אלימות במשפחה - דעה

שרה ידעה שאני עובדת סוציאלית, אחרי כמה ימים היא באה אלי ופתחה לפני את כל הסיפור.

ננסי טשרנפסקי , ט"ו בכסלו תשע"ט

אילוסטרציה: אלימות במשפחה
אילוסטרציה: אלימות במשפחה
פלאש 90

האישה הראשונה שהכרתי שעברה התעללות פיזית היתה שרה, המטפלת של הילדים שלי, לפני הרבה שנים.

שרה הייתה מטפלת טובה ומסורה אך מידי פעם היא הייתה "חולה" ולא יכלה לעבוד. היו לה פצעים מוזרים והיה לה "מונו". היא אף פעם לא נתנה הסבר להיעדרויות שלה ואנחנו לא שמנו לב שכל הזמן יש לה משהוא לא כשורה בגוף.

אחרי כמה שנים של היכרות, יום אחד היא הופיעה עם גבס ביד. שאלתי אותה: שרה מה קרה? היא הסבירה שהיא נפלה ושברה את היד.

שרה ידעה שאני עובדת סוציאלית, אחרי כמה ימים היא באה אלי ופתחה לפני את כל הסיפור.. מאז נישואיה היא קבלה מכות מבעלה באופן סדיר ועקבי, וכל הבעיות הפיזיות שראינו נבעו מזה.

אני וחברה נוספת עודדנו אותה לקבל עזרה והיא הסכימה. היא הלכה לטיפול באחד ממרכזי הטיפול באלימות נגד נשים. היא עברה תהליך מאד ארוך של הבנה שהיא אישה מוכה ומה המשמעות של להיות אשה מוכה. בתהליך הטיפול עזרו לה לצאת מהטראומה.

היא החליטה להתגרש שהיה תהליך לא פשוט. אפילו אחרי הגירושין הגרוש היה בא לביתה ומכה אותה.

שרה השתקמה, חזרה ללימודים, מצאה בן זוג חדש ובנתה חיים חדשים.

תהליך הטיפול הוא מאד ארוך. בתחילה לא מבינים בדיוק מה קורה. מתחילים לפעול מתוך פחד, לעשות את הכל בכדי לא להרגיז את הבעל. פוחדים ומתביישים לשתף. מסתירים את הסימנים הכחולים. נסוגים מקשרים עם אחרים כדי לא לחשוף את מה שהאישה המוכה עוברת.

אך לפעמים האשה מתחילה לשאול את עצמה: למה זה קורה לי? אולי זה לא אני אלא הוא? אם האשה מקבלת סיוע נפשי, היא יכולה להתחיל לבדוק את שני הקולות הפנימיים שלה, הקול שאומר: מגיע לי כי אני לא מספיק...והקול שאומר: אני בסדר, לא מגיע לי לסבול. ואז לאט לאט האשה מתחזקת ומבינה שהיא לא רוצה ולא יכולה להמשיך לחיות ככה. היא מבינה שהיא חיה בפחד, בטראומה, אין לה שליטה על החיים שלה ושהיא רוצה משהוא אחר בחיים.

לפעמים המצב מצריך לצאת מהבית לבני משפחה או לעבר למקלט לנשים מוכות. לפעמים אם הבעל מסכים הוא יכול לקבל טפול ולהשתנות. הרבה פעמים האישה מחליטה להתגרש.

זה תהליך של העצמה, של עיבוד הטראומה ובנייה מחדש. לפעמים זה מצריך עיבוד פגיעות מהעבר לפני הנישואין. נשים שגדלו בבתים בעייתיים יכולים "לברוח" לקשר הרסני. אך זה יכול לקרות גם לאשה שדווקא גדלה במשפחה בריאה.

דבר אחד שמאד חשוב לאשה שחווה אלימות הוא לבנות מעגל של תומכים בה, אם זה בני משפחה שיעודדו אותה לצאת ממעגל האלימות, שלא ישפטו אותה ושלא ישכנעו אותה להישאר בנישואים האלימים.

אנשים שיתמכו בה ולא משנה מה תהיה החלטתה, שיסכימו ללכת אתה לבית הדין, שיקשיבו לה בלי לתת עצות ושיהיו שם בשבילה ברגעים הקשים.

חשוב מאד לא לשמור את האלימות בסוד. ברגע שמשתפים מישהוא זה כבר הקלה ובקשה לעזרה..

היום יש יותר מודעות לנושא האלימות כלפי נשים ויותר אנשי מקצוע שיכולים לעזור.

אשה לא צריכה לסבול בשקט.

יש מענים בקהילה.

הכותבת היא מנהלת מרכז "אמונת רחל" לטיפול במשפחה בבית-שמש