בשבע מהדורה דיגיטלית

המבוגרים האחראים

בנט ושקד אזרו אומץ ומול המצלמות ויתרו על הפלת הממשלה. עכשיו נותר לראות האם נתניהו אכן יעשה צעדים משמעותיים במשרד הביטחון

ניצן קידר , י"ד בכסלו תשע"ט

לא צפויה לשרוד עוד זמן רב. ממשלת נתניהו
לא צפויה לשרוד עוד זמן רב. ממשלת נתניהו
צילום: מארק ישראל סאלם

"מנצח", "קוסם פוליטי" ו"מומחה אסטרטגיה" הם רק חלק מהתארים שנזרקו לאוויר במהלך השבוע ביחס להתנהלותו של ראש הממשלה נתניהו מול שרי הבית היהודי.

התנהלות שבה הוא ניסה והצליח לשמור על הקואליציה, גם עם 61 חברי כנסת. לזכותם של שרי הבית היהודי נאמר שכאשר הבינו שנתניהו עומד לסנדל אותם, הם לא נרתעו מלעמוד לפני הציבור. הם היו יכולים בקלות להוציא הודעה כתובה לעיתונות ולחסוך את ההתייצבות הפרונטלית שתסביר את המצב.

"בפוליטיקה לפעמים מנצחים ולפעמים מפסידים", מודה השר נפתלי בנט בשיחה עם 'בשבע'. "ידענו שאנחנו הולכים לשלם כאן מחיר. עמדנו מול כל המדינה ואמרנו שאנחנו מסירים את כל הדרישות. אני מקווה שהציבור מעריך את זה שהעמדנו את המדינה מעל עצמנו". השיחה ששינתה את הלך המחשבה אצל בנט, ובעקבותיו אצל השרה שקד, הייתה עם פרופסור ישראל אומן. בנט ושקד שקלו באופן רציני מאוד להתפטר אחרי מסיבת העיתונאים של בנימין נתניהו ביום ראשון. הם קבעו להיפגש ולגבש עמדה באותו ערב, אחרי שהכריזו על מסיבת עיתונאים שיקיימו יחד למחרת.

בנט מסביר שעצתו של אומן הייתה משמעותית מאוד. "לפני ארבע שנים הוא צלצל אליי ואמר לי להיות ממוקד ולהתמקד בדרישה אחת בקואליציה. דרשנו את תיק המשפטים וקיבלנו אותו. הפעם ציפיתי שיאמר לי ללכת עד הסוף. להפתעתי הוא אמר לי: 'אסור לך להתפטר'. הסברתי לו שזה ישחק לי את האמינות מול נתניהו, והוא ענה: 'אתה צודק, אבל המדינה חשובה יותר מזה'. חשבתי הרבה על המשפט הזה, וכשנפגשתי עם השרה שקד אמרתי לה שלדעתי אנחנו צריכים להישאר בקואליציה. די מהר הסכמנו שזה הדבר הנכון".

אז בנט ויתר לעת עתה (שלא יהיה ספק, אחרי הבחירות הבאות הוא מתכוון לדרוש את תיק הביטחון), ותקוותו היא שנתניהו יעשה את מה שהוא התכוון לעשות. "יש מורכבות גדולה בצה״ל ובמערכת הביטחון, מורכבות שלא התחילה מאתמול, של קיבעון מחשבתי והיעדר חשיבה מחוץ לקופסה. יש גם עודף משפטיזציה שאוזק את ידי החיילים אל מול האויב. עכשיו האתגר של נתניהו הוא לנער ולשנות את הכיוון של הספינה הענקית הזאת".

כמו השר משה כחלון, גם השר בנט מתקשה לראות את הממשלה שורדת זמן רב. "אני סקפטי לגבי יכולת הממשלה לשרוד. קואליציית 61 היא דבר קשה לניהול, אבל אנחנו ננסה לעזור. כל השרים וראש הממשלה עצמו יצטרכו לבלות עד השעות הקטנות של הלילה במליאה, חוץ מניהול המדינה".

בסביבתו של בנט מתקשים להבין מדוע נתניהו לא נתן לו את תיק הביטחון. הרי הוא היה יכול לצפות לכישלונו של בנט או להיחלשותו כשר ביטחון בתקופה קשה. ראוי לציין שנתניהו לא רק שקל ברצינות את הנושא, אלא גם ניסה לפרק את כל המוקשים, כולל מבית, כדי שאופציית מינויו של בנט תהיה על הפרק. מרוב השקעת מאמצים באפיק הזה, הוא זנח לרגע את האפיקים האפשריים האחרים.

אולם בשלב כלשהו, אחרי שביום שישי שעבר אמר לבנט שהוא לא פוסל את מתן התיק, החליט נתניהו ללכת על גישה אחרת. כשנראה היה לו שמנוי וגמור עם השר כחלון לפרק את הממשלה, הוא השתמש בכל הכוח שלו כדי לחשק את הבית היהודי, עם נאום מיליטנטי שמנסה לפרוט על רגשות האומה. נתניהו, ללא ספק, הצליח.

