פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בתל-אביב כתב אישום נגד חיים בן שושן, לשעבר מנכ"ל החברה לפיתוח השומרון ("חל"פ"), בגין סיוע למתן שוחד לסגנית שר הפנים לשעבר, פאינה קירשנבאום.
כתב האישום מוגש במסגרת הסדר טיעון. על פי הסדר הטיעון, המדינה תטען למאסר של 7 חודשים בפועל, וההגנה תטען לעונש של 6 חודשי עבודות שירות.
על פי כתב האישום, בין גרשון מסיקה, ראש המועצה האזורית שומרון לשעבר, לבין קירשנבאום נקשר קשר פלילי. בין השניים סוכם כי לצורך מחיקת חובות של החל"פ, תפעל קירשנבאום לכך שמפלגת ישראל ביתנו תעביר סכום של שלושה וחצי מיליון ש"ח מתוך הכספים הקואליציוניים.
עוד סוכם כי בעד העברת הכספים הקואליציוניים תשלם החל"פ מיליון וחצי ש"ח לצרכי מפלגת ישראל ביתנו, על פי הוראותיה של קירשנבאום. לאחר הפגישה עם קירשנבאום עדכן מסיקה את בן שושן בדבר הקשר שנקשר בינו ובין קירשנבאום ובעניין ההסכמה ביניהם לתשלום כספי השוחד בסך מיליון וחצי ש"ח, והורה לו לנקוט בצעדים על מנת להוציא לפועל את המוסכם.
בעקבות הסיכום בין מסיקה לקירשנבאום, החלה החל"פ לשלם את כספי השוחד, תחילה באמצעות מתן שירותים למפלגת ישראל ביתנו מבלי לגבות תשלום עבורם (שירותי הסעות אשר ניתנו ללא תמורה), ובהמשך באמצעות העברת כספים למקורבים של קירשנבאום או למפלגת ישראל ביתנו שנשלחו על ידה אל מסיקה.
בן שושן, בהתאם להנחיותיו והוראותיו של מסיקה, וכדי לרצותו, סייע למסיקה במימוש הקשר הפלילי שנקשר בין מסיקה ובין קירשנבאום, ובתוך כך בהעברת כספי השוחד בהיקף מצטבר של 1,043,408 ש"ח, ליעדים שקבעה קירשנבאום. לאחר תחילת החקירה הגלויה בפרשה, מסיקה חתם על הסכם עד מדינה, שבמסגרתו נקבע כי הוא לא יעמוד לדין בגין מתן השוחד לקירשנבאום.
בין שיקולי הפרקליטות להגיע להסדר הטיעון היו העובדה שבן שושן פעל על פי הנחיות עד המדינה מסיקה, וכן העובדה שלקח אחריות על מעשיו, הודה במעשים המיוחסים לו בטרם החל לנהל את המשפט ועזב את תפקידו בחל"פ עוד לפני תחילת החקירה.
לפי הפרקליטות מדובר בעונש מידתי המשקף את חומרת מעשיו של בן שושן מחד, ואת לקיחת האחריות, החרטה אותה הביע את והחיסכון בזמן שיפוטי מאידך.