תוספת ביטחון

תחת הכותרת "היעדר ביטחון תעסוקתי" קיבלו אנשי הקבע וגמלאי צה"ל תוספת שכר משמעותית.

שלמה פיוטרקובסקי , י"ד בכסלו תשע"ט

תפוח אדמה לוהט שהממשלה נמנעה מלטפל בו. הפגנות נשות השוטרים
תפוח אדמה לוהט שהממשלה נמנעה מלטפל בו. הפגנות נשות השוטרים
ללא קרדיט צילום

בצל המשבר הפוליטי והחשש מהקדמת בחירות, אישרה ביום ראשון השבוע הממשלה את ההסכמות שהושגו בין המשרד לביטחון הפנים ומשרד האוצר בנושא שכר השוטרים והסוהרים וגימלאי הארגונים.

הצורך בקבלת ההחלטה נוצר בעקבות החלטה של בית הדין הארצי לעבודה, לפיה שכרם של משרתי המשטרה, שירות בתי הסוהר השב"כ והמוסד, וכן גמלאי כל הארגונים הללו אשר מקבלים פנסיה תקציבית, נפגע שלא כדין במשך כ‑­12 שנה. איך זה קרה? מתברר שלפני 12 שנה הוחלט לתת לאנשי הקבע בצה"ל תוספת שכר בגין "היעדר ביטחון תעסוקתי". לא מדובר בתוספת זניחה, אלא בכזו שיכולה להגיע עד לשיעור של 7.3 אחוזים מהשכר החודשי. באוצר נתנו את התוספת למשרתים בצה"ל, אך לא העניקו אותה במקביל למשרתים בגופים ששכרם צמוד לשכר משרתי הקבע, מכוח החוק (שב"כ ומוסד) או מכוח החלטת ממשלה (משטרה ושב"ס).

הטענה שהצדיקה את אי מתן התוספת הייתה שהיא באמת נועדה לפצות את משרתי צה"ל בגין היעדר ביטחון תעסוקתי, מצב שלא קיים בגופים האחרים. אלא שטיעון זה התברר כבעייתי. אכן קיים הבדל משמעותי מאוד בין נוהל הפיטורין בצה"ל, שבמסגרתו מדי שנה נשלחים הביתה בין עשרות למאות קצינים, לנוהל הפיטורין הכמעט לא קיים במשטרה. אולם מאחר שבצה"ל קיימת הצמדה של הגמלאות לשכר משרתי הקבע, התוספת הוענקה גם לגמלאים של הצבא, שכבר לא סובלים משום אי ביטחון. לאור זאת קיבל בית הדין לעבודה את הטענה שהביטוי "תוספת היעדר ביטחון תעסוקתי" הוא רק כינוי. עם זאת, בית הדין לא קבע מה צריך בדיוק לשלם וכמה. תחילה ביקשה הממשלה לקבל החלטה שקובעת שהתוספת לא מגיעה למשרתי וגמלאי המשטרה ושב"ס, אך לאחר לחצים כבדים נכנסו הצדדים למשא ומתן שהסתיים בהבנות, ואלו קיבלו ביום ראשון השבוע תוקף של החלטת ממשלה.

על פי ההסכמות שאושרו, החל מינואר הקרוב יקבלו גמלאי ארבעת הארגונים את כל התוספת שמגיעה לקצבאות המשולמות להם בשוטף. המשרתים הפעילים יקבלו את התוספת לשכר השוטף בשתי פעימות, האחת בינואר 2019 והשנייה בינואר 2020. במקביל תשלם המדינה את שבעת מיליון השקלים שהגיעו למשרתים ולגמלאים ולא שולמו להם ב‑12 השנים האחרונות, בפריסה על פני 17 שנה. גמלאים מבוגרים יקבלו חלק גדול יותר מהסכום מהר יחסית, ואילו אצל הצעירים יותר ואצל המשרתים בפועל ההחזר יתפרס על יותר שנים. בפועל הסכום שיוחזר מדי שנה ינוע בין 650 ל‑950 מיליון שקלים, שכשליש ממנו יחזור לקופת המדינה כמיסים. ההחזר הרטרואקטיבי צפוי להסתיים סופית על פי ההסכמות רק בשנת 2035.

כמובן שכל זה עולה כסף והרבה, ולכן נאלצה הממשלה לאשר במקביל קיצוץ רוחבי משמעותי מאוד בתקציב כל משרדי הממשלה. הקיצוץ צפוי לפגוע בפעילותם של כל המשרדים האזרחיים - חינוך בריאות, רווחה, ביטחון פנים ועוד, וגם בביטחון. בין הנושאים שיפגעו בבריאות התוכנית לשיפור הטיפול בפגים, תוכנית המיונים ותוכנית הזיהומים. משרד הבריאות לא יוכל גם לסייע לבתי החולים שערי צדק בירושלים ואסותא אשדוד, מה שיפגע בעיקר בחולים הנזקקים לשירותיהם. תוכנית אוויר נקי של המשרד להגנת הסביבה צפויה להיפגע, וכן תוכניות משרד האנרגיה למעבר לשימוש באנרגיה ירוקה יותר ואנרגיות מתחדשות תיפגענה. שר החקלאות איים גם הוא שהחקלאות הישראלית תיפגע אנושות מהקיצוץ ובחלק מהמשרדים פשוט עוד לא הצליחו להחליט איפה לקצץ.

