אנשי ימין נוהרים לתקשורת?

נציב פניות הציבור ברשות השנייה: בצוק איתן קיבלתי 700 תלונות מהציבור על נטייה לשמאל ב"חדשות 2". בדקתי והיתה נטייה ימינה.

אלירן אהרון, אילת , י"ב בכסלו תשע"ט

דינאמיקה של משבר אמון
דינאמיקה של משבר אמון
צילום: יניב כהן

נציב פניות הציבור ברשות השנייה, דוד רגב: "אין במהדורות החדשות פייק-ניוז, יש זילות של המושג הזה"

משתתפי כנס העיתונאים באילת דנו היום (שלישי) באמון הציבורי במוסד התקשורת.

בפאנל שהתקיים תחת הכותרת "דינאמיקה של משבר אמון" השתתפו ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, בן דרור ימיני מ"ידיעות אחרונות", מנכ"ל ומייסד ''המשרוקית'' בעז רקוץ', ; מנכ"ל ''יפעת'' מני אברהמי, מנחם הורוביץ מחברת החדשות; נציב פניות הציבור ברשות השנייה דוד רגב, ופרופ' צבי רייך מאונ' בן גוריון בנגב.

את הפאנל הנחתה שרון כידון מ"רשת" ובתחילתו הוצג מחקר ולפיו 70 אחוז מהאמירות של נבחרי הציבור שנבדקו, אינן נכונות. ממצא נוסף הראה ששליש מהאמירות שאינן נכונות, זכו לתיקון בכלי התקשורת, אך לרוב מדובר פחות ב"חדשות קשות". במחקר נבדקה גם ההשפעה על הציבור ונמצא כי 80 אחוז מהאמירות שאינן נכונות, נתפסו כנכונות.

בעז רקוץ' סיפר כי ''המקרה הזכור ביותר למקרה של פייק ניוז החל דווקא בסיפור מפוברק על הילארי קלינטון במהלך מסע הבחירות בארה"ב. הסיפור הזה היה פייק ניוז כי זאת הייתה ידיעה מפברקת לחלוטין שפורסמה בכלי התקשורת כידיעה אמינה. אבל זה שונה מאי דיוק של פוליטיקאים שמתראיינים, צריך לשים לב להבדלים''.

בן דרור ימיני טען כי ''סיפור הפייק ניוז החל דווקא עם הסיגריות בעבר. כשהתגלה שעישון גורם לסרטן, חברות הטבק גייסו רופאים ואנשי מקצוע על מנת לייצג אותן מול הטענות הללו. המהלך הזה כמובן הצליח להם''.

המנחה שרון כידון שאלה את הכתבים שהשתתפו בפאנל ''האם בודקים אתכם בעיתונים?'', ובן דרור ימיני השיב כי ''לצערי, כשמדובר במאמרים כנגד ישראל, אין בדיקת עובדות. שמתקשרים ממערכת בחו"ל אלי ושואלים אותי לגבי מה שפרסמתי, אני יודע שהמאמר יפורסם. בידיעות אחרונות בודקים אותי גם כן''.

ומה קורה באקדמיה? בן דרור ימיני השיב כי ''גם באקדמיה יש שקרים''. תהילה שורץ- אלטשולר הסבירה כי ''עבודה אקדמית מבוססת על שיפוט- אף פעם לא דובר על שיפוט מושלם ומי שחושב כך טועה. אבל אני רוצה לדבר על התקשורת, ואם אנו מסתכלים על הממצאים שהוצגו כאן במחקר של יפעת, ניתן לראות כי בשעה אחת בלבד של עבודה תקשורתית, היה אפשר למנוע את כל הידיעות שאינן מדויקות.

''וצריך לומר אולי ש"המדיום הוא המסר", כי הפוליטיקאי שמקבל את החשיפה בכלי התקשורת זוכה בעצם לאישרור דבריו מעבר למסרים שהוא מעביר ברשתות החברתיות. אבל שוב, הבעיה היא שאין תהליך של בדיקת עובדות".

צבי רייך טען בפאנל כי ''יש היום יותר אנשים שקמים בבוקר בשביל לשקר לכם מאשר אנשים שמספרים לכם את האמת. האיחוד האירופי הקים ארגון שיעסוק בעניין. דבר נוסף, רוב האנשים לא מבינים בתחום החדשות. הם אמנם חושבים שהם מבינים אבל לצערי הם לא".

