"בעמדותיי המדיניות והביטחוניות אני קרוב לליכוד". גלנט
"בעמדותיי המדיניות והביטחוניות אני קרוב לליכוד". גלנטצילום: מרים אלסטר, פלאש 90

בליכוד עדיין מנסים לשמור על קיומה של הממשלה הצרה, אבל במקביל מתחילים להעלות שמות של שחקני חיזוק חדשים לקראת הבחירות הבאות.

אחד השמות שעולים על הפרק הוא שמו של שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט. מדברים עליו בתור מועמד אפשרי בפריימריז בליכוד, שצפוי לרוץ בתמיכתו של ראש הממשלה נתניהו, ואולי אף לקבל ממנו את תיק הביטחון בממשלה הבאה.

גלנט לא מפזר רמזים בנושא הזה, אלא מספק אמירה נחרצת וברורה. "אני חבר בכולנו ושר מטעמה, ואשאר במצב הזה כל עוד זה תלוי בי", הוא אומר בריאיון ל'בשבע'. "מעולם לא הסתרתי שבעמדותיי המדיניות והביטחוניות אני קרוב יותר לעמדות הליכוד, ולטעמי אני לא היחיד במפלגת כולנו שנמצא במצב הזה".

תפקיד שר הביטחון קורץ לך?

"הקדשתי את כל חיי לביטחון המדינה. התגייסתי לשייטת לפני 42 שנים, שירתי 35 שנים בצבא וזמן קצר אחרי שהשתחררתי נכנסתי לחיים הפוליטיים. אני יושב בקבינט בארבע השנים האחרונות, ולכן התשובה היא שלדעתי אני מתאים לכך, ויעשה טוב למדינת ישראל אם מי שמבין בתחום וגם מסוגל להנהיג את המערכת יעשה את זה. בסופו של דבר אני חייל בשירות עם ישראל, ומה שיטיל עליי הציבור אני אעשה, גם אם אגיע למטרה הזאת וגם אם לא. באופן לא אובייקטיבי כמובן, כי אדם קרוב אצל עצמו, אני חושב שאני בהחלט מתאים לתפקיד".

ראש המפלגה שלך, השר משה כחלון, מעריך שקואליציית ה‑61 לא תשרוד יותר מחודשיים-שלושה. אתה מסכים?

"עמדתי היא שיציבות שלטונית היא דבר מאוד חשוב, ואם אפשר לייצר המשכיות ולהביא לכך שהבחירות יתקיימו במועדן לפי החוק בנובמבר 2019, זה המצב המועדף, גם אם יהיה קושי מסוים בהעברת חקיקה. הממשלה מושלת, ואני לא חושב שהיא תיפול כתוצאה מהחלטות כאלה או אחרות. לטעמי כדאי שהממשלה תוציא את ימיה. כמובן שיש סבירות מסוימת שלא נגיע למועד הזה, אבל בסך הכול לדעתי ליציבות יש ערך גדול".

העמדה הזאת לא עומדת בניגוד לדעתו של יו"ר מפלגתך, שמדבר על בחירות בפברואר?

"היופי של המערכת הדמוקרטית הוא שכל אחד יכול להביע את עמדתו ואת דעתו – ומצד שני כאשר מתקבלת החלטה בגוף מוסמך, אז גם מי שמסכים וגם מי שלא - תומך בעניין, כי אחרת יש כאוס. כשיש החלטה הולכים איתה. מבחינתי ההמשכיות היא המצב הרצוי. זו טובת המדינה".

הצפון מדאיג יותר

יותר ממצב הקואליציה ומהאפשרות של הקדמת הבחירות, השר גלנט מודאג בעיקר מהמצב הביטחוני בגבולות ישראל. בתור מי שיודע דבר או שניים על לוחמה ועל איומים משמעותיים, גלנט מוטרד בעיקר מגבול הצפון. "כל דבר שקורה בצפון הוא פוטנציאל של מלחמה, וכל דבר שקורה בדרום הוא למעשה מבצע גדול, גם אם קוראים לו מלחמה", אומר גלנט. "אין מה להשוות בין עוצמת הסיכון מצפון, כולל הפוטנציאל שלו להדליק דברים יותר גדולים, ובין הסיפור העזתי, שבו החמאס הוא אויב מאוד אגרסיבי – אבל גם מאוד חלש.