פתרון לא טוב

אביגיל שררה, מנכ"לית ארגון נשות השוטרים והסוהרים שהייתה פעילה מרכזית במאבק להשוואת התנאים ולתשלום תוספת השכר, מביעה בשיחה עם 'בשבע' שביעות רצון חלקית בלבד מהחלטת הממשלה: "אי אפשר לומר שמדובר בפתרון טוב. האמת היא שאת התוספת הזאת היינו צריכים לקבל כבר בשנת 2006 ו‑2007, לא רק עכשיו. גם כעת הצדק היה לתת את כל הסכום שמגיע לנו מיד ולא רק בעוד כמה שנים, בפעימות ובפריסה על פני כל כך הרבה שנים. אבל מצד שני יש כאן גם הישג. עצם העובדה שממשלת ישראל מכירה שוב בחובה להצמיד את השכר והגמלאות של השוטרים והסוהרים לצה"ל זה היסטורי. אנחנו מצידנו נאלצנו להסכים לקבל את התוספת בפעימות, ואת מה שלא התקבל לאורך הרבה שנים".

בשבוע הבא יתקיים בבית הדין הארצי לעבודה דיון המשך בנושא, ושררה מעריכה שבית הדין יקבל באופן עקרוני את ההסכם שהושג ואושר בממשלה. כאשר היא נשאלת מדוע היא וחבריה בחרו להסכים לפשרה בנושא למרות תחושתם שיש בכך קיפוח, ולא בחרו להמשיך בנתיב המאבק המשפטי, מציינת שררה כי המטרה הייתה לוודא שכמה שיותר שוטרים וגמלאים יזכו ליהנות מהתוספת. "מאז 2007 נפטרו 5,000 גמלאים שכבר לא יזכו לקבל את התוספת ושוטרים רבים נרצחו בפיגועי טרור. אנחנו לא רוצים שהתמשכות המאבק תביא לכך שעוד גמלאים וחס וחלילה שוטרים לא יזכו לקבל את התוספת, ורק השארים שלהם ייהנו ממנה. לכן למרות הוויתורים הגדולים שהיו כאן מצידנו, החלטנו לקבל את המתווה שהושג ולא להמשיך במאבק".

חשוב לציין כי גם לאחר שההסכם יקבל תוקף של פסק דין יש עוד משוכות בדרך למימוש המלא. על פי ההסכמות נדרשים הארגונים להחתים על ההסכם באופן אישי לפחות 95 אחוזים מהזכאים לתוספת. שררה זועמת על הדרך שבה הוצג ההסכם בעיתונות הכלכלית, ככניעה לסחטנות. "בדיווחים בעיתונות הכלכלית צוינו סכומים חסרי כל קשר למציאות. הציגו אותנו כסחטנים כאשר האמת היא הפוכה בדיוק. מדובר בסכומים שמגיעים לשוטרים, לסוהרים ולגמלאים ונלקחו מהם. בית הדין לעבודה מתח ביקורת מאוד נוקבת על המדינה וקבע במפורש שהיה כאן חוסר תום לב. נדמה לי שזה אומר הכול".

מנגד, מנכ"ל פורום קהלת, מאיר רובין, רואה בחתימת ההסכם ואישורו בממשלה הפקרות, ומאשים בפלונטר המשפטי והתקציבי שנוצר הן את הדרג הפוליטי והן את הדרג הפקידותי. "השוטרים והסוהרים הבינו את העניין מהר מאוד ודרשו לקבל מה שלטענתם הגיע להם, אבל הממשלה נמנעה מלהכריע בנושא. זה עבר משר לשר ומממשלה לממשלה וכל אחד גלגל הלאה את תפוח האדמה הלוהט, עד שבעקבות פסיקת בית הדין לעבודה לא נותרה ברירה. לפי עמדת היועמ"ש מנדלבליט מה שהיה נדרש הוא החלטת ממשלה שתקבע שאין כוונה לתת את התוספת לשוטרים ולסוהרים, והיא הייתה פותרת את הבעיה לפחות בנוגע לעתיד, כלומר מפחיתה את הסכום שבו מדובר מ‑22 מיליארד ל‑7 מיליארד".

רובין טוען שהממשלה נכנעה בגלל לחץ אלים של ארגוני השוטרים והסוהרים, וכן בגלל חשש של שר האוצר כחלון שנתניהו וארדן מבשלים לו תרגיל מאחורי הגב, אך מדובר בתוספת לא מוצדקת. "מדובר בסכומים עצומים שלא מגיעים לשוטרים ולסוהרים בתקופה שבה הצמיחה מאטה והגירעון גדל. זה ממש לא הזמן לחלק מתנות".

לדברי רובין, את ההחלטה להגיע לפשרה בנוגע לעבר עוד אפשר להבין, אך ההסכמה לתת את התוספת לעתיד היא הפקרות בלתי מוצדקת. "ההצמדה הזאת לא מוצדקת, מדובר בשני גופים שונים בעלי אופי שונה ואופי פעילות שונה. צורכי כוח האדם שלהם גם הם מאוד שונים, והם לא מתחרים על אותו פול כוח אדם. אין שום הצדקה וצריך לשבת ולדבר עם כל גוף בנפרד. אין שום הצדקה להחלטה שהתקבלה".