בשבע מהדורה דיגיטלית

הגשר והקשר – סיפור לשבת

דניאל וחנה המתינו בתחנת אוטובוס בבני ברק. הם תכננו לנסוע לקרובי משפחתם.

עודד מזרחי , כ"ג בחשון תשע"ט

סיפור לשבת אילוסטרציה
סיפור לשבת אילוסטרציה
(פנימה יח"צ)

הם הסתכלו בלוח הנסיעות האלקטרוני, וראו שלפיו בעוד חמש דקות יגיע האוטובוס שהם ממתינים לו. הם סידרו את תיקיהם באופן שיוכלו לעלות על האוטובוס בזריזות.

באותו רגע עבר במקום בחור שהבחין בהם ואמר במבטא אמריקאי: "חבל על הזמן שלכם. האוטובוס שאתם מחכים לו לא יגיע!".

בני הזוג התפלאו: "מה זאת אומרת לא יגיע? הרי מופיע כאן בלוח הנסיעות שבעוד חמש דקות יגיע האוטובוס שלנו".

הוא אמר להם בביטחון: "עדיף שתיקחו מונית להיכן שאתם צריכים, כי האוטובוס שלכם פשוט לא יגיע".

"מנין אתה יודע?", שאלו בתמיהה.

הוא ענה: "עכשיו נפל הגשר ברמת אלחנן, הגשר שמחבר את בני ברק לגבעת שמואל, והוא עצר את כל התנועה. יש עיכוב גדול מאוד. הכול תקוע לגמרי. באתי משם עכשיו וראיתי מה שקרה".

הם אמרו לו בתדהמה: "הגשר התמוטט?! תספר לנו מה בדיוק ראית".

משום מה הבחור החל לספר להם את סיפורו המלא. הוא סיפר ששמו מיכאל והוא בחור אמריקאי בן שלושים, שהגיע בגיל עשרים ושש לישראל ומחפש שידוך במשך ארבע שנים, אבל לא מצליח למצוא אף אחת מתאימה, והוא שבור ומדוכא מכך. הוא לומד קצת ועובד קצת, ובכל אופן מקפיד ללמוד את הדף היומי במסירות נפש יהיה מה שיהיה. הוא הולך מדי יום ברגל מבני ברק לגבעת שמואל כדי לשמוע את שיעור הדף היומי לדוברי אנגלית.

"היום", המשיך מיכאל לספר, "הייתי על סף ייאוש גמור אחרי שלמדתי את הדף היומי. אמרתי בתפילה בעודי הולך חזרה: 'ריבונו של עולם, מה יהיה עם החיים שלי? ארבע שנים אני לבד פה, מחפש שידוך איפה שרק אני יכול, ולא הולך לי שום דבר. אני כבר מיואש מכל השידוכים האלה. תן לי איזה סימן שאתה חפץ בי ויש לי תקווה בחיים, כי אני רואה שהתפילות שלי לא נשמעות בשמיים. אני רואה שהבכיות שלי לא נענות, אני לא רואה שום תקווה באופק, ונמצא ממש על סף ייאוש. תעזור לי, תן לי איזה סימן...'".

דניאל וחנה הביטו זה בזה בתמיהה. הם לא הבינו מדוע מיכאל בחר לספר להם את סיפורו האישי, כאשר ביקשו בסך הכול להבין מדוע האוטובוס שלהם לא יגיע.

מיכאל המשיך לדבר: "עכשיו אני מגיע לעניין. כמו שסיפרתי, התפללתי לקדוש ברוך הוא כאשר הייתי על הגשר המפורסם, ושנייה לאחר שסיימתי לעבור אותו נדהמתי לראות איך גשר הבטון מתמוטט וקורס מבלי שיהיה עליו אף אחד למרות השעה העמוסה. זה היה מחזה מבהיל שאדם לא רגיל לראות. בכל אופן הבנתי מיד שניצלתי בנס גמור. המשכתי בתפילתי: 'דבר כזה לא קרה לי בחיים. ריבונו של עולם, עכשיו הבנתי שאתה רוצה בי, שיש לי תקווה בחיים'".

הוא סיים את סיפורו במילים: "אחר כך ראיתי שמשאית עם מנוף פגעה בגשר ולכן הוא התמוטט, וכנראה שהמשאית ניזוקה קשה מאוד. בכל אופן התנועה מושבתת לגמרי".

דניאל וחנה שמעו את הסיפור שלו והוא מאוד נגע לליבם. הם החליטו להיות השליחים שימצאו למיכאל שידוך. בני הזוג התיישבו על ספסל התחנה וביקשו ממנו פרטים בסיסיים על חייו, לקחו את מספרו ומספרי ממליצים שמכירים אותו בארץ ובחו"ל ונתנו לו את מספרם. כאשר נפרדו ממנו הבטיחו שיעשו כל מאמץ לעזור לו, ולאחר מכן הזמינו מונית ליעדם.

כבר באותו ערב החלה חנה לחפש שדכניות שקשורות למוסדות תורניים של בחורות אמריקאיות, וכעבור יום התקשרה לכמה מהן. כעבור פחות מחודש הצליחו למצוא בחורה אמריקאית בשם קרוליין, צעירה ממיכאל בשנתיים, שחיפשה גם היא שידוך בארץ.

מיכאל וקרוליין נפגשו והרגישו שהם מתאימים מכל הבחינות. כאשר סיפר לה מיכאל איך התגלגל השידוך ביניהם, הדבר חיזק את הקשר. בתוך כמה חודשים נישאו בשעה טובה ומוצלחת בארצות הברית כאשר בכוונתם לעלות בהקדם האפשרי לישראל, "ארץ אשר תמיד עיני ה' אלוקיך בה, מראשית השנה ועד אחרית שנה".

ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: orchozer@gmail.com