בן גוריון וההכרעות שעיצבו מדינה

מנכ"ל מדרשת שדה בוקר לקראת יום הזיכרון הממלכתי ה-45 לבן גוריון: הוא נדרש להחלטות סופר-דרמטיות במקום שאיש לא היה בו לפניו.

שמעון כהן , ה' בכסלו תשע"ט

דוד בן גוריון
דוד בן גוריון
צילום: COHEN FRITZ - לע"מ

זכות ראשונים. דיסטניק

מחר (רביעי) יצוין יום הזיכרון הממלכתי ה-45 לפטירתו של ראש המשלה הראשון, דוד בן גוריון. על דמותו ואישיותו הסוערת שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם מנכ"ל מדרשת שדה בוקר, אורי דיסטניק.

כבר בפתח הדברים תהינו עד כמה מורשתו של בן גוריון מעסיקה ומעניינת את בני הדור הצעיר, ודיסטניק, כמי שפוגש פני נוער מכל רחבי הארץ מדי יום קובע כי "המדרשה עצמה היא תולדה של החזון של בן גוריון. בלב הנגב יש מערכת חינוכית סביבתית תיירותית חיה נושמת ומלאת פעילות, שהתלמידים והחניכים שבה לא מתעוררים כל יום לעיסוק בבן גוריון, אבל הם מוציאים לפועל את החזון שלו, את מה שראה ברוחו, ומכאן עוצמתו של האיש".

דיסטניק מציין בדבריו כי אמנם היו ראשי ממשלה הנחשבים לנפילים ולאורך השנים קיים עיסוק נרחב במורשתם, ואמנם נכון לבחון את הישגיה של מדינת ישראל לא דרך זווית הראיה של ראש ממשלה אחד מסוים אלא דרך מעשיהם של רצף מנהיגים המהווים לבנה אחר לבנה בחומת הציונות, ועם זאת "לבן גוריון יש את זכות הראשונים. הוא היה במקום שאף אחד אחר לא היה לפניו".

על מורכבות הדיון סביב אישיותו ומנהיגותו של בן גוריון, שאלנו אם על שולחן הדיונים עולות גם הסוגיות המורכבות יותר באישיותו. "בן גוריון נדרש להחלטות סופר-דרמטיות וכשעוסקים במנהיגות אי אפשר שלא לדון בהחלטות המנהיגותיות שלו, התיישבות בנגב וסוגיות רבות נוספות, כמו תרומתו לביטחון המדינה. אלו החלטות קשות ובעלות משמעות שהמרחק בהן בין הצלחה לכישלון הוא מאוד דק ואנחנו יכולים רק להתברך בהחלטות שהוא קיבל, שחלקן אכן היו שנויות במחלוקת. אני סבור שנכון לבחון אותן בשתי זוויות ראיה, בזווית הראיה שלו בזמן אמת, עם מה היה צריך להתמודד, ובזווית הראיה של מי שיושב היום ומנתח את הדברים. אני עדיין חושב שהחלטותיו הן מרשימות".

האם משמעות הדברים שאפשר לומר שבראיית הנתונים אז בן גוריון טעה, בעוד במבט ארוך טווח מסתבר שצדק כי שר ההיסטוריה פעל לצידו? דיסטניק אינו מקבל את הדברים. בעיניו כל החלטותיו של בן גוריון היו ראויות ונכונות ולא הייתה בהן טעות. "אני סבור שההחלטות שקיבל היו נכונות ובעלות משמעות כבדה מאוד".

"אחת הבעיות בדיונים מהסוג הזה היא שאף פעם לא ניתן לבחון לנוכח המציאות מה היה קורה אילו. בסופו של דבר התקבלו החלטות וזו המציאות שהתקבעה. כשבוחנים את הסוגיות הכבדות שהוא קיבל, כמו פירוק המחתרות והקמת צה"ל, פתיחת שערי המדינה הקטנה באופן שספק היה אם תוכל לכלכל את תושביה, מבינים שהקברניט היה בעל שיעור קומה ויכולת לקבל החלטות רבות עוצמה, ואנחנו יכולים היום רק להודות לו על התפקיד שלו בהיסטוריה שלנו".

סוגיה מרתקת בקורותיו של בן גוריון היא סוגיית יחסיו עם מתנגדיו הפוליטיים כדוגמת זאב ז'בוטינסקי, יריבו האידאולוגי, שלמרות הפער העצום ביניהם חתמו על הסכם לונדון, הסכם הכולל שורת כללים מוסכמים לקיומו של השיח ביניהם. דיסטניק רואה בשיח שקיימו את הבסיס להיות הדמוקרטיה הכלי המאפשר הבעת דעות שונות ומגוונות בחברה הישראלית. "גם אם ז'בוטינסקי ובן גוריון היו אנשים בעלי מחלוקת אידאולוגית בעלת השפעה רחבה, הם שני אנשים שהיום ניתן לומר שהתרומה שלהם היא פנטסטית למקום שאנחנו חיים בו. אני סבור שהתרומה של ז'בוטינסקי היא תרומה משמעותית, וכשאני מסתכל עלינו במדרשה, כשאני חושב על האנשים שלומדים פה ומועסקים פה, אני לא משתחרר מדבריו של ז'בוטינסקי, הם השילוב של בן עבר בן נצרת ובני, שחיים כאן בהרמוניה שהיא עבורנו אות ומופת".

עוד שאלנו את דיסטניק אודות יחסו של בן גוריון לעולים מארצות המזרח, וזאת לאור העיסוק הגובר בסוגיה, סביב פרשת ילדי תימן, היחס למעברות, הגזזת ועוד. "אני לא בקי בפרטים עד כמה הוא היה מעורב בפרטים עצמם", אומר דיסטניק ומיד מוסיף: "בן גוריון יצר את הפלטפורמה שאיפשה לקבץ את היהודים באשר הם, גם בהיבט פתיחת שערי המדינה, וגם בהיבט יצירת הפלטפורמה לקליטתם, וגם בפעולות האופרטיביות לקליטת יהודים, גם ממקומות שקשה היה להביא אותם. בעניין הזה הוא ראוי לכל שבח".

על דבריו אלה נשאל דיסטניק אודות הביקורת המוטחת בבן גוריון ובהנהגה של אותם ימים, ביקורת הנשמעת בעיקר במחנה החרדי אך לא רק בו, ולפיה ההנהגה אז דאגה להעלות למדינה הצעירה עולים בגילאי העבודה ובריאים ולהותיר את האחרים להזדמנויות מאוחרות יותר. "מי שמתבונן ממעוף הציפור על המדרשה רואה איך באותה מערכת יש קיבוצניקים ועירוניים אנשי כפר ומושב, בדואים, אתיופים, ילידי הארץ ומי שהמבטא מסגיר שעלו לא מזמן. אני חושב שזה הסיפור האמתי וזה הניצחון של הדברים. אני לא מקל ראש בניסיון של אנשים למצוא את הטעויות בקליטה כדי לשפר את הקליטה בעתיד. הם ראויים לכל שבח על כך, אבל מצד שני צריך לראות את המפעל האדיר הזה ואת התוצאות היום. אין לזה אח ורע".