"חיזבאללה חזק מהחמאס פי עשרה לפחות, לכן המשמעויות הן מרחיקות לכת. מה גם שחיזבאללה הוא בסך הכול שלוחה איראנית – זרוע שהקודקוד שלה יושב בטהרן. למעשה, האיראנים יוצרים מציאות שבה הם שוטפים את המזרח התיכון. הם כבשו חלקים גדולים מלבנון באמצעות הסוכן שלהם – חיזבאללה, עשו פעולה דומה גם בעיראק והשתלטו על חלקים ניכרים מהאזור באמצעות הערבים השיעים. למעשה הם עושים מאמץ גדול להשתלט על סוריה תחת כנפיים רוסיות. הם עובדים על מפעלי דיוק הטילים בלבנון, ובמקביל יש ניסיון ליצור חזית רחבה ועמוקה בסוריה, שהיא המקבילה של לבנון – כך שאנחנו נתמודד בעתיד עם אויב שפרוס מהים התיכון ועד נהר הירמוך עם עומק גדול בחזית אחת מאוחדת. זה דבר מאוד מסוכן".

גלנט יכול גם להצביע על השאיפה האיראנית הבאה. "כשאתה מסתכל בראייה אזורית, ברור לגמרי שהיעד הבא של איראן יהיה לגרום לקריסתה של ירדן, משום שהיא כבר מוקפת בשליטה הולכת וגוברת של השיעים מסביבה. השיעים רואים בירדנים נחותים יותר ונטע זר באזור. אם ירדן תקרוס, נקבל כאן גבול מאילת ועד הכנרת עם ניסיונות לחצות אותו. ניסיונות כאלה יוכלו להתחיל בטהרן ובבגדד, לעבור דרך עמאן ולהגיע לישראל, בלי שיהיה מי שיעצור אותם לפני שיגיעו לגבולנו. לדבר הזה יש השלכות מרחיקות לכת גם על ההתנהלות שלנו בהחזקת השטח".

אפשר למנוע מלחמה בגבול הצפון?

"כדי לעשות הערכת מצב מפוכחת, מן הראוי שנשים לעצמנו מראה מול הפנים ונישיר אליה מבט. מי שמכוון מאה אלף טילים לכיוון ישראל לא מתכוון לטוב. הוא לא מכוון אותם לטורקיה או לסוריה אלא לישראל. צריך בהחלט לעשות כל מאמץ כדי להימנע ממלחמה. מצד שני צריך להתכונן לתרחיש שברגע נתון יהיה מי שירצה להדליק את השטח בצד השני, משיקוליו שלו, או בעקבות הוראות איראניות. לפי הראייה שלי, מלחמה היא אפשרות אחרונה, אבל מצד שני אי אפשר להישען לעולם על הכוונות של הצד השני, אלא צריך להביט על היכולות שלו. אם יש לו יכולת, צריך להשיג יכולת התקפית ומודיעינית שתיתן לכך מענה".

זאת אומרת שמבחינת ישראל, הבעיה היא קודם כול איראן.

"כאשר האיראנים אומרים 'בכוונתנו להשמיד את הגידול הסרטני ששמו ישראל', כלשונם, אני לוקח אותם במלוא הרצינות. אני לא מזלזל ולומד מהניסיון העולמי, ובמיוחד מהניסיון של העם היהודי. כשמישהו אומר שהוא מאיים להשמיד אותך – צריך לקחת את זה ברצינות ולהיערך בהתאם".

לנוכח המערכה האחרונה בגבול עזה, עולה גם שאלת ההבלגה. גלנט ריאלי ואינו אופטימי באשר למניעת התלקחות משמעותית מול חמאס בעזה, בטווח הזמן הנראה לעין.

