אלמוניים שהפכו לאלמותיים

​​​​​​​אבי בניון חוזר להדריך, נאור כרמי מצדיק את הפרס, ביני לנדאו מפזר את ימות החול ומיליארדר שתורם (גם) מוזיקה.

עוזיאל סבתו , י"ג בכסלו תשע"ט

Music
Music
iStock

חדשיר | אבי בניון | עולם הפוך

כבר מהצליל הראשון אי אפשר להתבלבל. הריח שלו עולה מכל תו, הנעימות שלו נשמעת בכל הברה והכישרון שלו נובע מכל פינה. אבי בניון חוזר.

אמנם ההפסקה המוזיקלית של בניון לא הייתה ארוכה מידיי ובטח שלא הייתה שקטה מידיי – מי שהתאמץ יכול היה להבחין בו בפרויקטים מוזיקליים צנועים ושונים, אבל גם שנתיים קצרות, שנתיים שבהן התמקד בניון בעשייה חינוכית ובהוראה תורנית בישיבת 'אורות ישראל', גרמו לאוהביו ולשומעי לקחו המוזיקלי לגעגועים הולכים וגוברים, בטח אחרי ההצהרה האחרונה שלו מאותה התקופה שהוא עוזב את עולם המוזיקה עד להודעה חדשה.

אז עכשיו הוא איתנו, ועם שיר חדש ויפהפה, 'עולם הפוך'. יש משהו בשיריו של ה'אח של' שמבקש ממאזיניו להיות תמיד מפוקסים בעולם מבולבל. המון ציניות, חוסר צדק ובריונות מסתובבים להם בינינו ובניון לוקח על עצמו, שיר אחרי שיר, להדריך אותנו במבוך שנקרא 'העולם הזה' ובשנינות מוזיקלית ולירית משרטט לנו את מפת האוצר אל חיים טובים יותר ומתוקנים יותר, והכל בקול רך ובסלסולים ענוגים, כמו שרק הבניונים יודעים לענג.

אבי, כמה טוב שחזרת.

קליפ | ביני לנדאו | ניגון לשבת קודש – צמאה 5

אם המציאו את פרס שר החינוך בקטגוריית 'תרבות יהודית' ולו על מנת להעניקו לנאור כרמי, דיינו.

כרמי, גאון מוזיקלי ונשמתי, מפיק 'צמאה'-אחרי-'צמאה', הדובדבן שבקצפת המוזיקה היהודית המתחדשת. עם האמנים הכי גדולים ואהובים, עם השירים האלמוניים שהופכים לאלמותיים והנחלים הנובעים החסידיים שנהיו לנחלת הכלל, הוא מעניק לנו את הניגונים ואת השירים מחצרות האדמורי"ם בהגשה גלגלצי"ת מקצועית ועם זאת, טהורה ורוחנית.

כשמצרפים לרוח הנעימה הזו את ביני לנדאו, שמאז אלבומו 'עבדים' ולהיטו העצמתי 'כנפי רוח' זכה לכתר שם טוב בין זמרי הז'אנר, חייבים להביא ניגון שיעיף לנו את הנשמה למעלה. ומה יותר מעיף נשמה מזמן ירידת השבת אל העולם, מהניגון שלימד הרב נריה זצ"ל את תלמידיו ואת מגזר הכיפות הסרוגות כולו בקבלת שבת, 'ניגון שבת קודש'.

ואם אתם כבר מאזינים, שימו עין על הקליפ. אמנם השימוש הגובר מידיי בטכניקת האמנות בחול בקליפים השונים כבר מתחיל לאבד את האפקט הייחודי, אבל כאן הוא יושב על האווירה בצורה מדויקת ומפזר ברוח את החול ומסלקו בידיו, מקבל את השבת בצלילי קודש.

שיר | שלמה יהודה רכניץ, ברוך לוין, שמחה ליינר ומקהלת 'שירה' | אשרינו

הונו של שלמה יהודה רכניץ נאמד בכמיליארד ושלוש מאות מיליון דולרים והוא נחשב לאחד מהפילנתרופים היהודים הגדולים של עולם התורה והישיבות. לא פחות מכך, מפורסם רכניץ בתרומתו העצומה לעולם המוזיקה היהודית-חסידית בהלחנת עשרות רבות של שירים. חלקם הפכו ללהיטים בז'אנר ולא מעט מהם בוצעו בפיהם של גדולי הזמרים החסידיים.

התרומה המוזיקלית האחרונה החדשה שלו היא בלדה מרגשת, 'אשרינו', המדברת על זכותו של עם ישראל בהשכמתו ובלכתו לבתי הכנסיות ולבתי המדרש, זאת לזכר פיגוע הירי שזעזע את העולם היהודי בבית הכנסת 'עץ חיים' שבפיטסבורג.

מלבד היופי האחדותי שמפגין ביצוע השיר הזה, ביצוע שנעשה על ידי אנשים חרדים וחסידים לזכר אחיהם הקונסרבטיבים. השיר עצמו מרגש מאוד, בלחנו, בעיבודו ובקולות הזמרים, והוא מתברג בלי בעיה בסוגת שירי הזיכרון היהודיים, לצד 'רחם', 'אחינו כל בית ישראל' ו'למען אחי ורעי'. רכניץ מוכיח שוב שחרף מעמדו הכלכלי הגבוה, הוא יודע והוא מצליח לגעת בלחניו בצורה כנה ומרגשת, גם בלב היהודי הפשוט ביותר.