1. אין טעם למשוך את זה, טוב כבר לא יצמח מהקואליציה הנוכחית. זה היה ברור בשבוע שעבר וזה עוד הרבה יותר ברור השבוע, כאשר נראה שחוק "נאמנות בתרבות" לא יוכל לעבור עקב חולשת הקואליציה.
"נאמנות בתרבות", שם רע לעיקרון הפשוט שלפיו מדינה איננה מממנת "תרבות" שמסיתה נגדה, היא אחת הסיבות המרכזיות שבגללה הקואליציה הנוכחית קיימת. לא היחידה, לא הראשונה, אבל בהחלט אחת הראשונות.
בניגוד לסוגיות אחרות, בנושא הזה גם יש הסכמה מלאה בין כל ראשי סיעות הקואליציה, מנפתלי בנט דרך נתניהו והחרדים ועד משה כחלון. אין לכאורה שום סיבה שהחוק הזה לא יעבור. ואם הוא לא עובר - המשמעות היא שהקואליציה הנוכחית כבר לא מסוגלת להעביר שום חוק מורכב, כזה שדורש התגייסות קואליציונית אמתית. ולכן אין טעם כבר בקיום הקואליציה הנוכחית, צריך פשוט ללכת לבחירות, עכשיו.
2. הרקע המידי לסיכול החקיקה הוא כמובן פרישת ישראל ביתנו מהקואליציה והחלטתו של שר האוצר כחלון להעניק חופש הצבעה בנוגע לחוק לחברי סיעתו.
קל להתגולל בהקשר הזה על ליברמן וכחלון, מטרות נוחות לביקורת - ובצדק. אבל האמת היא שהאשם האמתי בהכשלת החוק הוא לא אף אחד משניהם אלא ראש הממשלה בנימין נתניהו. אירוע קטן שהתרחש אתמול, וקיבל תשומת לב תקשורתית מוגבלת, עומד בבסיס המרד הקואליציוני הזה שנתניהו גרם לו.
מתברר שאתמול בבוקר סיירו ראש הממשלה נתניהו ורעייתו במקלט לנשים מוכות בירושלים. השניים שוחחו עם הנשים, שמעו על מצוקתן והתרגשו מאוד, אולם אז קרה עוד דבר אחד שדווח פחות.
ראש הממשלה נתניהו נשאל מדוע הקואליציה בראשה הוא עומד הפילה בשבוע שעבר את ההצעה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לנושא רצח נשים. ואז, במקום להסביר את ההחלטה גם כשלא נעים, השיב נתניהו כי הוא איננו יודע במה מדובר. רעייתו שרה אף הוסיפה, "בדבר הזה באמת לא צריכה להיות קואליציה ואופוזיציה. זה עניין משותף לכולם".
ההתבטאויות הללו עוררו זעם רב בקרב חברות כנסת מהקואליציה שנכנעו בשבוע שעבר למשמעת הקואליציונית בנושא הזה בניגוד לצו מצפונן, וחשו שנתניהו עשה עליהן סיבוב. במצב כזה באמת קשה לצפות מכחלון לאכוף את המשמעת הקואליציונית על חברות סיעתו, כשנתניהו בעצמו עושה ממנה צחוק.
3. זה אגב לא הפעם הראשונה שבה נתניהו עושה לחברים בקואליציה תרגיל כזה. הח"כים בכולנו עוד זוכרים את הסיבוב שנתניהו עשה על גבם בסוגיית הפונדקאות ללהט"ב ובעוד נושאים נוספים.
ראש הממשלה באופן כללי מאוד אוהב משמעת קואליציונית, אבל הרבה פחות נכון לשלם עליה את המחירים הציבוריים הנדרשים. התוצאה היא שכאשר הקואליציה שלו מונה רק 61 חברי כנסת ואופק השירות שלה הוא פחות משנה, הסיכוי שהיא באמת תתפקד הוא אי שם בין עלוב לאפסי.
כרגע לנתניהו יש שתי אפשרויות: האחת היא לקחת אחריות אמתית על הקואליציה שלו והתפקוד שלה, ולא להתנהג בעצמו כאילו מחרתיים בחירות, ואילו השנייה היא לדאוג שמחרתיים (כמשל כמובן) באמת תהיינה בחירות. המציאות הנוכחית שבה הקואליציה מקרטעת לחינם היא הגרועה ביותר, למדינת ישראל וגם לסיעות קואליציית נתניהו כולן, מהליכוד ועד כולנו והבית היהודי.