נדחתה תביעת הרופא שבנותיו נהרגו מאש צה"ל

שלוש בנותיו של ד"ר עזאלדין אבו-אלעיש נהרגו במהלך במבצע עופרת יצוקה בשנת 2009. "בסערת המלחמה- טעויות צפויות וקורות", קבע השופט.

שלמה פיוטרקובסקי , כ"ה בכסלו תשע"ט

עזה בעופרת יצוקה
עזה בעופרת יצוקה
פלאש 90

שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שלמה פרידלנדר, דחה לאחרונה את תביעת הנזיקין שהגיש ד"ר עזאלדין אבו-אלעיש, בעקבות האירוע בו נהרגו שלוש מבנותיו ואחייניתו, במהלך מבצע עופרת יצוקה.

כזכור, ב-16 בינואר 2009, במהלך מבצע "עופרת יצוקה", ירה כוח צה"ל שני פגזים לדירתה של משפחה פלסטינית בג'בליה. כתוצאה מהירי נהרגו 3 אחיות ואחייניתן, ונפצעו בני משפחה נוספים.

האסון אירע בעת שאביהן של 3 האחיות, ד"ר עזאלדין אבו-אלעיש, רופא שעבד אז במרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר, התראיין לטלוויזיה הישראלית.

ד"ר אבו-אלעיש והתובעים הנוספים הגישו נגד המדינה תביעת נזיקין, בטענה שבית הרופא לא היווה כל סכנה לכוח צה"ל ששהה במרחק קילומטרים ספורים משם, ולכן לא היה לא הייתה לירי כל הצדקה מבצעית.

המדינה טענה לטעות בזיהוי במסגרת פעולה מלחמתית. מפקד הטנק, שטנק בפיקודו ביצע את הירי באישורו העיד כי במקום ובזמן של האירוע הנדון, ארגוני טרור ירו על כוח צה"ל, ונראה היה כי תצפיתנים בדירה בבית גבוה, שרק בדיעבד נודע למג"ד כי הייתה זו דירת הרופא, מכווינים את האש על הכוח. לאור זאת הוא הורה לירות 2 פגזים לתוך אותה דירה. כאמור, בדיעבד התברר כי הדמויות החשודות בבית לא היו תצפיתני אויב, אלא בני משפחתו של הרופא.

בית המשפט קבע בפסק הדין, "מסקנתי מניתוח הראיות הייתה כי אכן התחוללה אותה שעה לחימה בגזרה שבה שכן בית הרופא, אשר סיכנה את כוח צה"ל. עוד עולה מחומר הראיות, ומרסיסים שנמצאו בגופן של כמה מן הפצועות, כי בבית הרופא הוסלק- בוודאי שלא בידיעתו- חימוש של ארגוני הטרור, אשר התפוצץ בעקבות ירי הפגזים והגביר את ממדי האסון. במסגרת אותה לחימה נחשדו דמויות בבית הרופא כתצפיתני אויב, ולפיכך נורו לעברם הפגזים שפגעו במשפחת הרופא. בנסיבות אלה, קבעתי כי הירי לעבר מי שנחזו כתצפיתנים... היה בגדר 'פעולה מלחמתית', שהמדינה אינה נושאת באחריות בנזיקין בגינה".

עוד קבע השופט, "התרחיש היחיד השולל את התוצאה האמורה הוא תרחיש זדוני של ירי מכוון על אזרחים, ללא כל צידוק מבצעי אפילו לכאורה. הראיתי כי תרחיש כזה אינו סביר במידה קיצונית בנסיבות העניין, ומכל מקום לא הובאה אפילו ראשית ראיה להרמת הנטל הראייתי המוגבר להוכחתו של תרחיש כזה.... למעלה מן הצורך הערתי כי אין למצוא רשלנות לכאורה בעצם הירי, למרות שבדיעבד התברר שהזיהוי היה שגוי; משום שהיה סביר מצד המג"ד להורות על הירי הנדון, על יסוד דיווח של צוות הטנק על זיהוי המטרה החשודה, לאחר שבדק אישית את החשד, אשר תאם את המידע המודיעיני ואת ניסיונו המבצעי באותו הקשר".

"יש להצטער צער רב על האסון, שבו קיפחו את חייהן 4 נערות שלא היו מעורבות בלחימה. אולם, זוהי תוצאת לוואי, מצערת מאוד מאוד, של מנהגם הנפשע של ארגוני הטרור להילחם בישראל מתוך אוכלוסייה אזרחית. בסערת המלחמה- טעויות צפויות וקורות. כאשר המלחמה מתבצעת מתוך אוכלוסייה אזרחית- הטעויות עלולות לקפח חיי אזרחים; כפי שלמרבה הצער אירע בענייננו", הוסיף השופט פרידלנדר.

עורכי הדין אריאל אררט וניר גנצ'רסקי מפרקליטות מחוז ת"א, אשר ייצגו את המדינה, מסרו "פסק הדין קיבל את כל טענות המדינה בנוגע לאירוע המצער נשוא ההליך. האירוע התרחש במסגרת לחימה בלב רצועת עזה במהלך מבצע "עופרת יצוקה". ביהמ"ש קבע כי מדובר בפעולה מלחמתית אשר מקנה חסינות למדינה מפני אחריות בנזיקין. למעלה מן הצורך, ביהמ"ש גם קבע כי גם לא הייתה התרשלות בפעילות הכוח במקום וכי פעילותו הייתה סבירה בנסיבות העניין".