דעה
אגואיזם, לוקשים ודעת קהל

גברים שרוצים לגדל ילד שנולד על ידי אישה אחרת חושבים רק על עצמם. למה ראש הממשלה מרגיש צורך להתנצל?

הרב איתי אליצור , כ"ג בחשון תשע"ט

בנימין נתניהו
בנימין נתניהו
צילום: אסתי דזיובוב/TPS

ראש הממשלה אומר שהוא תומך בפונדקאות לגברים שלא רוצים לשאת נשים, אבל הוא לא יכול להעביר את זה בקואליציה הנוכחית.

אינני יודע אם ראש הממשלה אכן תומך, או שהוא אומר זאת רק משום שהוא חושש מדעת הקהל, אבל לא זו הנקודה. הנקודה היא לא מה חושב בנימין נתניהו, אלא מה חושבים קובעי דעת הקהל, אלה שנתניהו פוחד להרגיז אותם.

קובעי דעת הקהל חושבים שאדם שבוחר להישאר רווק ולא לשאת אשה, זכאי להשתמש באשה כפונדקאית כדי להוליד ילדים.

האיש הזה יכול (וצריך) לשאת אשה. גם אם לא ישא אשה – הוא יכול להוליד ילד באמצעות הזרעה מלאכותית באשה כלשהי. אבל זה לא מספיק לו. האיש הזה רוצה להוליד בן באמצעות שתי נשים, שאף אחת מהן אינה אשתו, ואף אחת מהן לא תכיר את הילד: אחת תעבור טיפול לשאיבת ביציות, והשניה תתכבד ותשא במשך תשעה חודשים את העובר שלו. וכל זאת כדי שבסוף יבוא הוד מעלתו הגבר האגואיסט ויקבל ילד, שיגדל במנותק מאמו ולא יכיר אותה.

הוא רוצה שאשה כלשהי תשא עובר שאינו שלה, אבל לא כדי שהאם הביולוגית תקבל בסוף את העובר, אלא מתוך נסיון כושל לטשטש עקבות ולהעלים את האם האמיתית.

אותו גבר הוא אגואיסט. אכפת לו רק מעצמו ומההנאות החומריות שלו. השאלה היא איך דעת הקהל בולעת את הלוקש הזה. עד כדי כך שראש הממשלה מרגיש צורך להתנצל.

התשובה הפשוטה היא שאותו אגואיסט שחושב על עצמו ועל הנאותיו החומריות, מציג את עצמו לא כפוגע אלא כנפגע. הוא יצר מצג שלפיו הוא הצד הנפגע בסיפור הזה, ולכן כולם צריכים לרחם עליו ולעשות את רצונו. "הזהרו ממני", אומר האיש הזה, "אני מסכן, ולכן אם תעזו להטיל ספק בעובדה שאני צריך לקבל כל מה שבא לי, אני אציג אתכם כחשוכים ושונאים, ואוי ואבוי לכם".

התשובה הזאת ודאי נכונה, אבל גם היא רק חלק ממערך הרבה יותר גדול. מערך תרבותי שלם, שגורס שיסוד היסודות ושרש ההויה הוא הרומנטיקה וההנאה המינית של הפרט. ההנאה הנ"ל היא תמצית ושרש ההויה ובה אסור לפגוע. לכן, אם יש מישהו שמשיג את הנאתו החומרית ואת הרומנטיקה שלו בדרך עקרה, כל המדינה צריכה לעמוד על רגליה האחוריות ולאפשר לו את זה, וגם לאפשר לו להוליד ילדים בדרך אלטרנטיבית.

במקום לומר לאדם ללמוד להתגבר על יצריו ועל משיכתו הרומנטית, צריכה המדינה לאפשר לו לעשות ככל העולה על רוחו.

התרבות השלטת הפכה את האגואיזם המתואר לעיל לאידאל קדוש. סוגיית הפונדקאות שעל הפרק היא רק חלק קטן מאד מהעניין. הדבר נוגע לסוגיות רבות. התרבות השלטת מנדה את כל מי שתומך בשמירה על ערכי המשפחה, ומתנגד לנישואי תערובת, או אפילו לניאוף.

הפתיחות, הסובלנות, חופש הדיבור, הפלורליזם, הליברליזם, והאידאולוגיה שלפיה אין אמת מוחלטת, תפשו במערב את תפקיד האל, הפכו לאמונה, ויצרו סביבן קנאות ואינקויזיציה אלימות וקשות שלוחמות מלחמת חרמה בכל מי שמעז לכפור בהן או להטיל ספק בהן ובמצוות הדת שלהן. הן מהלכות אימים אפילו על ראש הממשלה.

הרב איתי אליצור הוא חוקר בתחום חברה בארגון ''חותם''