בני העדה האתיופית: כ-150 אלף

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת היום (שני), לרגל חג הסיגד, שורה של נתונים דמוגרפיים אודות בני העדה האתיופית החיים בישראל.

בסוף שנת 2017 מנתה האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל 148.7 אלף תושבים, 87 אלף ילידי אתיופיה (כ-59%) ו-61.7 אלף ילידי ישראל שאביהם נולד באתיופיה (כ-41%).

מרבית העולים מאתיופיה עלו בשני גלי עלייה מרכזיים, הגל הראשון בשנות ה-80 ("מבצע משה") והגל השני בשנות ה-90 ("מבצע שלמה"). בשנים האחרונות הצטמצמה העלייה מאתיופיה.

בשנת 2017 הגיעו מאתיופיה לישראל 1,467 איש (מהם 37 עולים ו-1,430 דרך איחוד משפחות). במסגרת קיום החלטת הממשלה בנושא בני הפלשמורה, הגיעו לישראל באיחוד משפחות 1,430 איש בשנת 2017, 174 איש בשנת 2016 ו-120 איש במהלך 2015.

מבנה הגילים של העולים מאתיופיה בשנת 2017 היה צעיר יחסית לשאר העולים באותה שנה. הגיל החציוני של העולים מאתיופיה עמד על 20 שנים, בהשוואה לכ-31 שנים בקרב כלל העולים לישראל בשנת 2017.

בסוף שנת 2017 הגיע חלקם של הילדים בני 14-0 ממוצא אתיופי ל-27.4% מאוכלוסייה זו (מתוכם כ-87.8% ילידי ישראל). אחוז בני 65 ומעלה בקרב האוכלוסייה ממוצא אתיופי הגיע לכ-6.2% (כ-100% ילידי חו"ל).

45% מהאוכלוסייה ממוצא אתיופי מתגוררת במרכז הארץ: 57 אלף איש במחוז המרכז (38.3%) ועוד כ-10 אלף במחוז תל אביב (6.8%). כרבע מהאוכלוסייה מתגוררת במחוז הדרום - 36 אלף איש.

מבין היישובים העירוניים בסוף שנת 2017, היישוב שבו מספר התושבים ממוצא אתיופי הגבוה ביותר היה נתניה (11.7 אלף איש). היישוב שבו אחוז התושבים ממוצא אתיופי הגבוה ביותר מכלל אוכלוסיית היישוב, היה קריית מלאכי (16.5%). לשם השוואה, חלקה של האוכלוסייה האתיופית בכלל האוכלוסייה בישראל קטן מ-2%.

בכמה יישובים הקהילות ממוצא אתיופי מתרכזות בשכונות מסוימות. כך למשל, בשכונת קריית משה (צפון) בעיר רחובות מתגוררים כ-3,000 איש ממוצא אתיופי, יותר מ-56% מכלל תושבי השכונה. בשכונת רמת אליהו (צפון) בראשון לציון מתגוררים כ- 2,800 איש ממוצא אתיופי, שהם 52% מכלל תושבי השכונה.

בני האוכלוסייה ממוצא אתיופי נישאים בגיל מבוגר יותר בהשוואה לכלל האוכלוסייה היהודית. הגיל החציוני לנישואין ראשונים בקרב גברים ממוצא אתיופי עמד בשנת 2016 על 29.2 שנים (גבוה ב-1.7 שנים מגילם החציוני של החתנים היהודים). בקרב נשים ממוצא אתיופי עמד הגיל החציוני על 26.7 בנישואין ראשונים (גבוה ב-1.1 שנים מגילן החציוני של הכלות היהודיות).

במהלך 2016 התגרשו 349 גברים ו-370 נשים ממוצא אתיופי. שיעור הגירושין בקרב האוכלוסייה ממוצא אתיופי הוא יותר מפי שניים משיעור הגירושין באוכלוסייה היהודית. כ-19 מכל 1,000 נשואים התגרשו, לעומת כ-9 מתוך 1,000 נשואים בקרב כלל האוכלוסיה היהודית.

בשנת 2017 נולדו 3,809 תינוקות לנשים ממוצא אתיופי, כ-86% מהן ילידות אתיופיה. באותה שנה, היה מספר הילדים הממוצע שאישה ממוצא אתיופי צפויה ללדת במהלך חייה 2.97 ילדים, בהשוואה ל-3.05 ילדים בקרב אוכלוסיית היהודיות והאחרות.

בשנת 2017 היה הגיל הממוצע בלידה ראשונה של נשים ממוצא אתיופי 27.6 שנים, בהשוואה ל-28.6 שנים בקרב נשים יהודיות ואחרות.

בדומה לכלל האוכלוסייה היהודית כ-83% ממשקי הבית של יוצאי אתיופיה הם משקי בית משפחתיים, מתוכם כ-77% של משפחה אחת בלבד.

גודל משק הבית הממוצע של יוצאי אתיופיה הוא 3.89 נפשות, גבוה בהשוואה לכלל האוכלוסייה (3.32) וכן בהשוואה למשקי הבית היהודיים והאחרים.

בישראל 31 אלף משפחות של יוצאי אתיופיה. ליותר ממחצית מהמשפחות מבנה מסורתי, הכולל זוג עם ילדים בכל גיל (כ-62%), בדומה למשפחות היהודיות ואחרות (59%).

בקרב המשפחות של יוצאי אתיופיה נמצא האחוז הנמוך ביותר של זוגות ללא ילדים - כ-10%, בהשוואה לכ-25% בכלל האוכלוסייה ולכ-28% בקרב משפחות יהודיות ואחרות, בדומה לשנים הקודמות.

