מה בין חנוכה להעצמה נשית?

רושית כהן, רכזת בתוכנית 'צורבא נשים' בחיפה ופעילה חברתית, מסבירה על אופיו המיוחד של חנוכה בו מצאו חכמים מקום חשוב לנשים.

רושית כהן , כ"ו בכסלו תשע"ט

חנוכה
חנוכה
צילום: ISTOCK

"אשה ודאי מדליקה, דאמר ר' יהושוע בן לוי: נשים חייבות במצוות חנוכה שאף הן היו באותו הנס..." (מסכת שבת, דף כג' עמ' א). מה היחוד בחנוכה שנשים הופכות כה משמעותיות ויכולה אשה, במידת הצורך, אף להדליק נרות בברכה ולהוציא את בעלה ידי חובה.

בחנוכה מתקיימות מספר הלכות המיוחדות לנשים, על אף שזו מצווה שהזמן גרמה. גזירות היוונים היו על הנשים בדיוק כפי שחלו על הגברים ולכן עליהן להודות על הנס שנעשה להן וכשנאמר "שאף הן היו באותו הנס" מפרש רש"י ש"נשים לא רק היו באותו הנס אלא אף עשו את אותו הנס".

לא ברור שכוונת רש"י ליהודית שהשקתה את הוליפורנוס חלב וערפה את ראשו, וגם לא למעשה חנה ושבעת בניה. רש"י מחבר את הישועה שבאה על ידי אישה בגזרה מיוחדת שגזרו היוונים על הבנות שכל כלה לא יכולה ללכת אל בית חתנה לפני שהיא הולכת אל ההגמון שבמקום.

אומר המדרש: "כיון שראו יוונים שאין מרגישים בגזרותיהם, עמדו וגזרו עליהם מרה ועכורה שלא תיכנס הכלה בלילה ראשון אלא אצל ההגמון שבמקום. כיון ששמעו ישראל את הגזרה הזאת רפו ידיהם ותשש כוחם ונמנעו מלארס, והיו בנות ישראל בוגרות ומזקינות כשהן בתולות והיו היוונים מתעללים בבנות ישראל".

נהגו כך ישראל במשך מספר שנים עד שבאה בת מתיתיהו הכהן הגדול ונישאת לבן חשמונאי - אלעזר. ביום שמחתה הושיבוה באפיריון, וכשהגיעה הסעודה נתקבצו כל גדולי ישראל לכבוד מתיתיהו ובית חשמונאי, שלא היו באותו הדור גדולים מהם. וכשישבו לסעוד, עמדה בת מתיתיהו מעל האפיריון, ספקה כפיה זו על זו, וקרעה פורפירה שלה ועמדה לפני כל ישראל כשהיא מגולה לפני אביה ואחיה וחותנה. כיון שראו אחיה כך נתביישו, ונתנו פניהם בקרקע, וקרעו בגדיהם ועמדו עליה להרגה.

אמרה להם: שמעו אחי ודודי, ומה אם בשביל שעמדתי בפני צדיקים ערומה בלא שום עבירה הרי אתם מתקנאים, ואין אתם מתקנאים למסרני ביד ערל להתעלל בי? באותה שעה נתקנאו אחיה, ונטלו עצה זה מזה, והרגו את ההגמון, ועשה להם קב"ה תשועה גדולה לא יתחתנו זה יהיה נזק גדול לעמ"י" יהודית היתה היחידה שחשבה באופן מקורי כיצד להתגבר על גזירת היוונים והאומץ לעשות זאת היא רוח הקודש שהיתה לה. ועל כך כתב רש"י "שעל ידי אשה נעשה הנס" שגורל ישראל נשתנה מפאסיביות לאקטיביות ועשיה.

תמונה דומה אנו רואים בהתנהגותה של חנה אם הבנים שעודדה את שבעת בניה להתמרד כנגד המלך וללעוג לו. בספרי המקבים רשום שחנה נהגה "כדרך גבר". את בניה עודדה בשפת האבות עד שגם בניה וגם היא מתו על קידוש ה'.

דמויותיהן של בת מתיתיהו ושל חנה אם שבעת הבנים צריכות להוות לנו מראה דרך, וגם היום לאורך הדורות אנו רואים נשים פורצות דרך בתחומי חיים רבים וחפצות בלימוד תורה לשמה. שתיים מיני רבות שיכולות להיות התמרור לפיו נלך הן מרים פרץ ולאה גולדין.

נשים שמתוך החושך בו שהו בגלל האסון שפקד אותן התרוממו ונקטו בעשיה. האחת שמה לה למטרה להביא את בשורת הארץ הטובה לכלל ישראל ולא לוותר עד שתהיה אחדות במחנה, והשניה מובילה מאבק עיקש בארץ ובעולם עד שיחזרו ארצה גופות הדר גולדין, בנה, ואורון שאול. שתיים שבמאבקם ובדרך חייהן סוחפות כה רבים אחריהן.

תופעה ברוכה נוספת שאנו עדים לה בדורנו הוא נשים שאינן מסתפקות בלימוד הבסיסי אלא מעמיקות בלימוד ההלכות והתורה. פריחת מדרשות לימוד לבנות. התעוררות הרצון הזה היווה את הבסיס ליסוד צורבא לנשים שפותח את לימוד ההלכה ומנגיש אותה לכל אחת החפצה להוסיף תורה. אשרנו שזכינו.

רושית כהן היא רכזת בתוכנית 'צורבא נשים', חיפה. פעילה חברתית ועצמאית בתחום הייעוץ העסקי