ממלחמה בגבול עזה נוכל להימנע?

"אני חושב שאנחנו נגיע למערכה רחבה בעזה. זה עניין של זמן, ואני מקווה שזה לא יקרה בקרוב, אבל גם זה אפשרי. אסור שהצד השני יקבע את העיתוי או את התנאים. אנחנו נקבע את העיתוי, אנחנו נקבע את התנאים, וכשנחליט – נכה בהם. אין לי ספק שהסיום של המערכה האחרונה, כמו החודשים האחרונים, הוא משהו שאנחנו לא יכולים לקבל אותו".

ישראל נהגה נכון כשחתרה להפסקת אש, ולא פעלה באופן אחר להכות בחמאס בצורה קשה יותר?

"באופן בסיסי, אין מצב כזה שיהיה ירי של רקטה אחת לישראל או שליחה של בלון תבערה אחד. זו קריאת תיגר על הנוכחות שלנו, לא פחות משזה מעשה טרור. עם זאת, לא תמיד אתה עונה באופן מיידי, כאשר יש לך סיבות וסדרי עדיפויות שונים. אם מתחמים את הדברים לאותן 48 שעות – זה לא היה צריך להיגמר כך. אבל אם מסתכלים על התהליך הכולל של עשר השנים האחרונות - בסך הכול אנחנו הולכים ומצרים את רגליו של חמאס, ונבוא איתם חשבון בהמשך. אני חוזר ואומר שיחיא סינוואר לא יסיים את חייו בבית זקנים".

הסדרה כן, משא ומתן מדיני לא

השר גלנט מאוד מפוכח בנושא הישראלי-פלשתיני. על הפסקת אש הוא מוכן לדבר עם חמאס, וגם הסדרה היא בגדר הסביר. "בענייני הפסקת אש יש עם מי לדבר, כי לצד השני יש הרבה מה להפסיד. גם בענייני הסדרה יש עם מי לדבר, גם אם דרך צד שלישי, כי הם צריכים מזון ודלק", הוא אומר.

אבל משא ומתן מדיני אינו ריאלי מבחינת גלנט. "כאשר מסתכלים לטווח הארוך ושואלים מה הבעיה של הסכסוך הזה עם הפלשתינים, התשובה היא שמדובר בבעיה של מאה שנים שאין פרטנר או מנהיגות בצד הפלשתיני. יש לחלקם חלומות, והם חושבים שבסוף יצליחו להכניע את היהודים ולקחת את ארצם. הרי אלה שמפגינים על הגדר לא אומרים שהם רוצים את שיפור המצב בג'בליה וברפיח, אלא שהם רוצים את יפו, חיפה וירושלים. את זה הרי הם לא יקבלו אף פעם. אין פרטנר בצד הפלשתיני במובן של מישהו שמסוגל לקבל החלטה אמיצה ולומר 'יש פה ישות ציונית חזקה ומשגשגת שהיא יותר חזקה מאיתנו''".

כחבר בקבינט שמכיר לפניי ולפנים את המצב הביטחוני והמדיני, גלנט מוטרד מההדלפות התדירות מהגוף שאמור להיות אולי הסודי ביותר. יש לו גם ביקורת על ההתנהלות של שותפיו לממשלה ולקבינט.

"השימוש שעושים שחקנים פוליטיים בביטחון ישראל אינו מקובל עליי לחלוטין. הוא פוגע בדברים הכי חשובים של מדינת ישראל: ביטחונה, והמכנה הרחב ביותר של תושבים בישראל – צבא ההגנה לישראל. אני לא רוצה שחייל או מפקד, בכיר כזוטר, ייצא למשימה בתחושה שמישהו עושה פוליטיקה על גבו, לכן אני מגנה את ההתנהלות הזאת. היא באה בדרך כלל משני שרים מסוימים, וכדאי להוציא את זה מהמערכת. חשוב לציין שבהקשר לקבינט, ראש הממשלה לטעמי שולט בעניינים, מנהל אותם ביד רמה ובסך הכול מקבל החלטות נכונות לטובת האזרחים והמדינה".

