יהדות המבורג - חיים שהיו, ואינם

עקב אופייה  המיוחד של המבורג התפתחה בה קהילה יהודית מגוונת ששילבה ומשלבת ספרדים ואשכנזים תחת קורת גג אחת.

כתב וצילם: קובי פינקלר , י"א בכסלו תשע"ט

בית העלמין בהמבורג
בית העלמין בהמבורג
צילום: קובי פינקלר



טוען....

יש ערים בעולם כמו בישראל, שיש להן נמל. אחת יש בעולם שנמל יש לו עיר. זו העיר המבורג בצפון גרמניה. לא רק נמל ימי יש לה, גם נמל תעופה פרטי בתוך מפעל המטוסים הענק של אירבוס.

נמל שיש לו עיר

מים רבים מקיפים כל פינה בהמבורג. אפילו לעבודה נוסעים כאן במעבורות השטות לאורך הנהר.

מים רבים
צילום:קובי פינקלר

עקב אופייה המיוחד של המבורג התפתחה בה קהילה יהודית מגוונת ופורצת דרך, קהילה מיוחדת ששילבה ספרדים ואשכנזים תחת קורת גג אחת. הנמל ואזורי המסחר משכו אליהם סוחרים יהודים, קהילה פורטוגזית גדולה (שאפילו בית קברות יש לה) ולצדם אנשי רוח, מדענים ורבנים חשובים כמו רבי יונתן הייבשיץ, רבי יעקב עמדין ועוד.

ציון קברו של רבי יונתן אייבשיץ
צילום:קובי פינקלר

הרוצה להכיר את עברה של העיר טוב יעשה אם יסור תחילה לבית העלמין כדי ללמוד על אנשיה, דמויותיה ואורח חייה.

בית הקברות היהודי של אלטונה (אחד הרובעים של המבורג שכולם יחד יוצרים את השם אה"ו קהילות אה"ו הייתה התאגדות של הקהילות היהודיות בעיר המבורג ובעיירות אלטונה וואנדסבק) שהוקם ב-1611, מתהדר בכך שהוא בית הקברות היהודי הפורטוגזי הוותיק ביבשת. בבית הקברות יש מצבות של יהודים יוצאי פורטוגל ויהודים גרמנים ומזרח אירופאים.

בית העלמין
צילום:קובי פינקלר

יהודים ספרדים-פורטוגלים ישבו בעיר מסוף המאה ה-16 ,ומראשית המאה ה-17 ישבו גם יהודים אשכנזים באלטונה. במחצית השנייה של המאה ה-19 ובשליש הראשון של המאה ה-20 הצטיינה באוירתה הנוחה ליהודים, והם היו מעורים היטב בחברה.

בחלקו השני של בית העלמין, מאות מצבות ובהם טמונים גדולי ישראל, לצד אישי רוח רבים, מנהיגי הקהילה ועמך המבורג. נסיעה של כמה דקות מובילה אותנו לכיכר מרכזית לצידו של בית הספר היהודי תלמוד תורה. בית הכנסת הגדול שעמד כאן נחרב.

בעזבונו של אברהם אויגן מיכאליס ז"ל יליד המבורג מצאנו שב'ליל הבדולח' נפגעו רוב בתי-הכנסת בעיר ובהם והמרכזי שבהם, בבורנפלאץ שבשנת 1939 נהרס כליל.

בית הכנסת שנחרב
צילום: עזבון

בשנת 1902 רכשה הקהילה היהודית חלקת אדמה גדולה להקמת בית הכנסת גדול-הממדים שהכיל אולם ובו מעל -1100 מקומות ישיבה לגברים וכן קומה שנייה ובה עזרת הנשים. באגף נפרד שכן בית מדרש שבו נערכו התפילות באמצע השבוע. באגף זה היו גם מינהלת הקהילה, מקווה הטהרה, מושב בית דין ועוד. הבניין נבנה בסגנון אדריכלות רומנסקית כשהשימוש בסגנון זה ע"י יהדות המבורג לבניית בית הכנסת שלה, סימן את שאיפתה של הקהילה להשתלב בתרבות הבניה הגרמנית.

לאחר 'ליל הבדולח' זירזו השלטונות את פירוק הארגונים היהודיים, ופעולה זו הוחשה לאחר פרוץ המלחמה. בשנים 1941- 1945- היו 17 משלוחי יהודים מהמבורג ללודז', למינסק, לריגה, לאושוויץ ולטרזיינשטט. בין המגורשים היו כמה מדמויותיה המרכזיות של הקהילה ובהם הרב קרליבך שהיה מנהל בית הספר תלמוד תורה שבחר שלא להגר ושלא לנטוש את צאן מרעיתו ונרצח בריגה בדצמבר 1941 .

מנהל בית הספר הרב קרליבך שנרצח
צילום: קובי פינקלר

אחרי המלחמה התחדשה הקהילה, ורק מעטים מהם הם בני קהילת העיר שמלפני השואה. בשנת 1960 נחנך בית-הכנסת הקהילתי החדש, המשמש היום את יהודי העיר, כשלושת אלפים במספר. רב הקהילה ושליח חב"ד לעיר רב שלמה ביסטריצקי, מנהל את חיי היהדות והיהודים בעיר.

לצידו של בית הכנסת שנהרס היה ועודנו בית הספר "תלמוד תורה" שנוסד באלטונה בשנת 1805 ביוזמתו של מנחם מנדל פרנקפורטר (1743 – 1823) שהיה משכיל אקדמאי ואיש עסקים עשיר. בית הספר היסודי נבנה ליד הנמל של המבורג ברחוב אלבשטרסה 122 Elbstrasse ע"י בני קהילת אלטונה וכתרומה לקהילה היהודית.

מטרת בית הספר הייתה לתת לילדים חינוך אורתודוקסי וידע אזרחי בסיסי. הבנים למדו קריאה וכתיבה בעברית וביידיש, תפילה, כתיבת גרמנית באותיות עבריות וחשבון. כבר בהיווסדו הוכרז בית הספר כפרטי שהלימוד בו כרוך בתשלום אולם תלמידים מוכשרים קיבלו מלגת לימודים מטעם הקהילה. באותה תקופה, הבנים נשארו כל היום בבית הספר ואף קיבלו בו ארוחה חמה ואילו הבנות קיבלו את החינוך בביתן.

ב"ליל הבדולח" בימים אלו לפני 80 שנה, נעצרו ונרצחו תלמידים ומורים רבים עד שבשנת 1989 הכירה עיריית המבורג בחשיבותו ההיסטורית של הבניין ברחוב גרינדלהוף 30 והכריזה עליו כבניין לשימור. בשנת 2004 הועבר הבניין לידי הקהילה היהודית בהמבורג אשר קבעה בו את משרדיה.

אבני שפה
צילום: קובי פינקלר

לפני 11 שנה, נפתח בבניין גן ילדים ובית ספר יהודי המשרת את בני הקהילה היהודית המתחדשת. כיום לומדים בו כמאה שבעים וחמישה תלמידים וניתן לרכוש במקום ארוחת צהרים חמה ומצרכים כשרים בהשגחתו של הרב ביסטריצקי.

חיים יהודיים שהיו וכמעט שאינם עוד.