מליאת הכנסת אישרה בלילה (שני) את הצעת החוק של שרת המשפטים איילת שקד שתגן על נפגעות תקיפה מינית ותאפשר להן להתראיין בתקשורת.
נכון להיום חוק העונשין אוסר פרסום על פרטיו או זהותו של מתלונן או נפגע בעבירת מין, זולת אם נתן הסכמתו לכך בפני בית המשפט, או שבית המשפט התיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו. העונש לצד העבירה עומד על שנת מאסר.
האיסור הפלילי נועד לייצר 'קרקע בטוחה' לנפגעי עבירות מין להגיש תלונות ולשתף פעולה עם הליכים פליליים, ללא חשש שזהותם תיחשף בניגוד לרצונם. הנחת המחוקק הייתה כי במרבית המקרים נפגע עבירת מין, או מתלונן בעבירה זו, מעוניין לשמור על פרטיותו ולא לאפשר פרסום של פרטים אודותיו ככזה.
למרות הרצון הטוב, החוק הקיים יצר מצב אבסורדי, לפיו נפגעי תקיפה מינית נענשים פעמיים: פעם אחת בעת התקיפה ופעם שניה כאשר נאסר עליהן לגולל בפני הציבור את אירוע התקיפה. ולחלופין, נפגעת שמתראיינת עוברת על החוק.
הגם שהובהר בידי הגורמים המוסמכים כי איסור הפרסום אינו חל על הנפגע ואינו פוגע ביכולתו לספר את סיפורו, נטען כי ההסדר הקיים הוא פטרנליסטי ומגביל את נפגעי העבירה והמתלוננים, שלא בטובתם. כן נטען, כי גם בהינתן פרשנות לפיה האיסור אינו חל על נפגע העבירה או על המתלונן, הוא עדיין מונע מגורמים אחרים באמצעותם מבקשים אלה להשמיע את קולם, כדוגמת ועדות הכנסת ועיתונאים – לעשות כן. גופי תקשורת וארגונים אחרים אשר מקיימים דיונים ציבוריים בשיתוף נפגעי עבירות מין, חוששים מפני אחריות פלילית, ונמנעים מחשיפת זהותם של נפגעים, חרף רצונם של האחרונים להיחשף.
נוכח זאת, יתוקן החוק כך שיתאפשר למתלונן בעבירת מין או לנפגע בעבירה זו, אם הוא בגיר, להביע הסכמתו בכתב, לעניין חשיפת פרטיו או זהותו, בלי שיידרש כי ההסכמה תינתן בפני בית המשפט.
על מנת להגן על קטינים ולמנוע אפשרות להפעיל עליהם לחץ פסול, תזכיר החוק קובע כי קטין יוכל לחשוף את פרטיו האישיים רק לאחר שהצהיר על כך בבית המשפט.
שרת המשפטים איילת שקד: "מדינת ישראל מחויבת לעשות הכל להגנה על מותקפים ומותקפות מינית. כעת נתקן את העוול שנגרם לנפגעות תקיפה מינית שלאחר הפגיעה בהן גם נאסר עליהן לדבר על כך. אני מודה לחברות הכנסת עליזה לביא ואורלי לוי אבקסיס על הצעות החוק שהגישו בנושא ולעיתונאית יעל דן על העלאת הנושא לסדר היום הציבורי".