מהם החלומות? הרהורים או נבואות? - פרשת וישב

חלומות. האם הם נובעים מהרהורי הלב שליוו את האדם ביום או שמא הם נבואות שמיימיות המלוות אל הימים הבאים. הרב אדרי לפרשת וישב.

שמעון כהן , כ"ב בכסלו תשע"ט

כוכבים וחלומות
כוכבים וחלומות
צילום: אדי ישראל, פלאש 90



טוען....

חלומותיו של יוסף בפרשתנו וחלומו של יעקב בפרשת ויצא מעלים בנו את השאלה מה הם החלומות? האם החלום הוא מסר אלוקי, או שמא רק ביטוי להרהורי היום? האם החלום הוא מפגש עם אלוקים או סיכום עלוב של מחשבות אובססיביות?

בחלומו רואה יעקב סולם המוצב ארצה, ראשו בשמים ובו עליות וירידות כאשר ה' ניצב עליו, ואפילו האבנים רוצות שהצדיק יניח את ראשו עליהן. החלום זה הדומם עולה בסולם עד כדי גילוי אלוקי, עד מקום המקדש ועד הבנת 'מה נורא המקום הזה. חלומו של יעקב מלא בגילוי מסרים עליונים והוא נקי מה'אני' ל יעקב עצמו. לעומתו חלומו של יוסף מלא בעיקר ביוסף עצמו: השמש, הירח והכוכבים משתחווים לי, הכול קורה סביבי... בתיאור זה של החלום לכאורה הופך עצמו יוסף למעין אלוה. יש מי שאינו מאמין באלוה, אבל להפוך את עצמי לאלוקים?

הרב קוק מגדיר את הצדיק שמי שהוא רואה ואינו נראה, להיות מי שאינו נראה, להיות אוויר, ויוסף יצטרך לרדת אל הבור במצרים הנמוך יותר מהבור שאליו הוא נזרק. הצרות מזככות, משכיחות את ה'אני' ומוציאות אותנו מהאובססיה העצמית ומהאגו. במקום שבו יש אגו יש שנאה וכל ויכוח מחדד עמדות ולא את האמת, במקום כזה הכול אישי. במקום כזה אין אתה אלא יש רק אני ואותי.

האני הוא רק ביטוי חלקי של הנשמה שלי שהיא הרבה מעבר לעצמי.

הבה נביט בדמותו של יהודה בפרשתנו, יהודה שהוא הדמות שמביאה את המשיח. יהודה שואל מה בצע כי נהרוג את אחינו ורש"י מסביר ששאלתו היא כמה כסף נקבל על מכירתו, והמענה הוא עשרים שקלים. הרב גרנות מישיבת רעננה הבחין בכך שהאנוכיות עברה אל ילדיו של יהודה, הראשון משחית את זרעו כדי להותיר את תמר ביופייה והשני משחית את זרעו מאחר וילדי תמר לא יקראו על שמו.

תהליך התשובה של יהודה הוא מופלא וארוך אבל הוא מתחיל במילים 'צדקה ממני'. מכרתי כבר אח ואני לא מוכן שעוד אדם יסבול בגללי. כדי לפנות מקום לנשמה עליי לצאת מההתרכזות בעצמי. הצרות מטהרות. בחסידות קוראים לזה "ביטול", אדם מפנה ומבטל מקום מתוך הצרות שמותירות אותו ללא שליטה. במציאות שכזו האדם רואה את זולתו, אין שנאות ואין מריבות אלא שלום עולמי ואז החלום יכול לשאת מסר אלוקי ולא את ההרהורים שלי.

האדם מרוכז בעצמו פוגש "אלוה קטן", והזוהר אומר שהאלוהים הוא כל אחד לפי שיעור דעתו, כלומר, אם אני אדם כעסן אראה את האלוה בעיני עצמי ככעסן ורוגז, ורק אם אצא מאנוכיות צרה אפגש עם אלוהי הא-לוהים, גדול הרבה יותר מהעצמי הקטן שלי.

ומתוך כך לעניינו של חנוכה, חג שמצוותו היא משפחתית: ההתנהגות במשפחה לא יכולה להיות אנוכית. כשאדם יוצא מעצמו הוא זוכה לאור הגנוז, ויסוד האור בחנוכה הוא תמיד גובר על החושך. אם הרוח כיבתה את האש אין צורך להדליק שוב כי האור חזק כל כך שגם אם כבה הוא גובר על החושך. נאמר עוד שניתן להדליק גם בשמנים שאינם מותרים בשבת, וגם אם האור אינו יציב הוא עודו משובח. לאור הגנוז זוכים כשיוצאים אל המשפחה ואל הזולת ומתוך כך בא שלום בעולם.