"לעשות הכל כדי שמשפחות נוספות לא יצטרפו לשכול"

הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת וועדת החוקה, חוק ומשפט דנה בשתי הצעות חוק שנועדו למנוע ניכוי שליש ממאסרם של אסירים ביטחוניים, שהגישו ח״כ עודד פורר וח״כ ענת ברקו.

יו"ר הוועדה ח"כ מיקי זהר (ליכוד) אמר "מדובר בשתי הצעות חוק דומות. העיקרון העולה מהן הוא שלא יהיה ניתן לאשר קיצור עונש לאסירים ביטחוניים שהורשעו בעבירות ביטחוניות. הצעתה של ח"כ ענת ברקו מרחיבה את ההצעה גם לאי אפשרות הקצבת עונשם של מחבלים ע"י נשיא המדינה.

״ידע כל רוצח שהוא יבלה את כל חייו מאחורי סורג ובריח. הדברים רלוונטיים גם למבצעי פעולות חבלניות שאומרים לעצמם שהם יקבלו קיצור עונשם בשליש. ולכן החקיקה הזו מאוד חשובה בכך שכל נאשם יידע שברגע שנגזר עונשו של מחבל, ההחלטה סופית ללא קיצורים״, הדגיש זוהר.

יוזם הצעת החוק ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) אמר "ההצעה נולדה כשנודע שהסייענים של רוצחי השוטרת הדס מלכה הי"ד קיבלו קיצור שליש מעונשם, קיצור שבוטל כתוצאה מההצעה שהגשתי. כידוע, יש ח"כ לשעבר שיושב היום בכלא על עבירות ביטחוניות ואני מבקש שההצעה תחול גם עליו.

ח"כ ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת) התפרץ לדבריו ואמר "אתם אנשי דמים מחרחרי ריב ומלחמה. מי רצח 500 ילדים בעזה אם לא הטייסים?״. פורר השיב "כמי שישב בכלא בעוון עבירות ביטחוניות, ראוי שתשתוק ותקשיב".

יו"ר הוועדה אמר ״אני נהנה לראות אותו (את ח"כ זחאלקה) מתייסר בדיון, אל תגרמו לי להוציא אותו״.

יוזמת הצעת החוק ח"כ ענת ברקו (ליכוד) אמרה "לא ניתן לחוש את הכאב שמשפחות השכול חווים. זה שחזור של האסון כל יום מחדש. מחובתנו למנוע את המקרים הבאים. אסירים ביטחוניים הם אידאולוגיים שמתנהלים כקבוצה שהחברה לא דוחה אותם. לא ראיתי אסיר בטחוני אחד שלא חשב שהוא לא ישתחרר בשחרור מוקדם מהכלא. אנחנו לא רוצים לפגוע באוכלוסייה האזרחית אבל הם משתמשים בילדים כמגן אנושי חי.

ח״כ זחאלקה צעק לעבר ח"כ ברקו ואמר לה ״תשתקי. אני בפוליטיקה כדי לגרום לאנשים לאושר ולמנוע שכול. אני שייך לזרם ההומני״. יו"ר הוועדה ביקש מזחאלקה לחזור בו מדבריו, אחרת הוא יוצא מהדיון. זחאלקה סירב לחזור והוא הוצא מהדיון. ברקו הפטירה לעבר זחאלקה "ככל שהוא מתפוצץ ומתנגד להצעה, כך אני מבינה את חיונית החוק. אסיר בטחוני שמגיע לכהן כח"כ זה אומר את הכל".

דן לנדאו אביה של מיכל סלומון שבעלה נרצח לעיניה בפיגוע בנווה צוף אמר לחברי הוועדה "ביתי מיכל תשמע עד סוף חייה את הקולות של בעלה שנלחם על חייו ונדקר פעם אחר פעם. היא לא תחדל לראות את גופתו הדקורה ואת דמותו הנושמת את נשימותיו האחרונות. בשמם של נכדי שחוו פחד מוות, שהנה המרצח יכנס לחדר, ששמעו את הקולות של אביהם הנטבח, אני עומד כאן לייצג את הרצון של הבת שלי שנשים אחרות לא יגיעו למקומה.

בתקופה של הסתה פרועה, והפיכת מרצחים לגיבורים שעל שמם קוראים בתי ספר, היינו מצפים מכל אדם בעל נשמה ושוחר צדק להגביר את ההרתעה ולהעניש את המרצחים ושותפיהם בצורה הקשה ביותר. ובמקום זאת אנחנו רואים עוד ועוד החלטות שמקלות על מרצחים. מחבל תוקע סכין באשה ופוצע אותה קשה? הסכין קצרה מדי, לא נחשב כניסיון רצח.

״מחבל מסתער על אזרחים עם סכין? לא הוכח שהתכוון לרצוח, אולי היו לו כוונות אחרות. בתי משפט מצמצמים את ההרתעה. החשש מהריסת הבית גרמה במקרים מסוימים למשפחות לדווח על הרצון של בן המשפחה לרשויות והצילה חיים? לא נהרוס את הבית, נהרוס כמה קירות ונצא ידי חובה. נשלול תושבות מפעילי טרור? לא מתאים. ועכשיו עוד סוכריה לטרור- וועדות שחרור״, אמר לנדאו.

הוועדה החליטה למזג את שתי ההצעות להצעת חוק אחת ולהמשיך לדון בהצעה הממוזגת בשבוע הבא.