בשבע מהדורה דיגיטלית

בסיס לשינוי

סקר שערך מכון סמית בעבור ארגון 'בסיס חוקי' מעלה ש-68 אחוזים מהישראלים חושבים שהפתרון לסכסוך לא צריך לכלול פינוי התנחלויות

יוסף ארנפלד , כ"ג בכסלו תשע"ט

רק 16 אחוזים מהציבור חושבים שמדובר ב"כיבוש בלתי חוקי. הריסת בית בנתיב האבות
רק 16 אחוזים מהציבור חושבים שמדובר ב"כיבוש בלתי חוקי. הריסת בית בנתיב האבות
צילום: גרשון אלינסון, פלאש 90

תוצאות הסקר שערך מכון סמית בעבור ארגון 'בסיס חוקי' (Legal Ground) לפני כחודש, עשויות להפתיע לא מעט ישראלים.

הסקר, שבדק את העדפות הציבור הישראלי בנוגע לגישה לפתרון הסכסוך, העלה שרק 10 אחוזים חושבים שהחלת ריבונות פלשתינית מלאה בגבולות 67', שירושלים המזרחית תהיה בירתה, היא המעשה הנכון. אפילו האפשרות לסיפוח מלא של כל יהודה, שומרון ובקעת הירדן תוך הענקת אפשרות לפלשתינים תושבי האזור לקבל אזרחות ישראלית, זוכה לתמיכה גדולה יותר עם 12 אחוזים.

אופציות שזכו לאהדה רבה יותר היו קידום סיפוח של שטחי C ואוטונומיה פלשתינית מלאה בשטחי A ו‑B, שבה תמכו 22 אחוזים, 26 אחוזים דוגלים באוטונומיה פלשתינית בשטחי A ו‑B, כשתושבי האוטונומיה יוכלו לקבל אזרחות ירדנית, כולל ייצוג פלשתיני בפרלמנט הירדני, ו‑30 אחוזים בעד הענקת תמריצים כלכליים למהגרים פלשתינים שיבחרו לעזוב את יו"ש, ולאחר מכן סיפוח השטח.

נתון מעניין נוסף הוא שרוב משמעותי של 68 אחוזים מהעונים סברו שהפתרון לסכסוך לא צריך לכלול פינוי ישראלים מההתנחלויות, לעומת 32 אחוזים בלבד שחשבו שהפתרון יכלול פינוי כזה. גם תפיסת השמאל לפיה הנוכחות הישראלית ביהודה, שומרון ובקעת הירדן היא "כיבוש בלתי חוקי" לפי החוק הבינלאומי, לא קנתה אחיזה בציבוריות הישראלית, כשרק 16 אחוזים מסכימים איתה, לעומת 66 אחוזים שאומרים שהדבר לא נכון (ו‑18 אחוזים שלא יודעים).

תוצאות הסקר מפתיעות, מן הסתם, את רוב הציבור הישראלי, אך לא את אנשי 'בסיס חוקי'. בשנים האחרונות חברי הארגון, אשר הוקם על ידי יהודים עולים מארצות הברית, פועלים בקרב חברי כנסת וחברי קונגרס וסנאט בארצות הברית, במטרה למצוא פתרון מדיני ליהודה ושומרון. הקמפיין שלהם מנסה לקדם את החלת החוק הישראלי ביהודה ושומרון, תוך הסתמכות על דו"ח אדמונד לוי.

"אנחנו מנסים לעודד חברי כנסת ומנהיגים לדבר על זה", מסביר ג'ף דאובה, יו"ר משותף של הארגון, יחד עם ארלן קושנר. "אנחנו עדים להתפתחות בשאלת הפתרון למעמד החוקי של יהודה ושומרון. בהתחלה קודמו רק שני פתרונות אפשריים: שתי מדינות, או מדינה אחת עם סטטוס קוו. בהמשך גובשו כמה אלטרנטיבות נוספות על ידי חברי הכנסת יואב קיש, מיקי זוהר, בצלאל סמוטריץ', יהודה גליק ונפתלי בנט".

דאובה מספר כי הם הרגישו שחשוב מאוד לשאול את הציבור הישראלי מה דעתו על החלופות הללו. מתוך כך, ומתוך רצון להראות לציבור שיש אלטרנטיבות לרעיון שתי המדינות, נולד הסקר. "חלק גדול מהבעיה הוא שהציבור הישראלי לא מספיק מודע לעובדה שיש אפשרויות נוספות, כי אין לזה לובי חזק שדוחף בצורה מגובשת ואחידה". ואכן, פחות מ‑50 אחוזים מהנסקרים השיבו שהם מודעים לכך שיש פתרונות אחרים.

לומדים מהפלשתינים

הבעיה העיקרית שבה נתקלו ב'בסיס חוקי', ובעקבותיה הגיעו למסקנה שצריך שינוי, הייתה ההבנה שעל אף שכבר שנים יש בישראל ממשלת ימין, נדמה כי המציאות אינה משתנה לטובה ואין כל תזוזה במישור המדיני באשר לפתרון הסכסוך או ניהולו. הרגשה זו קיבלה חיזוק לפני כחצי שנה, כאשר דאובה נסע לסדרת פגישות עם חברי קונגרס אמריקנים, על מנת להציג להם תוכניות מדיניות לפתרון הסכסוך בנוסף לפתרון שתי המדינות. "קיבלנו מכתבים מחמשת חברי הכנסת שהזכרתי והצגנו אותם בפני חברי הקונגרס. הם, רפובליקנים ודמוקרטים כאחד, התפלאו על ריבוי התוכניות וההצעות, ותמהו מדוע מדינת ישראל אינה מציגה תוכנית חלופית רשמית לרעיון שתי המדינות שהולך ונמוג. אמרו לי: 'למה כל כך הרבה הצעות, מה ההצעה הרשמית של הימין?'".

