס הכללי ולאפוטרופוס לנכסי נפקדים.

''יש להם אינדיקציות לאדמות לפני 48'. הרעיון הוא שבכל מקום שיכול להיות ממשק עם בעל זכות, כשיש התנגדות, הנוהל קובע עצירה ולא מסלול ירוק. הנוהל מאוזן. הוא בודק את כל בעלי האינטרס. בעיקר בכפרים אנחנו רוצים שבמקומות שלא החלו הליכי הסדר, רוצים שיבוא מישהו שמכיר ויגיד: המשפחה הזו גרה כאן עשרות שנים", הוסיף קמיניץ.

שלומי הייזלר, הממונה על רישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים, אמר כי "יש מכרז בקצב שיא לשירותים שונים. יש לנו 5 גושים בתהליך עבודה, בבית חנינא, בצור באחר ובהר הצופים".

ח"כ לאה פדידה (המחנה הציוני) טענה "אין הקפאה. יש החלטת עירייה להערים קשיים ושאלות. אומר המשנה ליועמ"ש ארז קמיניץ שאין הוראה להקפיא. עד שאין נוהל חדש, הישן קיים. אם זה לא פופוליסטי, מה מונע ממך להמשיך מה שעשיתם 30 שנה?"

מאיר דויטש, איש תנועת רגבים, הבהיר "הנוהל עקום לחלוטין. בתי משפט אישרו אותו בדיעבד בתנאי שהשכנים מסכימים למה שהמוכתר אומר. הבעיה שזה בוטל, וגם לא צריך יותר להוכיח ששילמת מיסוי על המקרקעין".

ארז קמיניץ השיב: "זה מפני שהוועדה המחוזית הגיעה למסקנה שאם נדרשת חתימת שכנים, זה מייצר עוד גורם עם זכות וטו. לכן עכשיו אין לשכנים זכות וטו, אבל אם הוועדה המחוזית מתרשמת שיש סכסוך, היא שולחת את הצדדים לבית משפט, בדיוק כפי שנהוג בבית משותף".

עו"ד אשרת מימון מארגון השמאל הקיצוני עיר עמים אמרה "אני חוששת שזה דיון סטייל אחאב ואיזבל על גזל כבשת הרש האחרונה. אין פה פלשתיני שיספר על אפליה קשה בתכנון ובניה".