הרב אפרים זלמנוביץ'
הרב אפרים זלמנוביץ'צילום: באדיבות המשפחה

המבקש שנישואיו יעלו יפה, טוב יעשה אם יזכה בברכת ההורים. זאת אע"פ שחובת כיבוד אב ואם, איננה חלה על בחירת בן זוג.

לכן, במידה וההורים מתנגדים לשידוך, אין כל חובה להישמע להם. מותר לחתן לדבוק בכלה שלבו חפץ בה אף בניגוד לדעת ההורים. הן כך כתוב בתורה (בראשית ב' כ"ג, כ"ד): "ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי, לזאת יקרא אישה כי מאיש לוקחה זאת. על כן יעזוב איש את אביו ואמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד". אמנם מצד השכל הישר ולמען הצלחת הנישואין, חובה עליך לשכנע את ההורים להסכים לשידוך. רק בלית ברירה, כשכלו כל הקיצין והניסיונות, מותר להתחתן בניגוד לרצונם.

הלוח הראשון של עשרת הדברות מכיל מצוות שבין אדם למקום. האחרון בו, הדיבר החמישי "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכו ימיך על האדמה אשר ה' אלוהיך נתן לך". הן זאת יש לדעת ששלושה שותפים לו לאדם: אביו ואמו והקב"ה.

ההורים הם ממלאי מקומו המוחשיים של הקב"ה בעולם הזה. לכן, יש לכבדם כבד היטב, בדומה לכבוד שאנחנו מעניקים להקב"ה. גם ההורים רשאים לדרוש מילדיהם לציית להם ולכבדם, באותו האופן שאנחנו חייבים לשמוע בקול ה'. יחד עם זאת, מצוות כיבוד אב ואם איננה חלה על בחירת בן או בת הזוג.

"ויאמר אברהם אל זקן ביתו... לא תיקח אישה לבני מבנות הכנעני אשר אנוכי יושב בקרבו. כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אישה לבני יצחק" (בראשית כ"ד ג'). שואל בעל ה"משך חכמה" רבי מאיר שמחה: מדוע אברהם אבינו אינו מצווה זאת ישירות לבנו. מדוע הוא מצווה בכך את עבדו ועוד עושה זאת תחת שבועה מחייבת? – ומתרץ על פי המוהרי"ק (שורש קס"ז) המובא ברמ"א (יו"ד סי' ר"מ סעי' כ"ה) - יען אין הבן חייב לשמוע בקול אביו המוחה בו מלישא אישה שהוא חפץ. לעומת זאת העבד, נאמן ביתו, חייב למלא רצון אדוניו.

ויאמר יצחק ליעקב "לא תיקח אישה מבנות הכנעני" (שם כ"ח א') זו הצעה ולא צו, כדי שזרעו יזכה בארץ המובטחת לאברהם ככתוב "ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ כנען" (שם י"ז י'). אם חלילה יעקוב יישא אישה מבנות הכנעני, דבר האסור לישראל (יבמות ק' א'), משום שאין קידושין תופסים לו בה (רש"י ואונקלוס דברים כ"ג ח"י). זרעו אינו הולך אחריו, ולא יזכה בארץ ישראל.

לכן, מצד דין כיבוד אב, אין יעקב מחויב ללכת עד ארם נהריים ולקחת אישה מבנות משפחתו בדווקא אבל אם ילך בעצת אביו, יזכה לראות את זרעו, זרע בני אברהם, יורשים בעתיד את ארץ ישראל. וזה שציווה אברהם לאליעזר ללכת שמה אל "ארצי" לרמוז שעתיד דוד לכבוש גם את סוריה.

הגר"א בהערותיו לשו"ע מציין דעת ראשונים כיבוד אב חל רק בדבר שההורים זקוקים לו אבל בדבר שהבן זקוק, אין החובה של כבוד אב חלה. ובכלל, אין מצווה לשאת אישה מסוימת בדווקא אלא אך טבעי שיישא אדם את האישה הנראית טובה בעיניו. כן הדין גם אם ההורים מתנגדים.