הנוף מבור אספר
הנוף מבור אספרצילום: אורי ארנון

"ובהיודע זאת ליונתן ולשמעון ולכל האנשים אשר איתו, ברחו אל מדבר תקוע ויחנו על מי באר אספר" (מקבים א', ט' 33)

לכבוד החנוכה נעסוק כאן בפרק פחות מוכר בסיפור קרבות החשמונאים. לא רבים זוכרים, שאחרי הניצחון הגדול, טיהור המקדש והדלקת הנרות, המרד - שהחל שבע שנים קודם - עמד עתה בפני כישלון.

יהודה נהרג בקרב אלעשה מול בקכידס המצביא היווני ושרידי צבא המורדים נמלטו לכל עבר. פליטי המורדים, אבודים ומיואשים, התקבצו בספר מדבר יהודה, במצודה קטנה השוכנת בנקודה רחוקה בין ההרים.

שמעון, יוחנן ויונתן ישבו על יד בור המים ותכננו את המשך צעדיהם. כניעה או ויתור לא באו בחשבון: צוואתו של אביהם הזקן עוד הדהדה באוזניהם. אך כעת נראה כאילו כל זה היה לשווא. אמנם בית המקדש טוהר לזמן קצר והצית את האור שוב בליבם, אך כשנה אחר כך נהרג אלעזר, ולאחר כשני קרבות נוספים נהרג כעת גם יהודה. בית המקדש שב ונתפס בידי היוונים ושותפיהם המתיוונים.

יונתן, צעיר האחים, נטל על עצמו את האחריות להמשך המרד ובחר ביוחנן לצאת עם הרכוש אשר ניצל משדה הקרב, בכדי להחביאו אצל הנבטים בני בריתם. לאחר שיוחנן יחזור, כך סיכמו, נראה איך ממשיכים. יוחנן ירד בדרך הקדומה היורדת אל עבר הירדן; אך הוא לא חזר. אנשי מידבא אשר חמדו את הרכוש, רצחו אותו. אח שלישי נפל במערכה.

דרוש היה זמן ושקט בכדי לצבור שוב את הכח, אך זמן לא היה; כל גילוי של חולשה כעת היה עלול לפורר את שרידי הכח. שמעון ויונתן אספו במהירות את אנשיהם ההמומים ויצאו אל המדבר וכבר למחרת, בעוד ליל, פשטו על אנשי מידבא, נקמו את דמי אחיהם והשיבו את רכושם הגזול.

בבואם לשוב על עקבותיהם חיכה להם בקכידס אשר ניצל את שעת הכושר וארב להם במעבר הירדן, בצפון ים המלח. הוא כנראה לא העריך נכונה את עוז הרוח ואת זעמם של אנשי הכח החשמונאי הנותר אשר לחמו כדב שכול.

בקכידס אשר כמעט שילם בחייו במערכה זו אסף את אנשיו ונמלט לירושלים בעוד אנשי יונתן חוצים את הירדן בשחיה ושבים אל המדבר. המערכה הבאה התרחשה בבית בצי במבואות בית לחם. שוב הוכיחו שמעון ויונתן את נחישותם כאשר שמעון שהתבצר בתוך העיר נלחם בגבורה מבפנים, ויונתן, עם הנבטים בני בריתו, מכה בייוונים מבחוץ.

בקכידס הבין כי לא יוכל להכניע את האחים בקרב, והחליט לכרות עמהם ברית ולהפנות את מרצו למאבקים פנימיים. יונתן קיבל אוטונמיה יהודית, שאותה החל לבסס בהתמדה תוך כריתת בריתות עם המנהיגים השונים שהעריכו אותו על גבורתו ונחישותו.

המערכה – הן המדינית והן הצבאית – של יונתן נוהלה בכשרון ובהתמדה. במשך שמונה עשרה שנים ניווט יונתן את הספינה היהודית ללא חת ובמיומנות רבה, עד שנתפס במרמה בידי טריפון, אשר בגד בו ורצח אותו תוך ניצול של הברית ביניהם. אחריו, המשיך שמעון את דרכו של יונתן בתבונה עד מותו בידי תלמי; אך המדינה היהודית העצמאית למענה נפלו כבר היתה לעובדה.

זיהוי בור אספר, מקום נקודת המפנה ההיסטורי, מסתמך על שימור שמו כ"בור עזפרן" ומיקומו על הדרך הקדומה בין עבר הירדן לעין גדי ומשם לדרך גב ההר. כיום ניתן לראות את הבור ולידו שקתות קדומות ושרידי מבנים. בהרים הסמוכים נוגסות כיום ברעבתנות מחצבות פיראטיות וחפירות שוד רבות, אך בבור עצמו נשתמרה אותה שלווה שמשכה אליה לכאן את שרידי החשמונאים. לפני חנוכה המקום שולט ונפתח למבקרים.

כיצד מגיעים? יש להגיע אל שער הישוב מיצד הנמצא בדרום- מזרח גוש עציון, כרבע שעה נסיעה מאפרת. את הרכב מחנים בכניסה לישוב, ומשם, בעקבות השילוט החדש והיפה אשר הוצב בנר ראשון של חנוכה תשע"ט בידי אנשי תיירות גוש עציון והישוב 'פני קדם' הסמוך יוצאים להליכה קצרה של כקילומטר אל הבור. השביל עביר גם לרכב גבוה. חנוכה שמח!