80% מהישראלים: מצבנו טוב

"מדד הדמוקרטיה הישראלית" לשנת 2018 הוגש לנשיא המדינה. המוסד הזוכה לאמון הגבוה ביותר הוא צה"ל. 56% מתנגדים לפסקת ההתגברות.

ערוץ 7 , כ"ה בכסלו תשע"ט

הגשת המדד לנשיא
הגשת המדד לנשיא
צילום: קובי גדעון/ לע"מ

נשיא המדינה קיבל היום (שני) את "מדד הדמוקרטיה הישראלית" לשנת 2018. את הדו"ח הגיש נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה יוחנן פלסנר ואת עיקריו הציגה עורכת המדד פרופ' תמר הרמן.

דו"ח "מדד הדמוקרטיה" נערך זו השנה ה-16 על ידי צוות המחקר של מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה.

הסקר השנה התקיים במאי בקרב 1,041 מרואיינים המהווים מדגם מייצג של הציבור הישראלי מגיל 18 ומעלה.

עם הגשת המדד אמר הנשיא: "הציבור הישראלי מתייחס ברצינות לנעשה במדינה. הוא מעורב, הוא מעורה, והכי חשוב הוא הולך אל הקלפי להצביע. מנתוני הדו"ח עולה כי הציבור הישראלי מאמין בכך שהדמוקרטיה בפשטות טובה לו. טובה למצבו החברתי והכלכלי לילדיו ולעתידם. לצד זה מנטר המדד שסעים ופערים בחברה הישראלית".

נתוני המדד:

מצבה הכללי של המדינה: גם השנה המשיכה מגמת השיפור בהערכת הישראלים את מצבה הכללי של המדינה - 53% סבורים שהמצב טוב או טוב מאוד. הרוב (80%) גם מגדירים את מצבם האישי טוב.

רוב גדול בציבור גם גאים בהיותם ישראלים (81.5%). עם זאת, בקרב הציבור הערבי חלה ירידה בשיעור זה, זו השנה השנייה ברצף (51%).

החברה הישראלית-יהודית הולכת ומתפלגת - לראשונה מזה 16 שנים, המתח העיקרי בחברה הישראלית הפך להיות המתח בין ימין לשמאל. המתח בין יהודים לערבים שהיה לאורך כל השנים המתח החזק ביותר, ירד למקום השני. בציבור הערבי נמצא עדיין בראש המתח בין יהודים לערבים. השילוב בין שני הציבורים מניב את התוצאות הבאות בכלל הציבור הישראלי: 32% סבורים שהמתח החזק ביותר הוא בין ימין לשמאל, ואילו 30% שסבורים שהמתח בין יהודים לערבים הוא החזק ביותר. השנה נמצאה גם ירידה בשיעור היהודים המעניקים ציון גבוה לסולידריות החברתית של היהודים בישראל עם 43% בלבד.

יהודית ודמוקרטית? בדומה לשנים האחרונות, מיעוט של 28% בכלל הציבור הישראלי (יהודים וערבים) סבורים שיש בישראל איזון בין היהדות לדמוקרטיה: 45.5% סבורים שהרכיב היהודי חזק מדי ו-21% סבורים שהרכיב הדמוקרטי חזק מדי.

בתוך ציבור היהודי קרוב לשני שליש מהחילונים סבורים שהרכיב היהודי חזק מדי, בעוד ששני שליש מהחרדים סבורים שהרכיב הדמוקרטי חזק מדי. בנוסף, קרוב למחצית מכלל הציבור הישראלי סבורים שהשלטון הדמוקרטי בישראל נמצא בסכנה חמורה, כאשר בקרב הערבים (70%), מצביעי השמאל (75%) ומצביעי המרכז (55%) ישנו רוב הסבורים כך, לעומת מיעוט בקרב מצביעי הימין (28%).

הישראלים "חיות פוליטיות"- כפי שמשתקף גם במדדים הבינלאומיים, רוב הישראלים (64%) מגדירים עצמם כמתעניינים בפוליטיקה. בתחום זה התגלה פער בין הערבים, שרק שליש מהם מגדירים את עצמם כמתעניינים בפוליטיקה, לעומת היהודים ש-68% מהם מגדירים את עצמם באופן הזה.

