בימים אלו רואה אור חוברת חדשה לימי החנוכה הנקראת 'הידורי חנוכה', שנערכה מתוך שיחותיו של הרב הדרי זצ"ל. שיחות אלו עוסקות רבות ביחס המחבר והמבדיל שבין תורת ישראל לתרבות יוון, מתוך ראייה היסטורית. הארת נרות החנוכה, שבת חנוכה, הנשיאים, כל אלה ועוד מקבלים משמעות חדשה מתוך נקודת מבט זו.
בכל יום מימי החנוכה, לאחר הדלקת הנרות, היה הרב הדרי יוצא בריקוד עם בחורי ישיבת הכותל. הישיבה בשנותיה הראשונות מנתה מספר מועט של בחורים, שהשתכנו בחורבה בעיר העתיקה בירושלים.
למרות התנאים הירודים והקור הירושלמי, ריקוד זה העלה אותם למקום אחר של רוממות ושמחת החנוכה. הריקוד, ומיד אחר-כך השיחה היומית על הנשיאים, העמיקו את התודעה ההיסטורית, שהנה אנו כאן כחוליה בשרשרת הדורות, אנו המשך להארת ניצחון ישראל על היוונים.
דברים אחדים מאותם ימים מיוחדים מספר רונן פרלמוטר, בוגר ישיבת הכותל על רבו הרב חיים ישעיהו הדרי זצ"ל, שהלך לעולמו בשנה האחרונה: "הרב הדרי חי ופעל מתוך תודעה היסטורית. פעם אחת, לפני הדלקת נרות החנוכה ואני כבן עשרים, אזרתי עוז ונגשתי לחדרו. 'ילמדנו רבנו', פתחתי, 'מה פשר הנהרה המיוחדת השפוכה על פני הרב בעת הזאת', שאלתי. והרב ענה - 'כאשר אני רואה איפה נמצאים היום אותם יוונים שרצו להשמידנו, ואיפה נמצאים אנחנו – פה בעיר העתיקה של ירושלים – זה ממלא אותי שמחה עילאית. ועכשיו' - אחז הרב בידי וסיים - 'בוא ונצא להדליק את הנרות. יש לנו עוד כמה יוונים לנצח'".
הרב הדרי חי את התודעה ההיסטורית באופן מוחשי, וראה בה הווה ולא רק עבר. כך הוא ראה בנו, היושבים בארץ ישראל בכלל ובירושלים העתיקה בפרט, עדות והמשך לניצחון ישראל על יוון. כאשר אנו נמצאים באותו מקום קדוש ממנו רצו לנתקנו היוונים, ואילו הם נמצאים הרחק מכאן. גם המאבקים על הרוח הישראלית שעודם קיימים מקבלים ממד אחר בתודעה ההיסטורית – הם למעשה המשך של מלחמתנו ביוונים.
אף את היחס לתרבות יוון ראה הרב הדרי ממעוף המבט ההיסטורי, המבחין בתרבויות המתחלפות, ובזאת הוא עסק רבות בשיחותיו לחנוכה. חנוכה מסמל את מלחמת החרמה של ישראל ביוונים ותרבותם, אך אי אפשר להתעלם מן העושר הגדול של חכמת יוון ותרבותם שהצעידה את העולם קדימה. על יחס מורכב זה אמרו חכמים: "יפיפותו של יפת – באהלי שם".
השקפה זו, אליה חינך הרב הדרי זצ"ל, אינה רק ביחס לתרבות יוון העתיקה, אלא גם ובעיקר ביחס לתרבות יוון של ימינו. את תלמידיו הוא חינך לרחבות אופקים, אך יחד עם זאת עמד איתן על משמר המסורת.
רחבות אופקים זו באה לידי ביטוי גם בעושר שיחותיו, כפי שעולה מהתבוננות במקורותיהן המגוונים. גם בתוך ארון הספרים התורני לא התגדר הרב הדרי בסגנון אחד בלבד, אלא הרכיב וחיבר את לימודו ושיחותיו מכל חלקי התורה – הלכה ואגדה, פרשני התנ"ך וספרי הראשונים, מוסר, חסידות וכתבי הרב קוק.
השנה נהרת פניו של הרב הדרי תאיר לנו מבין קפלי שיחותיו. אור הדר הנרות הניצב על הפתח והמעבר שבין תקופה לתקופה, בין הדור ההולך לדור הבא, מאיר את החשיכה.
הכותב הוא נכדו של הרב ישעיהו הדרי זצ"ל