על האחריות הלאומית שגילו בנט ושקד הם לא יקבלו צל"ש מנתניהו. ראש הממשלה אומנם לחץ את ידיו של בנט בכנסת, אבל לא נראתה שם הערכה יתרה מצידו. כעת הנעלם הגדול הוא הציבור הדתי-לאומי – מצביעיו של בנט. האם ביום פקודה, כשנתניהו יבוא עם הקשית כדי לשתות את המנדטים של הבית היהודי, הם יעריכו נכון את ראשי המפלגה שהעדיפו, בצדק, שלא לרשום על שמם הפלת ממשלת ימין? תשובה חד משמעית אין. הציבור הציוני-דתי צריך להסיק מהשבוע הפוליטי האחרון כי בבחירות הבאות נתניהו הוא לא האלטרנטיבה לבית היהודי, שהיה המבוגר האחראי במקרה הזה. אולי כשהתובנה הזאת תעמיק, הבית היהודי יוכל להתעצם ולהתחזק.

מי שנהנו מהאפשרות ללכת לבחירות היו ש"ס וכולנו, שאחרי התפטרותו של ליברמן התבשמו מסקר מחמיא. אבל מאז, במהלך השבוע, שתי המפלגות הידרדרו חזרה בסקרים, כשמפלגתו של משה כחלון מתרסקת ממש לכיוון ארבעה מנדטים, קרוב לאחוז החסימה. שום דבר כאן לא סופי, אבל מי שחגגו לרגע את האפשרות לעצור וללכת לבחירות היו צריכים לקחת בחשבון שלנתניהו יש הרבה שפנים בכובע, ושדווקא כשהוא עם הגב לקיר הוא חד ומהיר הרבה יותר.

נתניהו שואף שהבחירות יתקיימו לא לפני חודש מאי – רק אחרי יום העצמאות. לכן הוא ייאבק בכל כוחו כדי לשמור על הקואליציה לפחות עד שלושה חודשים לפני כן. אם יראה שהוא צריך הארכה, היעד הבא יהיה סמוך לחגי תשרי או מיד אחריהם. לנובמבר הבא כבר לא נגיע כנראה, אבל במערכת הפוליטית מבינים שהבחירות יתקיימו בעיקר במועד שיהיה נוח לראש הממשלה.

כוחם של הש"סניקים החילונים

המלצות המשטרה בנוגע לשר אריה דרעי הן בעייתיות מבחינה ציבורית, אבל סביר להניח שבטווח הזמן המיידי אין להן משמעות יתרה. המשטרה המליצה בלא מעט תיקים של ראשי רשויות להעמיד אותם לדין, אבל לקראת הבחירות לרשויות המקומיות או אחריהן נסגרו התיקים בקול ענות חלושה. אגב, פרסום ההמלצות, כלפי כל אדם, הוא חסר משמעות.

הבעיה של דרעי מתחילה בזירה הציבורית, החילונית בעיקר. מצביעי ש"ס שאינם חרדים נוהגים בו כדין שור מועד, שכבר נתפס וריצה עונש מאסר, והם נעשים סקפטיים. פרסום המלצות המשטרה פוגע בבטן הרכה של הציבור הזה, שיעשה את ההבדל בין ארבעה מנדטים לשישה בבחירות הבאות. הציבור הזה, אגב, סקפטי מיסודו, מכיוון שברובו הוא ציבור שמתגורר בפריפריה, והתקשה לראות חותם מיוחד שהותיר השר דרעי, אשר עומד בראש המשרד לפיתוח הנגב והגליל - הקרוי גם משרד הפריפריה. תחת דרעי הרחיב המשרד את פעילותו בערים כמו תל אביב, ירושלים וחיפה, בעיקר במה שמוגדר "שכונות פריפריה חברתית", והוא פעל גם בתקצוב ומתן חסות למופעי תרבות חרדית, בפריפריה אבל גם בערים הגדולות. גם הערים החרדיות הפכו לחלק מהפריפריה בתקופה זו וזכו לתקציבים גדולים.

לדרעי אין בעיה בבסיס התמיכה שלו. הוא איתן ועומד על פי הסקרים על כארבעה מנדטים. הבעיה שלו היא בצמיחה. מצד אחד, רדיפה משטרתית והחלטה להעמידו לדין יכולות להחזיר את סאגת שאגת אריה, את זעקת "אני לא פורש" ואת הניסיון לעורר אהדה ציבורית לשר המזרחי שנרדף על ידי הרשויות.

מצד שני, דרעי כבר שיחק את המשחק הזה פעם אחת, והוא יודע שלא בטוח שיצליח גם בפעם הזאת. פרישה אינה על הפרק, וגם אם תהיה כזו, אין ספק שימונה מישהו שהיו"ר הנוכחי יוכל דרכו להעביר את רוח המפקד. מי שהזכיר השבוע את השר לשעבר אריאל אטיאס כמי שיכול לסייע להרים את המפלגה, צריך להבין שדרעי יתקשה לתת לאדם דומיננטי כמו אטיאס לא רק את המושכות, אלא אפילו מקום ברשימה. על אלי ישי אין בכלל מה לדבר. מבחינת דרעי הס מלהזכיר את שמו בצוותא עם ש"ס.