מנחם הורוביץ' מחברת החדשות אמר כי ''בגלל התחרות הגדולה שקיימת היום בתקשורת, אז יש לכתבים פחות זמן לאמת ולבדוק את הידיעות. כשאדם מקבל החלטה שהוא מעביר לתקשורת ידיעה שאינה נכונה, לבסוף היא כן תמצא את מקומה מפורסמת".

נציב תלונות הציבור ברשות השנייה, דוד רגב, העיד: ''כגורם שמקבל תלונות על פייק ניוז, אני חייב להתייחס לעניין- אני לא חושב שיש במהדורות חדשות פייק ניוז במשמעותו הקלאסית. יש זילות על המושג הזה, כי רוב התלונות הן נוגעות לטעויות בדיווח אבל לא ידיעה ממוצאות".

מנחם הורוביץ: "דווקא בשבת האחרונה ראינו ידיעת פייק ניוז- פרשת טיסת אל על" (הכוונה היא לעריכה של הסרטון שנערכה בחברה המתחרה- חדשות 10).

שרון כידון שאלה ''האם הידיעה הזאת הייתה כנגד החרדים בשל שנאה?'', ודוד רגב השיב ''לא הייתה כוונת זדון לדעתי. יש המון מידע וכיוונים שונים. לגבי אמון הציבור- אנחנו מצאנו שרמת האמון מאד נמוכה בתקשורת''.

מני אברהמי סיפר כי ''מהשאלות שאנחנו שאלנו את התקשורת, מצאנו דווקא כי רמת האמון יותר גבוהה. אבל בשונה ממה שאמרו כאן, לדעתי יש כאן הרבה פייק ניוז''.

שורץ-אלטשולר: ''נאמר כאן בצדק שלציבור אין אמון בתקשורת אבל הוא מאמין לה לגמרי. ותפיסותיהם של אנשים מתעצבות על פי מה שנראה בתקשורת''. מנחם הורוביץ: ''אינני מסכים איתך כי אני עוקב אחר הסקרים הפוליטיים ולטעמי התקשורת אינה משפיעה ממש''.

שורץ-אלטשולר סיפרה עוד כי ''בארה"ב לדוגמה נבדק העניין, וכלי התקשורת המסורתיים הנחשבים או מזוהים עם על ידי הציבור עם אג'נדה פוליטית הנוטה לשמאל, זכו לאמינות מהציבור לעומת השאר . בעשור האחרון בישראל התקשורת איבדה כמחצית מאמון הציבור. בשנת 2017 נראה דווקא עליה''.

"זה בידי התקשורת עכשיו, כי הציבור שבע מהידיעות שאינן נכונות ברשתות החברתיות ולכן צמא לקבל מידע אמין מהתקשורת. יש כאן סוג של הזדמנות. אני רוצה להתייחס לטיעון של מנחם הורוביץ על עניין קוצר הזמן בגלל התחרות- זה לא נכון ואין כאן יד נעלמה. הסיפור החשוב בעיני הוא בדיקת העובדות טרם הפרסום, אבל יש אלמנט של תיקון לאחר מעשה".

צבי רייך פנה לקהל באולם, ושאל את דעתם של הנוכחים על היקף הצלבות המידע שעושים עיתונאים ואילו הקהל הצביע על כך שהיקף הצלבות המידע בישראל קטן. רייך הראה שדווקא היקף הצלבות המידע גדל.

בועז רקוץ' סיפר ''אנחנו בדקנו לאורך כמעט שנתיים ורוב האייטמים שלנו שאינם מדויקים מגיעים דווקא מהרדיו. ברגע שכלי תקשורת יעשו את מה שאנחנו עושים בתוך המערכות שלהם, אנחנו נחדל מלפעול כי אנחנו עושים זאת רק המטרה. גם צוקרברג אחרי השימוע שנערך לו בסנאט, הכריז כי פייסבוק יעשו בדיקת עובדות על ידי מקורי חוץ כמו הארגון שלנו''.

מנחם הורוביץ שב והתייחס ל''טיסת השבת'' של אל על: ''ברשתות החברתיות פרסמו שקר מוחלט! עיתונאי גילה במוצ"ש שלא היה כדבר, אז אין מה לדבר על בדיקת עובדות. היום אנחנו מקבלים 24 שעות ביממה ברשתות החברתיות. לעיתונאים הבולטים במדינה יש מספר עוקבים ברשתות החברתיות הרבה יותר גדול מהרייטינג של החדשות''.

