ילדים של נשים לא משכילות נמצאים בסיכון גבוה יותר לדחיית חיסונים. כך עולה ממאמר חדש של חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
ממצאי המחקר, שפורסמו בכתב העת Journal of Pediatrics, מראים כי ילדים בגילאים 6 חודשים עד 18 חודשים, נטו לקבל בזמן את החיסונים המומלצים על ידי משרד הבריאות בהתאמה לשנות הלימוד שאימותיהם השלימו.
המחקר נערך על ידי ד"ר גיא חזן מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטה ומחטיבת הילדים בבית החולים "סורוקה" בבאר שבע, בהנחיית פרופ' רון דגן ופרופ' מיכאל פריגר מהפקולטה למדעי הבריאות.
במחקר נכללו 2072 ילדים בני 2-4 שנים, שנולדו במועד והשלימו את כל מנות החיסון שלהם בחמש תחנות טיפת-חלב במגזר היהודי בדרום הארץ בין השנים 2015-2016. עבור ילדים אלה, החוקרים התמקדו בחמישה חיסוני שגרה הניתנים בתחנות טיפת-חלב בגילאי 6 עד 18 חודשים: חיסוני צהבת מסוג A ו- B , דיפטריה-טטנוס- שעלת, חצבת- אדמת-חזרת ואבעבועות רוח.
החוקרים ערכו השוואה יחסית בין ילדים שחוסנו באיחור לבין ילדים שחוסנו בזמן, בכל אחת מתחנות טיפת-חלב בנפרד, תוך השוואת ממוצע שנות ההשכלה של ההורים בין שתי הקבוצות.
"מצאנו שרמת ההשכלה של אבות אינה קשורה לדחיית חיסונים", אומר ד"ר חזן, "אולם ממוצע שנות ההשכלה של האימהות עמד ביחס הפוך לסבירות שיחול איחור במתן החיסון ב-4%-9% (תלוי בסוג החיסון) עבור כל שנת לימוד מעבר ל-10 שנות לימוד. כלומר, ככל שאם משכילה יותר - כך הסבירות לדחיית חיסונים נמוכה יותר".
"חשוב לציין, שהשתמשנו בשיטה בה האיחור נמדד באופן יחסי לטיפת החלב הספציפית, ובכך גם לשכונה בה המשפחה מתגוררת, ולכן מנוטרלים גורמים סוציו-דמוגרפייים-תרבותיים-טכניים של טיפת החלב הספציפית וניתן ללמוד על הקשר בין השכלת האם ובין איחור בחיסון", הוסיף.
החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מצביעים על חשיבות ההשכלה להתנהגות בריאותית בכלל והתחסנות ילדים בפרט. על תכניות התערבות לאומיות ובין-לאומיות להתמקד באוכלוסיות העלולות להיות בסיכון כנגזרת ממצאים אלו.