ירידה משמעותית באמון הציבור במשטרה

רק 21% מהציבור מביעים אמון גבוה במשטרה, בעוד ש- 30% מביעים אמון נמוך מאוד, כך עולה מנתוני המדד השנתי לביצועי המגזר הציבורי.

ערוץ 7 , כ"ד בכסלו תשע"ט

רוני אלשיך
רוני אלשיך
צילום: הלל מאיר/TPS

רמת האמון במשטרת ישראל נמצאת ברמה הנמוכה ביותר מאז שנת 2013, כך עולה מנתוני המדד השנתי לביצועי המגזר הציבורי של אוניברסיטת חיפה המתפרסם זו השנה ה – 18.

מהנתונים עולה כי רק 21% מהציבור מביעים אמון גבוה במשטרה, בעוד ש- 30% מביעים אמון נמוך מאוד.

המדד, אשר נערך זו השנה ה-18 ע"י פרופ' שלמה מזרחי, ד"ר רותם מילר מור אטיאס וד"ר ניסים כהן, ראש המרכז לניהול ומדיניות בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, בוחן את אמון הציבור במוסדות ומשרתי ציבור.

מדד זה הוא היחידי שמסוגל לספק זוויות ראיה מקיפה ולאורך שנים על הקשר שבין הציבור לממשל בישראל. במדד הנוכחי השתתפו 666 אזרחים המהווים מדגם המייצג את כל גווני האוכלוסייה הבוגרת בישראל כולל יהודים ולא יהודים.

מהנתונים עולה כי רמת האמון הממוצעת במשטרת ישראל נמצאת בירידה משמעותית והיא עומדת על רמה של 2.75 (במדד של 1-5; 1 רמת אמון נמוכה מאוד – 5 רמת אמון גבוה מאוד). בשנת 2016 עמדה רמת האמון על רמת שיא של 3.03.

מהנתונים עולה עוד כי בין השנים 2012 ועד לשנת 2016 רמת האמון במשטרה הייתה במגמת עליה – מגמה שנעצרה השנה. בסך הכל כ – 30% מהציבור הביע אמון נמוך במשטרה, 49% הביעו אמון בינוני ורק 21% הביעו אמון רב.

הנתונים מהשנה הנוכחית של המדד מצטרפים לבדיקה ספציפית שביצעו החוקרים בשנה שעברה על תפיסות הציבור כלפי המשטרה. הנתונים של 2017 מראים שביעות רצון בינונית-נמוכה לגבי עבודת המשטרה: רמת שביעות הרצון מאיכות השירות של המשטרה הייתה 2.7; שביעות הרצון מאיכות הניהול של הסגל הבכיר עמדה על 2.61 ומידת שביעות הרצון של התושבים מהביטחון האישי שהמשטרה מספקת עמדה על 2.63.

כך גם לגבי ההיגד "המשטרה מקפידה על הגינות מירבית בטיפולה בפשיעה ובהפרות סדר" הביע הציבור שביעות רצון בינונית עד נמוכה (רמה ממוצעת של 2.75). עוד התברר כי הציבור מסכים במידה רבה עם האמירה שהשוטרים מגלים במקרים רבים חוסר רגישות וחוסר הבנה למגזרים מסוימים באוכלוסייה (רמה ממוצעת של 3.6).

"חשוב לציין שהמשטרה היא ארגון שמזה מספר שנים מנסה ליישם שיטות ניהוליות חדשניות שכוללות שילוב של מערכות ניהול ביצועים, מדידה ובקרה. כך שהארגון משקיע משאבים רבים וחשיבה רבה כדי להתייעל ולשפר את השירות והביצועים למען הגברת תחושת הביטחון האישי בקרב הציבור. אלא שהמחקר הנוכחי מלמד שהתוצאות בפועל חלקיות מאוד מבחינת התפיסה הסובייקטיבית של הציבור, בעיקר משום שהתרבות הארגונית נותרה בעינה במידה רבה", אמר פרופ' מזרחי.