האתר הארכאולוגי בתל חברון ייפתח מחדש לציבור

אתר "תל חברון" הוכרז כגן ארכאולוגי וצפוי להיפתח לציבור הרחב. בחפירות ממצאים רבים המעידים על האופי היהודי של היישוב בחברון.

ערוץ 7 , כ"ז בחשון תשע"ט

המקווה המזרחי בתל חברון
המקווה המזרחי בתל חברון
צילום: דוברות אוני' אריאל

בימי בית שני יהודה המכבי כובש את העיר מידי האדומים, העיר נכבשת ע"י שמעון בר גיורא בימי המרד הגדול.

בשנת 69 יוסף בן מתתיהו מזכיר את חורבן העיר חברון בידי אספסיאנוס. ואנו יודעים כי מתחם מערת המכפלה נבנה על ידי הורדוס בימי בית שני.

אך עד כה לא היו ממצאים על הישוב בימי בית שני בחברון, היכן הם גרו? ומה היה האופי הישוב-יהודים, אדומים? על שאלות אלה נמצאו תשובות בחפירות המחודשות בתל חברון שהחלו בשנת 2014.

על החפירות היו ממונים פרופ' דוד בן שלמה מאוניברסיטת אריאל ועמנואל אייזנברג מרשות העתיקות.

"זהו אירוע חשוב מכיוון שזמן רב אתר ארכיאולוגי מרכזי זה לא היה תחת פיקוח רשמי ופתוח לקהל באופן מסודר. ממצאי החפירות האחרונות חשפו שרידים רבים וחשובים מתקופת הבית הראשון והשני בתל חברון, היא חברון המקראית"

בחפירות נמצא רובע המגורים בימי בית שני שבו רחוב ראשי מרוצף ובו לפחות שני בתי מגורים. באחד החדרים בבית נמצא מכלול של כלים שלמים על גבי רצפה שרופה שכנראה שימש כמטבח. במקום נמצאו כלים שלמים עם מערכת כלי הגשה ובישול. בבית הנוסף נמצא קנקן שקוע ברצפת החדר שאולי שימש לאחסון דברי ערך, היות והוא מוחבא כמו בכספת, אך הקנקן נמצא ריק.

בנוסף לאזור המגורים נמצא גם אזור תעשייתי שבו יצרו כלי חרס, היות ונמצאו כבשן לצריפת כלי חרס וארבע ברכות צמודות אחת לשניה אשר מחוברות בתעלות זו לזו. נמצאו גם תעשיית חקלאות של בתי בד לייצור שמן זית וגתות ליין.

עד כה כל המתקנים והממצאים שנמצאו יכולים להיות גם ביישוב לא יהודי, עד שנמצא מקווה טהרה גדול באזור המזרחי של האתר אשר מביא עדות ישירה על האופי היהודי של היישוב חברון. הבריכה חצובה בסלע בגודל של 8X4.5 מטר, על פי גודלו ניתן לקבוע כי זהו מקווה בעל אופי ציבורי ולא פרטי. ההוכחה לכך שזהו מקווה טהרה ולא סתם בריכת מים מוכח ע"י גרם מדרגות ארוך היורד לבריכה קטנה יותר, שזהו ניצול מאוד לא אופטימלי של מקום במידה וזה היה בריכת אגירה. בנוסף לכך ישנה חלוקה של גרם המדרגות, במקרה הזה לשלושה, ע"י קירות מעקה נמוכים. עוד הוכחה לכך היא הטיוח המסיבי של המדרגות, הבריכה והקירות והגימור המעוגל שלהם והשימוש בטיח לבן עדין.

לאחר מכן התגלה גם המקווה השני ממערב : זהו כבר לא מקרה, אלא הוכחה לעדות יהודים בימי בית שני בחברון. מקווה זה הוא גדול יותר ומושקע וגם כאן המדרגות מחולקות לשלוש.

לסיכום, החפירות החדשות בחברון הביאו עדות לחיזוק הביצור בסוף תקופת בית ראשון והמשכתו בימי בית שני, אשר במקביל נבנה המבנה הפולחני במערת המכפלה. בנוסף הוכח כי היישוב ממשיך גם בין המרידות (המרד הגדול ומרד בר כוכבא).

כלים מאתר החפירות
צילום: דוברות אוני' אריאל

המקווה המערבי
צילום: דוברות אוני' אריאל