כנס השקת ארגון מנהלי בתי הספר
כנס השקת ארגון מנהלי בתי הספרצילום: יח"צ

בגיליון 817 פורסמה בעיתון זה כתבה בשם "עולים כיתה" מאת הכתב יוסף ארנפלד. הכתבה סקרה את מצוקת מנהלי בתי הספר והתארגנותם למאבק על זכויותיהם.

במסגרת הכתבה נאמר על ידי אחת מהמנהלות המארגנות כי "יועצת חינוכית יכולה לעבוד יותר ממשרה מלאה, אך לעומת זאת מנהל בית ספר עובד ב‑300 אחוז משרה, אבל לא יכול לעבור את ה‑100 אחוז שכר".

ברצוני להבהיר כמה דברים. מעמדה של היועצת החינוכית זהה למעמדו של כל מורה בבית הספר. אכן, יועצת נאלצת לעבוד לעיתים בשני בתי ספר, זאת כדי להשלים את חלקיות המשרה למשרה מלאה ולא כדי לעבוד יותר מ‑100 אחוזי משרה - זאת בניגוד למה שנטען בכתבה.

הכתבה החשובה על התארגנות המנהלים עוררה שוב את מאבק היועצות לשיפור תנאי ההעסקה שלהן במערכת החינוך. על אף ההתפתחויות וריבוי המשימות במקצוע הייעוץ החינוכי, מבנה העסקה של היועצות החינוכיות בארץ עדיין מעוות ודורש תיקון מיידי. עד כמה שזה יישמע מפתיע, עד היום אין ליועצות בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים תקן מוסדר ומובנה. רק ליועצות שעובדות בחטיבות העליונות קיים תקן של 1.7 שעות לכיתה תקנית.

זאת לא בעיה חדשה שאינה מוכרת. דו"ח מבקר המדינה (מאי 2014, דו"ח שנתי 64ג') בנושא "ייעוץ חינוכי בבתי ספר ובגני ילדים" מדגיש שהוגשו המלצות למשרד החינוך כבר כמה פעמים. כך בשנת 1992 ובשנת 2004 הומלץ לתת תקן קבוע ליועצות החינוכיות אך משרד החינוך בחר להתעלם מכך.

דו"ח מבקר המדינה מדגיש את הפער בין הצורך הגובר בשירותי ייעוץ ובין מבנה ההעסקה של היועצות. היות שאין די אחוזי משרה בתחום הייעוצי - היועצות החינוכיות נאלצות להשלים משרה בהוראה. לעסוק בשני מקצועות במקביל באותו מוסד זהו מצב בעייתי ביותר, שהרי משרתן בנויה מסל שעות שמקציב המנהל ומשעות הוראה, שגם אותן מקציב אותו מנהל.

לצערנו אין הלימה בין המשימות הרבות שהגדיר משרד החינוך (שפ"י) ליועצות ובין היקף משרתן. השינויים בדרישות התפקיד והגידול במשימות לא לוו בתוספת שעות. מציאות זו הגבירה את תחושת התסכול והשחיקה של ציבור היועצות.

המציאות החברתית, הכלכלית והביטחונית, מגבירה טיפול במצוקות של תלמידים וטיפול במצבי משבר רבים. מציאות זו מחייבת את היועצות לעבוד מסביב לשעון ולא כמליצה אלא פשוטו כמשמעו. היועצות פועלות מתוך תחושה של אחריות ומחויבות מקצועית. הן עובדות מעבר לשעות המוקצות להן ובימי חופשה בלי תגמול הולם ובלי התחשבות בזכויותיהן. תחושת העומס היא ללא נשוא.

חשוב לציין, זוהי אינה רק זעקת היועצות החינוכיות. זוהי גם זעקתם של התלמידים. נכון לזמן כתיבת שורות אלה, תלמיד ממוצע בבית הספר מקבל דקה שבועית (!) של ייעוץ חינוכי. קוראים יקרים, אתם הורים לילדים, האם נחה דעתכם מול נתון שכזה? זה הזמן לשינוי. בנפשנו היא, ובידינו לשנות.

תקצר היריעה מלפרט על העוול ארוך השנים שנעשה כלפי מקצוע הייעוץ החינוכי בכלל וכלפי תנאי העסקתן של היועצות החינוכיות בפרט. אגודת היועצים החינוכיים שמה לה כמטרה לפעול, בשיתוף ארגוני המורים ומשרד החינוך (שפ"י), לשינוי מהותי ומיידי של תנאי ההעסקה של היועצות הנדרשות במערכת.

הכותבת היא יו"ר אגודת היועצים החינוכיים בישראל

המאמר כתוב בלשון נקבה אך מתייחס גם ליועצים החינוכיים