יש התקדמות ביו"ש

בנוגע למשרדו, משרד הבינוי והשיכון, גלנט קרוב לסיים ארבע שנים של ניסיונות להוזלה במחירי הדיור. המטרה הזאת, שהציב ראש מפלגתו השר כחלון, נראית עדיין קשה להשגה.

"כאשר התחלתי את הקדנציה, מעולם לא דיברתי על דבר שאינו בלימת מחירי הדיור. קיבלתי לידיי ב‑2015 מערכת אחרי שמחירי הדיור בה עלו פי שניים תוך עשור, עם חוסר של 100 אלף דירות, ריכוז של 60 אחוזים מהאוכלוסייה היהודית בין אשדוד לחדרה, וכשתהליך של בניית שכונה לוקח כ‑15 שנים. כל אחד מהפרמטרים האלה השתפר. בלמנו את המחירים, ובסוף שנת 2018 נראה לאורך השנה ירידה של שני אחוזים במחירי הדיור. זה תהליך שלא היה קודם.

"יש בכל רחבי הארץ שיווקים בהיקפים ניכרים, שבסופו של תהליך יבשילו ליחידות דיור. יש אלפי אנשים שגרים בדירות מחיר למשתכן שאנחנו התחלנו לבנות אותן. קיצרנו במשרד הבינוי והשיכון באופן משמעותי את כל התהליכים. העיר חריש היא דוגמה טובה לכך. קיבלתי אותה אחרי שעמדה במשך כמעט שלושים שנה עם אפס התקדמות ועם סדר גודל של אלף תושבים. אנחנו נמצאים היום על כעשרת אלפים יחידות דיור, בנויות או בשלבי בנייה. העיר הזאת תגיע בסוף העשור הזה ל‑50 אלף תושבים, ול‑100 אלף בעשור הבא. אין לזה תקדים".

אחד המאמצים הגדולים של השר גלנט במשרדו הוא להגדיל משמעותית את כמות יחידות הדיור לשיווק ברחבי יהודה ושומרון. בעבר דיבר על תוכנית "מזרח גוש דן", שבעצם באה ליישב ככל האפשר את אזור מערב השומרון – הן בגלל הריבוי הטבעי באזור והן כדי לתת מענה למצוקת הדיור במרכז. בשקט בשקט, מתחת לרדאר, אומר השר, נעשתה עבודה משמעותית ביותר למען ציבור המתיישבים.

"בקדנציה שלי התקדמנו ביו"ש בכל הפרמטרים – הכפלנו פי שניים את מספר יחידות הדיור לשיווק. גם את תקציבי התכנון הכפלנו פי שניים וחצי, ותקציבי הפיתוח הוכפלו פי שניים. אנחנו במגמת גידול משמעותי בכל הנושאים. כך לדוגמה שיווקנו באריאל 900 יחידות דיור, 800 יחידות בביתר עילית, 220 בהר חברון, 300 יחידות שמהוות חידוש של ממש בבית אל, ויותר מ‑500 במעלה אדומים".

מה לגבי בקעת הירדן?

"השטח של בקעת הירדן לא סחיר מדינית. אם תמסור את השטח היום ותקבל הבטחה מעורפלת לא תפתור בעיה – כי אינך יודע מה יהיו איומי העתיד. לכן, לדעתי, אין אפשרות לוותר על מילימטר גם בהיבטים הביטחוניים וגם באלו האזרחיים. לצערי הרב, בגלל שבקעת הירדן היא קונצנזוס, היא נשארה קפואה עם אלפי תושבים במשך חמישים שנים, והגיע הזמן לפתח את השטח הזה ולתת לו מימד אחר. אני פועל לשם כך.

"כל עוד אני בממשלה, יש להתיישבות כתובת לשאלות איך מפתחים ובונים. אני גם מניח תוכניות לטווח של שנים רבות קדימה, כך שיהיה נוח לממש אותן. אנחנו בפריחה מאוד גדולה של כל האזורים".