יצהר
יצהרצילום: יחזקאל בלומשטיין

נתחיל בכך שאין שום הצדקה לכך שאת החיים שלנו, תושבי יו"ש, ינהל גוף צבאי במקום רשויות המדינה המוסמכות.

מדובר בגוף מיושן ועמוס, עם כח אדם מינימלי, שגם לו רצה הוא אינו יכול באמת לנהל את החיים שלנו בצורה נורמלית.

רק לשם ההמחשה, כדי להסדיר אלפי בתים ביו"ש ולאפשר בניה, צריכים לערוך סקר רשמי והכרזה על שטח כאדמת מדינה. בכח האדם הקיים היום במנהל הוא מסוגל לייצר סקר אחד בשנה.

שנת 2018 כבר תפוסה בהתחייבות לבג"צ על תפוח מערב, ושנת 2019 על החלטת הממשלה להסדיר את חוות גלעד. כך שכל מקום אחר יארך לפחות שנתיים מהיום רק להכרזה. ואנחנו מדברים על מאות סקרים שצריכים להתבצע.

למרבה האבסורד, דווקא יחידת האכיפה למגזר היהודי במנהל מצויה בעודף כח אדם, משאבים ומוטיבציה. כמובן הודות למדיניות ממשלתית שתיעדפה את היחידה.

וכך, בעוד בניה ערבית בשטחי C כמעט ולא נאכפת, לא תמצאו מחסן יהודי שנבנה בלי אישור שלא קיבל עדיין צו הריסה. כח האדם הקיים לא בדיוק אוהד את ההתיישבות, ואפילו להפך.

אתמול פרסמה כרמל דנגור בתאגיד השידור מסמך שכתבה קצינה במנהל שמבקר גורמים בכירים ביותר בצה"ל על שאינם נוקטים מדיניות של ענישה קולקטיבית כלפי הישוב יצהר. זאת בשעה שהמנהל האזרחי עצמו הוא זה שלוחץ כל הזמן להקל על חיי הפלסטינים.

כך גם צוות קו כחול שגרע בשנים האחרונות אלפי דונמים מישובי יו"ש והפך בתים שנבנו כחוק למיועדים להריסה.

מסתבר שהרב בן דהן למרות הצלחותיו הלא מבוטלות כאחראי למניעת הריסות והסדרות נקודתיות, לא הצליח לשנות כמעט בכלל את ה-DNA של המנהל האזרחי. הגיע הזמן פשוט לסגור אותו.