בשבע מהדורה דיגיטלית

נסה גדולה הייתה פה

גם כשמרב מיכאלי תהיה שרת החינוך, בנות שירות ימשיכו להעביר פעילות על חנוכה. אבל לא החנוכה שאתם מכירים

דביר שרייבר , כ"ט בכסלו תשע"ט

אסור לשטוף את המוח, אלא אם מדובר בערכים הנכונים. מירב מיכאלי
אסור לשטוף את המוח, אלא אם מדובר בערכים הנכונים. מירב מיכאלי
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בסופו של דבר היו בחירות, והשמאל ניצח. לציבור באמת קצת נמאס מהניתוק של בנימין (את משעממת אותנו) נתניהו, יותר מדי מפלגות ימין לא הצליחו לעבור את אחוז החסימה ושוב בזבזו עשרות אלפי קולות (זהות, למרבה התדהמה, לא קיבלה 15 מנדטים), וגם בעת סגירת הקלפיות הבית היהודי והאיחוד הלאומי עדיין לא הצליחו להחליט האם הן רצות ביחד, או לחוד, או גם וגם וגם.

ובאחד בספטמבר 2019 הגיעה שרת החינוך החדשה מרב מיכאלי לבית הספר הטרנס-גלובלי-פרופוסופי החדש על שם אורי אבנרי, פרצה לחדר המורים, הביטה סביבה במבט מזרה אימה וצעקה בקול גדול: "מי פה בת שירות לאומי?!".

אי שם בפינת החדר התרוממה בחורה צעירה מהרצפה, הניחה את המספריים והבריסטולים, הרימה ידיים בהכנעה ולחשה: "אני".

"שם?".

"ת... תהי... תהילה".

"בואי איתי", ציוותה מיכאלי.

אל מול מבטיהם הסקרניים של המורים והתלמידים הובילה שרת החינוך את בת השירות במסדרונות האפלים, הכניסה אותה לחדר המנהלת, נעלה את הדלת והורתה לה לשבת.

"קדימה", אמרה השרה, "יש לך 30 שניות לספר לי על שטיפת המוח הכפויה שאת עושה פה לילדים".

"אני לא עושה שטיפת מוח", רעדה תהילה, "כל מה שעשיתי עד עכשיו זה להכין להם צ'ופרים...".

"עם תפילין?!".

"סוכריות...".

"סוכריות זה בר מצווה, ובר מצווה זה הדתה", פסקה מיכאלי, "מה כתבת להם על הצ'ופרים? תפילת הדרך?".

"ציטטתי שיר של זלדה...".

"אהה! הדתה!".

"גבירתי השרה, בסך הכול באתי להתנדב למען מטרות חברתיות. אבל אם את נגד אז אני פשוט אלך הביתה...".

"את לא הולכת לשום מקום. איך אמרת שקוראים לך?".

"תהילה. כמו גיבורת הסיפור של עגנון".

"כן, הפאשיסט ההוא עם הכיפה. בקיצור, אני רוצה שתישארי פה ותשטפי לילדים את המוח".

"אני ממש נגד שטיפת מוח".

"אבל אני בעד. אני מאמינה גדולה ב... אופס, אני לא מאמינה שאמרתי שאני מאמינה. מה אפשר להגיד במקום 'מאמינה'?".

"דוגלת?".

"אני דוגלת בשלטון ריכוזי שמוציאה את הילדים מהמשפחה הגרעינית המנצלת ומעבירה אותןם לרשות המדינה שתלמד אותןם את הערכיםות הנכוניםות".

"מה, בניגוד לחינוך שההורים נותנים בבית?".

"מה זה בית? מה זה הורים?".

"את יודעת... אמא... אבא...".

"אבא זה גבר פריבילגי ששולט בכוח על הילדים האומללים ועל המסכנה הכפופה לו המכונה 'אשתו', או כמו שהממסד הגברי המדכא קורא לזה – 'אמא'. אנחנו צריכות לפרק את מוסד הנישואין המפלה ולקחת אחריות על הילדים. אמרתי את זה בפירוש בטלוויזיה האוסטרלית לפני שנתיים, לא ראית?".

"לא... לא יצא לי...".

"חפשי ביוטיוב 'מרב מיכאלי מחנכת את האוסטרלים'. בכל אופן, כבר יצרתי קשר עם כמה עמותות המתמחות בשטיפת מוח, והן ינחו אותך איך להעביר את הילדים חינוך מחדש".

"רגע, לא אמרת פעם שבנות שירות לאומי בבתי ספר זה דבר פסול כי הן מסיתות את הילדים נגד ההורים?".

"זה תלוי מה הן מלמדות".

"אני מצטערת, אני לא מבינה".

"זה בגלל שאת תוצר של חינוך אורתודוקסי פריבילגי מדכא. אבל אל תדאגי, אני אחנך אותך מחדש. בואי, ספרי לי כיצד את מתכננת לשטוף לילדים את המוח".

"אמרתי לך, אני לא...".

"את כן. על מה התכוונת לדבר איתם?".

"על מושגים בסיסיים ביהדות. ראש השנה, פסח, חנוכה, גבורת המכבים...".

"מכבות".

"מה?"

"לא מכבים. מכבות".

"סליחה שאני מתחצפת, אבל הם היו מכבים...".

"אז מעכשיו הן מתתיהו וחמש בנותיה וקוראים להן מכבות. תמשיכי".

"או קיי... אז המכבים... כלומר המכבות... הם... הן... יצאו להילחם ביוונים...".

"הפריבילגים".

"הם לא היו נורבגים, הם היו יוונים. תרבות יוון, אם נדייק".

"יפה! הן יצאו להילחם נגד חוק הנאמנות בתרבות של הפריבילגים. הלאה".

"זה היה אחרי שמתתיהו הרג...".

"הרגה".

"הוא... היא... אה... הרגה את המתייוון שהשתחווה לפסל ואכל חזיר...".

"יופי, אז היא הרגה את החזיר השוביניסטי ההגמוני...".

"ההגמון זה מסיפור אחר...".

"לא אחר. אחרת".

"זה על גזירה שהייתה שכל כלה ביום חופתה...".

"אין כלה, אין חופה, אין מוסד נישואין. בקיצור?".

"בקיצור היא כרתה את ראשו של ההגמון...".

"מצוין! ואז?".

"ואז המכבים... כלומר המכבות, עשו מרד נגד ה...".

"הגברים הפריבילגים, כן...".

"וטיהרו את המקדש...".

"את השיח החדש...".

"ולזכר הנס הגדול...".

"הנסה הגדולה...".

"חוגגים...".

"חוגגות...".

"את חג החנוכה ומדליקים נרות במשך שמונה ימים...".

"יממות...".

"נר איש וביתו".

"נרה אישה וביתה".

"תקשיבי, אני לא חושבת ש...".

"את לא אמורה לחשוב, רק להיכנס לכיתה ולספר לתלמידות את הסיפורה המופלאה על המכבות הפרוגרסיביות שכרתו את ראשה של ההגמוניה הגברית והכניעו את הפריבילגים הלבנים".

"יוונים".

"לבנים. אחר כך תספרי להם על פורים, איך ושתי יצאה מלכה כשהיא השתחררה מהדיכוי הגברי של אחשוורוש, ולקראת פסח תספרי על פרעה הגיבורה שהנחילה לעולם את התובנה האלמנטרית העומדת בבסיסה – כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו, וכל הבת תחיון".

"ונאמר אמן".

"היי, היי! הדתה!!!".

לתגובות: dvirshrayber@gmail.com