הסוף ל"הנחתת" רבנים מהארץ בחו"ל

הרב הראשי הבטיח למשלחת רבני אירופה כי תופעת הרבנים ה"מונחתים" מישראל בקהילות חו"ל, לעיתים בלי להכיר את שפת הקהילה, תיפסק.

שמעון כהן , י"ט בכסלו תשע"ט

הרב לאו עם ועידת רבני אירופה בביקורם
הרב לאו עם ועידת רבני אירופה בביקורם
צילום: אלי איטקין

הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, הודיע למשלחת רבני אירופה על מה שנראה כפתרון לסוגיית בתי הדין המגיירים ברחבי העולם.

מעתה יוכרו גיורים ומעשי בית דין שנעשו במסגרת של בתי דין קבועים ולא בהתארגנויות של בתי דין ארעיים.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם הרב פנחס גולדשמידט, נשיא ועידת רבני אירופה, רבה של מוסקבה, על הפתרון וההיתכנות ליישומו בפועל, וכבר בראשית הדברים מציין הרב גולדשמידט כי לא מדובר בפתרון שהוא חידוש של ממש. "בתי הדין באירופה הקבועים קיימים יותר זמן מהרבה מבתי הדין בארץ, כמו בלונדון ופריז. יש בתי דין שהוקמו מאוחר יותר, אבל מערכת היחסים בין בתי הדין בארץ לבתי הדין באירופה קיימת כבר דורות".

"הסוגיה שנדונה עם הרב לאו היא סוגיית הנחתת דיינים או רבנים שמגיעים מהארץ, חלקם בשם הרבנות וחלקם שלא בשם הרבנות, ומגיירים בקהילות ללא הסכמת הרבנים המקומיים. הרב לאו הודיע שיותר זה לא יקרה וכל מי שמגיע בשם הרבנות אין להאמין לו ומי שיגיע שלא בשם הרבנות הראשית ממילא לא יוכר".

ומה באשר לעצם ההגדרה של בית דין כקבוע? כיצד ניתן לקבוע משפטית מיהו בית דין קבוע ומי לא? על כך משיב הרב גולדשמידט ואומר כי "בית דין קבוע הוא בית דין שלא עוסק רק בגיורים אלא גם בגיטין ובירורי יהדות והנושאים השונים של המעמד הלכתי של חברי הקהילה. אלו אנשים שמדברים את לשון בני הקהילה. מי שלא מדבר את השפה לא יוכל לטפל בקהילות, לא יוכל לדבר עם המעוניינים להתחתן או להתגרש וזו בעיה הלכתית חמורה מאוד. התופעה הזו הייתה בעבר והיום אנחנו מתקנים אותה. רבני בתי הדין בקהילות צריכים להבין את שפת הקהילה ולתקשר איתה".

כאשר הזכיר הרב גולדשמידט את בתי הדין הקבועים הקיימים בצרפת, אנגליה, איטליה, גרמניה ורוסיה, שאלנו אם די בבית דין אחד כדי לחלוש על כלל הקהילות במדינות ענק שכאלה, או שאולי נכון להקים בתי דין נוספים.

"כרגע אין אפשרות להקים עוד בתי דין", הוא משיב ומציין כרבה של מוסקבה כי "כל מי שצריך טיפול בנושא חשוב מגיע למוסקבה כמו שכל מי שרוצה לצאת לארץ מגיע למוסקבה".