המנחה שרון כידון שאלה ''האם עיתונאים מעגלים פינות שזה מסתדר לתפיסת עולמם?''. צבי רייך השיב "אפשרויות האימות עלו מאוד לכן אני לא מסכים אתכם. לגבי ימין-שמאל, אני חייב לציין כי הטענות של אנשים המצביעים ימין על כך שהתקשורת 'שמאלנית' אינן נכונות".

מנחם הורוביץ' טען כי העיתונאים של חברת "החדשות" מדווחים בצורה אמינה וללא קשר לדעתם הפוליטית. ''לשמחתי, אני עובד בכלי תקשורת שיש שם את כל הדעות''.

בן דרור ימיני הדגיש מצידו כי ''הממצאים העובדתיים דווקא כן מראים על הטעיה בתקשורת או באקדמיה. אני לא רוצה לדבר על ישראל, אני רוצה לדבר על מה שקורה בחוץ לארץ כי אני יכול להעיד כי בכלי התקשורת הללו עושים הנחות לאג'נדות ודעות שמתאימות להם".

בכל הנוגע לתקשורת הישראלית אמר ימיני כי ''עד לפני 5 שנים הייתה לי דעה מסוימת, אבל ב-5 שנים האחרונות יש כניסה של עורכים ואנשי תקשורת מהצד הימני של המפה''.

גם דוד רגב העיד בהקשר דומה: ''יש פער. בצוק איתן קיבלתי בין 600 ל-800 תלונות מהציבור על "חדשות 2", על נטייה שמאלה. בדקתי את התלונות וזה לא היה נכון, אפילו אפשר לומר שהייתה נטייה ימינה".

צבי רייך טען כי ההטיה שמאלה במדיה נובעת מכך ש''השמאל שואל שאלות והימין מדבר בסימני קריאה''. מנחם הורוביץ הזדעק: ''על מה אתה מדבר?''. רייך השיב: ''עיתונאים מטבעם שואלים שאלות ואנשי הימין מדברים במסרים של סימני קריאה''.

''עיתונאים ימנים אינם שואלים שאלות?", הקשה הורוביץ'. בועז רקוץ' אמר ''אני מסכים עם בן דרור שאסור לזלזל בציבור. צריך לבדוק אמירות לגופן של אמירות ולא לגופם של דוברים. לעובדות יש משמעות. לתקשורת יש אחריות''.

שורץ-אלטשולר אמרה בפאנל כי ''אסור להתייחס לתופעות האלו כאילו היו מכות שמיים. הסיפורים הללו אינם חדשים, אלא משחר העיתונות אבל האחריות היום גדולה יותר מבעבר כי הכל נמצא בדיגיטל וכל טעות מתקבעת''.

בן דרור ימיני הציע ''שסטודנטים לתקשורת יעשו סטאג' בכלי התקשורת ויסייעו בכל הנושא של בדיקת העובדות". דוד רגב אמר ''האחריות תמיד צריכה להיות. אבל יש כאן את עניין ה-'איך יתקנו'. בשיח שלנו, אנחנו מנסים ליצור איזונים''.

מנחם הורוביץ' העריך: "כולם ימשיכו לקרוא חדשות ולראות את המהדורות. אני מקווה שיותר אנשים ייחשפו לכלי תקשורת נוספים ושכלל הציבור ייחשף גם לעיתונאים בעלי אג'נדה ימנית, שנראים על המסך יותר בשנים האחרונות".

צבי רייך אמר בסיום הפאנל כי ''הצעד הראשון בכדי לטפל באימון הציבור שיותר, הוא שראשי המדיה יכירו בבעיה. רק שהם יבינו לעומק את הבעיה, אז ניתן יהיה להתחיל . פתרון אחד יכול להיות טכנולוגי, פתרון אחד יכול להיות הצגת הראיות, עוד פתרון הוא הצגת הישגי העיתונאי, להגביר את קולם של דוברי האמת ולהדחיק את קולם של דוברי אי האמת''.

שורץ-אלטשולר הדגישה כי ''צריך להוסיף גיוון, שקיפות ולהוסיף חמלה''.