כוחה של ש"ס בבחירות הבאות לא תלוי כלל בהמלצות משטרה כאלה ואחרות. הוא תלוי ביכולתה של המפלגה, שרשמה לצד כמה הישגים גם כמה מפלות מפוארות בבחירות לרשויות, לאחד מסביבה שוב את הפריפריה החברתית. לנוכח המפה הפוליטית המסתמנת – עם מפלגה חברתית של אורלי לוי אבקסיס שנראית איתנה בכל סקר, ועם בני גנץ שמרחף מעל המערכת הפוליטית וגם הוא מביא סדר יום דומה – נראה שהמפלגה, שהוקמה כמענה לציבור בני התורה הספרדים, הולכת ומתכווצת לגודלה הטבעי. היא תזדקק להרבה הפתעות כדי להצליח להתרומם מהמקום הפוליטי שבו היא מצויה כיום.

האמנה שכמעט הסתננה לישראל

בלי הרבה רעש, בהודעה שעברה בשקט ובלי הרבה התנגדויות, הצהיר ראש הממשלה נתניהו שישראל לא תצטרף לאמנה החדשה של האו"ם הנוגעת להגירה. הרבה מאוד התרחשויות מתחת לפני השטח קדמו להצהרה הזאת. מדובר בהסכם שאינו מחייב, אך קובע קווים מנחים לטיפול בנושא ההגירה.

ראוי לציין שישראל נטלה חלק בדיונים שקדמו להסכם, ונציגים ישראלים, כולל דיפלומטים בכירים, נתנו את הרשמים שלהם על ההסכם. אלא שעד לימים האחרונים, ראש הממשלה בנימין נתניהו לא היה מעורב כלל בעניין. מי שכן שם לב להסכם ההולך ומתגבש, שהובא כבר בשלביו הסופיים לאישור הצטרפותה של ישראל, הוא ארגון מטות ערים, אשר מחזיק צוות קבוע שמנטר חומרים מדיניים המתפרסמים בשפה האנגלית.

ניסינו לברר את הנושא, ונמסר לנו כי ההסכם מצוי בבדיקת המערכת המדינית. בינתיים הופעל על נתניהו לחץ כבד יותר. פקידים אמריקניים העבירו מסר לפיו הנשיא טראמפ מצפה מנתניהו שלא להצטרף להסכם. אנשיו של טראמפ מעריכים שההסכם הזה עלול לפגוע בעתיד בריבונות שלהם בכל הקשור למהגרים.

במערכת המדינית, אחרי שהבינו את פשר ההסכם, תרגמו את המונח מהגרים למסתננים. בניגוד לטענות שנשמעו השבוע לפיהן ההסכם הוא די בנאלי, נביא לכם מתוכו ציטוט או שניים. המסמך מציע "לפתח ולחזק את מהגרי העבודה באופן שבו יבוצעו תהליכי גיוס הוגנים ואתיים, שיאפשרו למהגרים להחליף מעסיקים ולשנות את תנאי או משך שהותם תחת נטל ביורוקרטי מינימלי". במילים אחרות, בואו נאפשר למסתננים לעשות כאן ככל העולה על רוחם.

רוצים עוד? האמנה החדשה קוראת "להקל את ההליכים לאיחוד משפחות מהגרים ולקדם את מימוש הזכות לחיי משפחה וטובת הילדים". אז לא רק שנאפשר למסתננים לעשות הכול, אלא גם נאפשר להם להביא את משפחותיהם לפה. נתניהו הבין את המשמעות הנפיצה של חתימה על המסמך. השאלות התקשורתיות והלחץ של טראמפ נמצאים בצד אחד של הסוגיה, אבל ראש הממשלה, שאך לפני זמן קצר התגאה בניסיונות לפתור את בעיית המסתננים, הבין את הצדדים האחרים, שבהם הוא הפסיד.

"הוריתי למשרד החוץ להודיע שישראל לא תשתתף ולא תחתום על הסכם ההגירה, אנחנו מחויבים לשמור על הגבולות שלנו נגד מסתננים בלתי חוקיים. זה מה שעשינו, וזה מה שנמשיך לעשות", אמר נתניהו בהודעה קצרה שפרסם. נתניהו לא לבד. ארצות הברית, אוסטרליה, אוסטריה והונגריה הן רק חלק מהמדינות שמתנגדות לאמנה הזאת. בימים שבהם אירופה מוצפת במסתננים, לא מפתיע שגם חלק מחברות האיחוד מביעות התנגדות. נתניהו הבין שדווקא בימים האלה, כשצל בחירות אמיתי מרחף מעליו, יקשה עליו להפוך את ישראל למדינת כל מסתנניה.

לתגובות: nitsankeidar@gmail.com