"זאת הבעיה", הוא אומר, "שאין לימין הצעה רשמית מאוחדת. יש הרבה הצעות פרטיות, אבל אף אחת מהן היא לא רשמית, ממשלתית. זה הקושי מול הסלוגן 'שתי מדינות לשני עמים' ומול הממשל האמריקני, ששואל בפשטות: 'אז מה אתם מציעים?'. הם אומרים לי: 'אנחנו מסכימים איתך, אבל אנחנו לא יכולים להיות יותר ציונים מהמנהיגות של ממשלת ישראל. תגיש הצעה אחת'".

יש לכם הצעה מעשית?

"אנחנו לא מתיימרים להעלות הצעה, אנחנו רק מבקשים מחברי הכנסת לשבת ביחד ולהגיע יחד להחלטה, לטובת עם ישראל. אנחנו מבקשים להביא את הנושא בפני הקהל הישראלי, שיחליטו מה הם רוצים. ביקשנו מכמה חברי כנסת להתגייס לנושא. חלק מהם אכן עושים זאת, אבל השאר רק אומרים לי 'אני לשירותך', וכשמגיע הרגע הם מתאדים. אולי הם לא מתמצאים מספיק בנושא כדי לקדם אותו, אולי הם לא רוצים להקשות על ראש הממשלה. אנחנו לא יודעים למה הנושא הזה לא עולה בצורה מספיק חזקה".

באופן מפתיע, את ההשראה לפעילות שלו מקבל דאובה דווקא מהצד השני בסכסוך. "סאיב עריקאת חוזר על אותן סיסמאות כבר עשרות שנים: 'ההתנחלויות הן נגד החוק', 'הכיבוש צריך להיפסק'. הם חוזרים על כך שוב ושוב. אני מקווה שהימין יצליח להציג תוכנית חלופית מגובשת. הסקר מוכיח שהציבור הישראלי מוכן לקבל תוכניות אחרות ואף מחכה להנהגה שתתווה מדיניות ברורה בנושא. אנחנו מחפשים חברי כנסת ומנהיגים שיתגייסו בכל המרץ למשימה, בדיוק כמו הפלשתינים, ויציגו פתרון אחד שיהיה אפשר להציע לקהילה הבינלאומית".

לא צריך סיסמאות

חבר הכנסת יואב קיש, שמקדם פתרון של אוטונומיה, לא מבין איפה הבעייתיות. התוכנית שלו מציעה אוטונומיה מינהלית שתוקם לטובת ערביי יהודה ושומרון, והחלת ריבונות על יהודה ושומרון למעט שטחי האוטונומיה, שלגביהם תידרש החלטה עתידית בשלב מאוחר יותר. לדעתו, דווקא מגוון הפתרונות בשיח הימין הוא חשוב כדי שלא ליצור קיבעון מחשבתי. "אין מתכון מנצח וחשוב לדון בכל ההצעות", הוא פוסק.

העיתונאית קרוליין גליק, שהתוכנית שגיבשה היא להחיל את החוק הישראלי ביהודה ושומרון תוך שילוב השטחים ותושביהם הפלשתינים בישראל, סוברת שיש תמימות דעים די רחבה בקרב הימין באשר להחלת החוק הישראלי בשטחי C. "יש קונצנזוס", היא אומרת נחרצות, "ייתכן שהמציאות הזאת לא מודגשת מספיק, והלקח מהסקר הוא שיש להעביר את המסר לציבור באופן ברור ועקבי".

חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' לא חושב שצריך לדבר בסיסמאות רק כדי שיהיה סלוגן קליט מול "שתי מדינות לשני עמים", וכהגדרתו: "האשליה הלא ריאלית שיצר השמאל". לדידו, השמאל צריך לקבל פרס ישראל על הצלחתו בקריאייטיב עם פתרון שאפילו לא מתחיל להתממש. "זו תמיד הייתה פיקציה, אבל הם הצליחו למתג את זה כפתרון אולטימטיבי. זאת מעולם לא הייתה אופציה אמיתית".

גם הוא מודה שאין פתרונות קלים ושהמציאות מורכבת, אך לדבריו היא הולכת ומשתנה, גם בלי סלוגן מנצח. "בשנים האחרונות יש תחייה נהדרת של פתרונות וניסיונות להתמודד עם המציאות המדינית המורכבת גם מהצד הימני של המפה הפוליטית, וזה חידוש מרענן. לאט לאט מתחילים לשנות פרדיגמה, גם אם אין סיסמה קליטה אחת. מתחילים להבין שצריך לחשוב מחוץ לקופסה. יש יותר ויותר שיח על התוכניות האלה. עד לפני ארבע או חמש שנים, מי שהיה מעז לדבר על ריבונות היו מאשפזים אותו באברבנאל, והיום זה כבר במיינסטרים. יש בכנסת תחרות בין הח"כים מי מגיש יותר חוקים בנושא. זה חלק מרכזי בכל תוכנית מדינית של הימין".