יועמ"ש הכנסת:
"אין איסור על נישואים פרטיים"

בתגובה לעתירה לבג"ץ טוען יועמ"ש הכנסת כי מי שערך נישואים פרטיים ודיווח עליהם לרשויות הדתיות איננו חשוף לסנקציות הפליליות שבחוק.

ערוץ 7 , כ"ד בכסלו תשע"ט

חתונה
חתונה
צילום: iStock

יועמ"ש הכנסת עו''ד איל ינון טוען בתגובה לעתירה שהוגשה לבג"ץ בנוגע לתוקף האיסור על נישואין פרטיים, כי בניגוד לעמדת בתי הדין הרבניים, אין כל מניעה חוקית לעריכת נישואים פרטיים כהלכה.

על פי תגובת יועמ"ש הכנסת האיסור הקבוע בחוק על עריכת נישואין ללא דיווח חל רק על מי שערך נישואים פרטיים בסתר ולא דיווח עליהם.

לאור זאת טוען יועמ"ש הכנסת כי דרישתם של העותרים מבג"ץ לפסול את סעיף החוק העוסק בכך צריכה להידחות הן על הסף והן לגופה.

מתגובת יועמ"ש הכנסת עולה כי סעיף 7 לפקודת הנישואים והגירושין (רישום) (מספר 2) "כל שאינו דואג לרישום הנישואין או הגירושין שלו, או לרישום הנישואין או הגירושין שהוא סידר לאחר, דינו – מאסר שנתיים" אשר תוקן בשנת 2013 , אינו מטיל איסור פלילי על עצם עריכת נישואים פרטיים בישראל, אלא רק קובע איסור פלילי על "אי דיווח" בגין עריכת נישואים פרטיים, גם אם הללו נערכו ע"פ הדין הדתי.

בהמשך לכך קובע היועמ"ש שאל אף סירובו של בית הדין הרבני לרשום את העותרים כנשואים, לא חלה על העותרים הסנקציה פלילית בגין עצם נישואיהם הפרטיים, שכן העותרים "דאגו לרישום נישואיהם".

עם זאת הבהיר יועמ"ש הכנסת בתגובתו לבג"ץ, כי על בתי הדין הרבניים והרבנות הראשית לא חלה כיום החובה להכיר בנישואיהם של בני הזוג שעתרו לבג"ץ.

עמדת הכנסת ניתנה במסגרת תשובתה לעתירה שהגישו ארגון "מבוי סתום" ובני הזוג אורן באמצעות עו"ד בתיה כהנא דרור מארגון ''מבוי סתום''.

בני הזוג אורן שערכו טקס נישואים פרטי כהלכה הכולל הסכמי קדם נישואים ותנאי בקידושין, בקשו לרשום את נישואיהם ברבנות ובמרשם האוכלוסין כנשואים, ועתרו לבית המשפט העליון בבקשה להורות על בטלות פסקי הדין של בית הדין הרבני האזורי והגדול, אשר סירבו לרשמם כנשואים ואף קבעו כי כתוצאה מנישואים פרטיים אלו עותרת 2 הינה בגדר "ספק מקודשת" וכי לשם הכרה בנישואיהם על העותרים להינשא מחדש באמצעות רב שהוסמך לכך, מטעם הרבנות.

עוד טענו העותרים כי כתוצאה מהסירוב לרשמם כנישואים, הם חשופים לכך שייפתח נגדם הליך פלילי לפי הוראות סעיף 7 לפקודה, הקובע מאסר שנתיים. ( בג"ץ 2102/18 פלוני ואח' נ' בית הדין הרבני הגדול ואח').

עו"ד בתיה כהנא דרור, המייצגת את העותרים ואת ארגון מבוי סתום - המקדם מיזם של "נישואים פרטיים כהלכה", והצטרף כעותר, הגיבה לעמדת הכנסת בסיפוק רב, "אני רואה בתגובה זו פריצת דרך משמעותית מאוד בהכרה בנישואים מחוץ לרבנות. כמובן שאנו נבקש מבית המשפט לתת פסק דין הקובע כי נישואים פרטיים בישראל אינם עבירה על החוק, גם אם הנישואים הם כדת משה וישראל. אני מאמינה שהשלב הבא והמתבקש כדי למנוע פסולי חיתון, יהיה הטלת חובת רישום הנישואים הללו על הרשויות. בכך תושלם מהפכת הנישואים בישראל. מדובר בצעד דרמטי ביותר אשר ימנע את הפגיעה המתמשכת באזרחים רבים, ויחזק את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

העותר, נועם אורן, אמר, ''אנו שמחים שבג"ץ החליטו לדון במקרה שלנו. לא ייתכן שאני ואשתי, אשר נישאנו כדת משה וישראל לא נוכר כנשואים במדינת היהודים. בנוסף, קביעתו של היועמ"ש כי המדינה מתירה נישואין פרטיים, בתנאי שהזוג ידאג לרישומם, היא הצהרה משמעותית ואנו מקווים כי הגופים הרלוונטיים יקבלו את דעתו'.'