ביהמ"ש זיכה את הנאשם ברצח חברתו

סלומון רדאי הואשם בשנת 2014 ברצח חברתו פוקטב בוגולה בשנת 2003. הבוקר זיכו אותו השופטים מאשמה והורו על שחרורו.

שלמה פיוטרקובסקי , י"ח בכסלו תשע"ט

אילוסטרציה
אילוסטרציה
צילום: ISTOCK

שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים זיכו הבוקר (שני) את סלומון רדאי שהואשם ברצח חברתו פוקטב בוגולה בשנת 2003.

רדאי נחשד ברצח חברתו מיד לאחר הרצח, אך שוחרר לאחר שהמשטרה לא הצליחה לבסס את החשד ברמה מספקת. גם ניסיון מחודש לבסס את החשדות נגד רדאי, שנערך בשנת 2009, לא הבשיל לכדי ראיות המספיקות להגשת כתב אישום.

כעשור שנים לאחר הרצח חודשה החקירה הסמויה נגד רדאי, באמצעות הפעלת סוכן משטרתי כמדובב מולו, ובהמשך לחקירה הוגש נגדו כתב האישום.

כתב האישום הוגש נגד רדאי לאחר שהוא התרברב באוזני הסוכן המשטרתי שהוא אכן זה שרצח את חברתו, אולם בהמשך טען רדאי כי היתה זו התרברבות שווא.

בעדותו בבית המשפט אישר רדאי שהודה בפני הסוכן ברצח למרות שלא ביצע אותו. לטענתו, הדברים נאמרו מתוך רצון להתרברב בפני הסוכן שסיפר על מעשי רצח שביצע, מתוך חשש מהסוכן שהציג את עצמו כבכיר בארגון פשע, ומתוך רצון לרצות את הסוכן. רדאי גם טען שבמשך חלק מהזמן בו נאמרו הדברים היה נתון תחת השפעת סמים.

בהכרעת הדין קבעו השופטים כי שימוש במדובב שמוצג כלפי החשוד כעבריין בכיר ואלים יוצרת חשש לגביית הודאות שווא, "שיטת הפעלה זו של המדובב כלפי הנאשם עלולה להביא להודאת שווא, בקרב נחקרים שיחששו מפני העבריין הבכיר המציע להם להצטרף לפעילותו, ויפחדו מתגובתו, ככל שלא יסכימו לשתף עִמו פעולה; שיתפתו לשתף פעולה בהתאם לתמריצים הכספיים, ולרצות אותו בפעילותו ובמידע שיבקש לקבל מהם; ואף "שיתרברבו", או "יתפארו" בפעילות עבריינית קודמת, וב'ניסיון פלילי' עשיר וחמור. חשש זה הִנו מוגבר כאשר קיימים 'פערי כוחות' משמעותיים בין החשוד לבין הסוכן".

בבחינת הודאותיו של רדאי שניתנו בשיחות עם המדובב ציינו השופטים כי משקלן הראייתי דל מאוד, הן כשבוחנים אותן כל אחת בפני עצמה, ובמיוחד כאשר משווים אותן עם הממצאים הפורנזיים.

"ניכר כי פרטים לא מעטים שמסר הנאשם במסגרת הודאתו אינם תואמים לעובדות שהוכחו בראיות עצמאיות וחיצוניות; וכי פרטים שהוכחו, על יסוד ממצאים פורנזיים ועדויות, לא נמסרו על ידי הנאשם בהודאותיו. בכך יש אינדיקציה המחלישה במידה משמעותית וניכרת את משקל ההודאה, אשר פוגעת, אפוא, במהימנותה", קבעו השופטים.

השופטים ציינו גם שורה של מחדלי חקירה ובהם הימנעות מבדיקת טענת האליבי שהעלה רדאי עוד בשנת 2003, אי תיעוד של חלק מהחקירות אובדן ראיות ועוד מחדלים נוספים. בסיכום הכרעת הדין קראו השופטים למשטרה לבדוק ולתביעה לבדוק את המחדלים הללו.