עוד עולה, כי מחצית מהישראלים אף לקחו חלק השנה בפעילות פוליטית כלשהי כגון: השתתפות בהפגנה, שכנוע בן משפחה בעמדה פוליטית או חתימה על עצומה (גם כאן בקרב היהודים 54% נהגו כך, לעומת 27% מהערבים). עם זאת, 79% מכלל הישראלים מרגישים שהשפעתם על הממשלה מעטה או שאין להם השפעה כלל. 56% סבורים שחברי הכנסת אינם ממלאים את תפקידם כראוי, נתון מטריד אך פחות גרוע מאשר הנתון בשנת 2017 שהצביע על 67.5% שסברו כך. בנוסף 52% מכלל הציבור, היו מייעצים לבן משפחה או חבר שלא להיכנס לפוליטיקה.

אמון במוסדות השלטון - גם השנה צה"ל ממוקם בראש טבלת אמון הציבור, כאשר 78% מהישראלים (89% מהיהודים) נותנים בו אמון. נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין זוכה אף הוא לאמון של רוב הציבור (61%, 68% מהיהודים) ובית המשפט העליון זוכה לאמון של 52% מכלל הישראלים. על רקע הבחירות המוניציפליות, מעניין כי הרשויות המקומיות גם כן זוכות לאמון רב יחסית (53%).

כמו כן, בשנה האחרונה חלה עליה באמון במשטרה כאשר 46.5% מהישראלים נותנים בה אמון לעומת 40% בשנה שעברה. היועץ המשפטי לממשלה זוכה במדידה הנוכחית לאמונם של 42% מהאזרחים. בתחתית סולם אמון הציבור נמצאים, כמו בשנים האחרונות - התקשורת (31%), הממשלה (30.5%), הכנסת (27.5%) והמפלגות (16%).

פסקת ההתגברות - רוב הציבורי הישראלי (56%) מביע התנגדות לרעיון לקחת מבית המשפט העליון את הסמכות לפסול חוקים. עם זאת, בקרב מצביעי הימין קיים רוב של 56% המעוניינים לשלול מבג"ץ סמכות זו לעומת 22% בלבד ממצביעי המרכז ו-11% ממצביעי השמאל.

MeToo גם בישראל - חלק גדול בכלל הציבור (41%) סבורים שמצבן של הנשים בישראל רע יותר משל הגברים, לעומת 24% שסבורים ההפך. בקרב הנשים רוב של 52% סבורות כך לעומת 35% מהגברים. רוב הישראלים (62%) מסכימים שיש להתנות מימון מפלגות בייצוג נאות של נשים ברשימה לכנסת ושיש לחייב חוקית תשלום שכר שווה לנשים ולגברים (78%). רוב היהודים אף מסכימים עם המדיניות של צה"ל להרחיב את מגוון התפקידים הפתוחים עבור חיילות (73%).

אנחנו והעולם - מהמדדים הבינלאומיים עולה שבעוד שבמדדי ההשתתפות הפוליטית, תפקוד הממשלה והשחיתות, מצבה של ישראל טוב יחסית- במדדים הקשורים בזכויות האזרח וחופש העיתונות, ישראל מדורגת במקומות נמוכים בהרבה.

ככלל, מבין 13 מדדים שנבדקו, ישראל נשארה עם אותו הציון בשישה מדדים, עלתה בציון בארבעה וירדה בשלושה. כך למשל, ממוקמת ישראל במקום השני בעולם וב-OECD ביחד עם איסלנד וניו-זילנד בתחום ההשתתפות הפוליטית, וברבעון העליון בעולם וה-22 ב-OECD במדד השליטה בשחיתות, שם נרשמה עליה בציון של ישראל בשנה האחרונה.

לעומת זאת במדד הזכויות האזרחיות הבוחן בין השאר את עצמאות מערכת המשפט, חופש הביטוי וחופש הדת הידרדרה ישראל בציונה והיא מוגדרת כ"מדינה שיש בה הגנה חלקית על הזכויות האזרחיות". ישראל ממוקמת בהקשר זה במקום ה-33 (שלישי מהסוף) מבין מדינות ה-OECD כשהיא מקדימה רק את טורקיה ומקסיקו ובמקום ה-83 בעולם. ישראל נמצאת במקום ה-33 מבין מדינות ה-OECD, גם במדד חופש העיתונות.