אחוז המשפחות החד-הוריות בקרב המשפחות של יוצאי אתיופיה גבוה במיוחד, כ-26%, יותר מפי שניים מאחוז המשפחות החד-הוריות בכלל האוכלוסייה ובקרב המשפחות היהודיות והאחרות.

בשנת הלימודים תשע"ז (2016/17) למדו בפיקוח הממלכתי-דתי 44.9% מהתלמידים ממוצא אתיופי (חינוך יסודי ועל-יסודי). שיעור זה נמצא במגמת ירידה בעשור האחרון (לעומת 57.2% בשנת הלימודים תשס"ז). במקביל גדל אחוז התלמידים הלומדים בפיקוח הממלכתי ל-51.0%, לעומת 41.0% בשנת הלימודים תשס"ז, ובפיקוח החרדי ל-4.1% לעומת 1.8% בשנת הלימודים תשס"ז, יותר מפי שניים.

בקרב תלמידי החטיבה העליונה ממוצא אתיופי, 48.3% (55.9% מהבנים ו-40.9% מהבנות) למדו בנתיב הטכנולוגי/מקצועי, לעומת 35.1% בקרב תלמידי החינוך העברי שאינם ממוצא אתיופי (33.3% מהבנים ו-36.9% מהבנות).

בשנת הלימודים תשע"ז (2016/17) ניגשו לבחינות הבגרות 2,741 תלמידים בכיתות יב ממוצא אתיופי (ילידי אתיופיה או ילידי ישראל שאביהם יליד אתיופיה).

שיעור הניגשים לבחינות הבגרות מבין תלמידי כיתות יב יוצאי אתיופיה הגיע ב-2017 ל-91.3% בהשוואה ל-94.5% בקרב כלל החינוך העברי. שיעורי הזכאות של יוצאי אתיופיה נמוכים יותר לעומת החינוך העברי - 61.9% ו-78.7%, בהתאמה. אך הם נמצאים במגמת עלייה בשנים האחרונות, ובשנה האחרונה נצפתה עלייה משמעותית. שיעור בעלי תעודת בגרות העומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות (המועמדים הפוטנציאליים להמשך לימודים במוסדות להשכלה גבוהה) עמד על 39.7% מבין התלמידים יוצאי אתיופיה, לעומת שיעור של כשני שלישים (68.6%) מבין כלל תלמידי החינוך העברי.

שיעור הזכאות לבגרות בקרב יוצאי אתיופיה שלמדו במוסדות של פיקוח מנהל חינוך דתי הגיע ל-68.8%, לעומת 55.4% בקרב אלו שלמדו במוסדות של הפיקוח הכללי. בקרב העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות התמונה הפוכה. שיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות היה גבוה יותר בקרב תלמידי יב בפיקוח הכללי (45%) לעומת התלמידים במוסדות בפיקוח מנהל חינוך דתי (34.8%).

בשנת תשע"ח, מספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה שלמדו לתואר ראשון היה 2,869 (1.5% מכלל הסטודנטים). אחוז גבוה של יוצאי אתיופיה למדו את התחומים: עסקים ומדעי הניהול (3.0%), מקצועות עזר רפואיים (2.0%) ומדעי החברה (1.9%), ואחוז נמוך למדו את התחומים: חקלאות (0.45%), רפואה (0.5%) ומדעי הטבע ומתמטיקה (0.6%). באותה שנה למדו יוצאי אתיופיה בעיקר במכללות האקדמיות - 58.3% (לעומת 46.3 בקרב כלל הסטודנטים) ופחות באוניברסיטאות 28.0% (לעומת 38.8% בקרב כלל הסטודנטים) ובמכללות לחינוך 13.6% (14.7% בקרב כלל הסטודנטים).

בשנת תשע"ח, 386 סטודנטים יוצאי אתיופיה למדו לתואר שני ו-24 סטודנטים למדו לתואר שלישי. האחוז של יוצאי אתיופיה בקרב הסטודנטים לתארים שני ושלישי היה נמוך (0.7% ו-0.2%, בהתאמה). תחומי הלימוד העיקריים של יוצאי אתיופיה בלימודי התואר השני היו: מדעי החברה (26%), עסקים ומדעי הניהול (25.9%) ומדעי הרוח (25%).

בשנת תשע"ו (2015/16) היו 1,649 ספורטאים פעילים ממוצא אתיופי -157 ספורטאים יותר משנת תשע"ה. הספורטאים הפעילים ממוצא אתיופי היו 1.6% מכלל הספורטאים הפעילים בתשע"ו, אחוז דומה לאחוז בשנה הקודמת (1.5%).

אחוז הנשים מכלל הספורטאים ממוצא אתיופי היה 9.4%, אחוז גבוה מהשנה הקודמת שבה היו הנשים 7.6%, אך עדיין נמוך בהשוואה לאחוז הנשים בכלל אוכלוסיית הספורטאים הפעילים העומד על 20.5%.

86.5% מכלל הספורטאים ממוצא אתיופי מתאמנים בענפים הקבוצתיים, והיתר (13.5%) בענפים אישיים.

ענפי הספורט השכיחים שבהם משתתפים ספורטאים ממוצא אתיופי הם: כדורגל (1,239 ספורטאים, 3.8% מכלל הספורטאים בענף זה), כדורסל (126 ספורטאים, 0.6% מכלל הספורטאים בענף זה) אתלטיקה (115 ספורטאים, 7.8% מכלל הספורטאים בענף האתלטיקה).

רובם הגדול (75.1%) של הספורטאים ממוצא אתיופי עוסקים בכדורגל, לעומת 30.7% ספורטאים העוסקים בכדורגל מכלל אוכלוסיית הספורטאים הפעילים.