פייגלין: נאמנות בתרבות? בולשביזם ימני

יו"ר 'זהות' קורא לגדוע את הקשר בין תקציבי המדינה לעולם התרבות ולא לחוקק "חקיקה בולשביסטית ימנית" מול "מציאות בולשביסטית שמאלית"

שמעון כהן , כ"ט בחשון תשע"ט

מול הימין ומול השמאל. פייגלין
מול הימין ומול השמאל. פייגלין
צילום: פלאש 90

בדברים חריפים תוקף יו"ר 'זהות', משה פייגלין, את חוק הנאמנות שלטעמו אינו אלא ניסיון להשיב בבולשביזם ימני על בולשביזם שמאלני הקיים בעולם התרבות והאמנות בישראל.

"בתוך המצב המקולקל שאותו יצר השמאל הישראלי, מצב של פנקס אדום בפרנסה ובולשביזם תרבותי רוחני, בציאות הזו כל עוד היא לא מתוקנת, מי שירצה שהשליט ימשיך לגזול את כספי האזרחים ויחלק לאמנים כרצונו, מי שרוצה להנות מהגזילה הזו שיואיל לכוון את יצירתו לעמדת השליט, ובמובן הזה מירי רגב צודקת, אבל הפתרון הוא לא בולשביזם מימין מול בולשביזם משמאל".

נאמן לדרכו העקרונית קובע פייגלין כי המענה הוא ניתוק של המדינה "מכמה שיותר תחומים מחייו של האזרח. שתהיה כמה שפחות מעורבות של המדינה בחיינו", כך בסוגיה זו וכך גם בצמצום מספר משרדי הממשלה והעברת התיקצוב לידי האזרח ושיקוליו אם הוא חפץ בשירות כזה או אחר אם לאו.

"לא מדובר בתיקון קוסמטי אלא במשיכת ידיה של הממשלה מנושאים שנוגעים לחיינו", אומר פייגלין וכשהוא נשאל אם במציאות בה קיימת שליטה של ארגוני שמאל בעולם התרבות אין מנוס מיצירת איזון ברוח החוק המדובר, משיב פייגלין: "איך מגיעה אחת כמו זילבר ומדברת כשומר הסף? כריבון על מעל הריבון? איך נוצרה המציאות הזו שהארגונים האלה קיימים ושולטים במדינה? זה לא קרה כי לימין אין כסף להקמת ארגונים משלו שיתחרו בארגוני השמאל. זה קרה בגלל החיבור בין הגופים שהקימו את המדינה לחקיקה שהיום מנסים לשנות אותם בקצה לטובת הימין".

"כדי להילחם בתופעה הזו צריך לגדוע את העץ ולאפשר לחברה האזרחית, שרובה ימנית יהודית ולאומית, לקבוע את כיוון הרוח של התרבות ולא לנסות לתקן באמצעות המדינה", אומר פייגלין. "צריך לייבש את כל העיקרון הרע שהביא אותם לעולם".

על החשש שמא "ייבוש" כלל ענף התרבות מתקציבי המדינה והשארתו לשיקוליו התקציביים של העם יניב הפגנות של אמנים וצרכני אמנות הן מימין והן משמאל, אומר פייגלין: "אני לא חושש מהפגנות כשם שהשמאל לא חשש מהפגנות הימין כשהוא רצה להעביר את אוסלו. הבעיה היא שהרוב של הימין לא יודע מה לרצות". כאן שב פייגלין וקובע כי הגורם היחיד שמציב אלטרנטיבה ראויה לשמאל, מאז ימי ז'בוטינסקי, הוא מפלגתו שלו, 'זהות'.

כשהוא מסכם את המענה הנדרש לטעמו לסוגיית ההטיה הפוליטית של היצירה האמנותית בישראל הוא אומר: "הדבר ההגיוני ביותר הוא לשלוח את מירי רגב למצוא עבודה אחרת ולסגור את משרד התרבות שהוא חטא כפול ומכפול. מי שרוצה ליצור שיתחיל למכור כרטיסים או למצוא תורמים, ורבים עושים את זה. זה נכון גם לגבי מחלקות הרוח באוניברסיטאות וכך גם לגבי ישיבות. עולם התורה לא הופך לעצמאי יותר או מדויק יותר כשהוא תלוי בתקציבי השלטון".

ומאחר והוא רואה את 'זהות' כאלטרנטיבה היחידה לשלטון השמאל, שבנו ושאלנו היכן המנדטים הנדרשים למפלגתו, היכן הסקרים המעידים על תמיכה ציבורית בו ובעמדותיו. פייגלין דוחה בחיוך את השאלה וקובע כי "סקרי העומק שאני רואה מראים שיש פוטנציאל של 15 מנדטים". לכך הוא מוסיף ומספר כי "בבחירות הקודמות לא הצבעתי. אני לא בוחר בין מלפפון רקוב לעגבנייה רקובה. אני שותל גינה משלי ולא גווע מרעב".

"אני אלטרנטיבה גם לשמאל וגם לימין ששניהם מהווים בעיה קשה ולא ברור מה מסוכן יותר, הרצון הרע של השמאל או היכולת של הימין. אני לא נכנס לשאלת ההעדפה אלא מייצר אלטרנטיבה והפוטנציאל אדיר. אני חייב זאת לנכדים של כולנו. אני עושה הכול כדי להוביל למציאות שונה שאינה תקועה בשבי של הימין והשמאל כאחד. אם תצטרפו זה יהיה 15 מנדטים ובפעם הבאה זה יהיה שלטון. אם לא תצטרפו זה ייקח קצת יותר זמן אבל בסוף זה יקרה. אנחנו לא שבויים של אף אחד אלא מייצרים אלטרנטיבה לימין ולשמאל כאחד".