בשבע מהדורה דיגיטלית

אין מפכ"ל בעירו

פסילת מינויו של צ'יקו אדרי לתפקיד מפכ"ל המשטרה תוביל לכך שככל הנראה בפעם השנייה ברציפות ימונה לתפקיד אדם שלא גדל בשורות הארגון.

ניצן קידר , כ"ח בכסלו תשע"ט

"יש אנשים מעולים במשטרה, וצריך למצוא את האדם הראוי ולמנות אותו". צ'יקו אדרי
"יש אנשים מעולים במשטרה, וצריך למצוא את האדם הראוי ולמנות אותו". צ'יקו אדרי
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

שלוש שנים אחרי שרוני אלשיך הוצנח מבחוץ לתפקיד מפכ"ל המשטרה, גדלים הסיכויים שבפעם השנייה ברציפות עומד להתמנות לתפקיד המפקח הכללי של המשטרה אדם שאינו מגיע משורותיה.

אגב, גם אם בסופו של דבר ימונה צ'יקו אדרי לתפקיד, יש לזכור שהוא אומנם שירת במשטרה, אבל פרש ממנה ועבר לכהן כמנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, ורק משם הומלץ על מינויו לתפקיד.

המצב שבו תפקיד המפקח הכללי של המשטרה לא ניתן לאחד מהניצבים המכהנים בה, מעלה לא מעט שאלות על מצבו של הגוף הממונה על אכיפת החוק בישראל, ובעיקר על הקצונה הבכירה שלו. בדו"ח האחרון שפרסם מבקר המדינה, יוסף שפירא, הוא העביר ביקורת על הליך מינוי הקצינים הבכירים בצמרת המשטרה. המבקר כתב כי המשטרה לא גיבשה הגדרות ודרישות לכלל תפקידי הקצונה בדרגות רב-פקד עד ניצב, אשר מאוישים על ידי כ-65 אחוזים מהקצינים במשטרה. על פי חוות דעתו, בוצעו מאות מינויים, והתקבלו אלפי החלטות בשלבים השונים של הליך שיבוץ הקצינים, שלא על בסיס הגדרות תפקיד ודרישות תפקיד. בכך פעלה המשטרה שלא על פי הסיכום בינה ובין המשרד לביטחון הפנים. המבקר ציין כי המשטרה נמנית עם הגופים שמימוש יעדם ומילוי משימותיהם כרוך באינטראקציה עם הציבור ובאמון שהוא רוחש להם. לכן, כתב המבקר, "ראוי כי הבחינה הנדרשת לעניין זה תתבצע גם בהתחשב במקומה ובתפקידה הייחודי של המשטרה בחברה".

במשטרה אמרו אז כי הנושא מצוי לא רק בטיפול אלא בהליך של שינוי: "בשנים האחרונות הנהיגה משטרת ישראל שיטת מינויים חדשה, שבמסגרתה עבר כובד המשקל בשיקולים למינוי קצינים בכירים. בעוד שבעבר ניתן משקל גדול יותר לרקע המקצועי, הרי שכעת המשקל הוא על מדדי האיכות, כאשר רק הקצינים האיכותיים ביותר מקודמים".

אלא שלמרות הדברים הללו, בשני המינויים האחרונים, סגל הפיקוד הבכיר של המשטרה לא הובא בחשבון ברצינות כמועמד לתפקיד השוטר מספר אחת. בשנים האחרונות, החל משנת 2013, צפו ועלו פרשיות שנקשרו בשמותיהם של קצינים בכירים במשטרה, ושבעה מהם אף נאלצו לפרוש בסופו של דבר בין 2013 ל-2015. למרות שלא היה קשר אמיתי בין המקרים, הציבור נטה לראות אותם כמקשה אחת של מצג הסיאוב בצמרת המשטרה, אשר כונה "פרשת הניצבים". סקר שפורסם בשבוע שעבר הראה עלייה של כשישה אחוזים באמון הציבור במשטרה, אך אף על פי כן, נראה שיש מקום רב לשיפור בתדמית הציבורית של הגוף האמון על אכיפת החוק במדינת ישראל.

"מנהיג צריך להגיע מבפנים"

נצ"מ בדימוס אפרים ארליך (קרמשניט), שפרש לפני חצי שנה אחרי שכיהן בכמה תפקידים משמעותיים, ביניהם סגן מפקד משטרת התנועה הארצית וראש מחלק המוסר בתל אביב. ארליך הולך רחוק יותר מפרשת הניצבים וגם מוועדת זיילר, שלפני כ-14 שנים מתחה גם היא ביקורת על ההתנהלות המשטרתית בפרשה שהשפיעה על צמרת הארגון.

"המצב האופטימלי הוא שארגון מגדל את המנהיג שלו מבפנים", אומר ארליך, "כך היה לאורך שנים רבות. אני חושב שמאז ייסוד משטרת ישראל, כבר מהמפכ"ל הראשון, התגלו בעיות, והנתיב של תרבות כפל הלשון במשטרה התחיל שם. כבר בפסק דין אבו מדיג'ם אמר השופט חיים כהן המנוח: 'התחלתי לראשונה לפקפק במקצת, שמא הגיע הזמן והמלחמה בפשעי הפושעים צריכה להידחות מפני המלחמה בפשעי שוטרים'. גם ועדת זיילר קבעה שיש התנהלות לא ראויה ובעיה בתרבות הארגונית. בכל תחנת משטרה יש לוח עם ערכים: יושרה, הגינות, מקצועיות, דבקות במשימה. כל המילים יפות, אבל לא כולן מתממשות הלכה למעשה".

זו האשמה חריפה מאוד.

"הבעיה קיימת מלמעלה ועד למטה. משטרת ישראל נמצאת במדרון חלקלק מבחינה ערכית ומוסרית. הרי גם אם ימנו דחליל למפכ"ל – המשטרה תעבוד, אבל ערכית ומוסרית, כבר שנים ארוכות המצב מתדרדר. יש במשטרה אנשים טובים, אבל אני עלול לגרום נזק לקידום שלהם אם אזכיר את שמם. הבעיה היא שלא תמיד הטובים מגיעים לטופ, וזה מעיד על בעיית המינויים".

ומה לגבי הבאת מפכ"ל מבחוץ?

"השר גלעד ארדן וגם שרים לפניו חששו ממפכ"ל עצמאי. הם צריכים לידם מישהו חלש".

נצ"מ בדימוס אבי דוידוביץ', לשעבר סגן ראש היאחב"ל ומי שכיהן כראש יחידת הביקורת הפנימית של המשטרה, רואה את הדברים בצורה שונה מעט.

"יש מקרים, כמו במינוי של המפכ"ל לשעבר קראדי, שארבעה ניצבים פרשו מהמשטרה לאחר שלא מונו, ואחרי זמן קצר גם המפכ"ל עצמו פרש, לאחר דו"ח ועדת זיילר. נוצר מצב שבתוך פרק זמן קצר יחסית, חמישה ניצבים יצאו מהמערכת. זה יוצר בעיה אמיתית, המערכת המשטרתית לא בנויה לזה", הוא מסביר.

ואיך הגענו עשור אחר כך לאותה בעיה?

"במהלך העשור האחרון השלימו את השורות וצמצמו את הפערים. ואז, קרה מה שקרה ב-2015, ושבעה ניצבים היו צריכים לעזוב את המשטרה. הסגל לא התדלדל במסגרת פרישה טבעית של אחד או שניים בשנה, אלא ספג מכה משמעותית. הגענו למצב שהיו צריכים לייצב את המערכת. לדעתי, במצב שנוצר היה נכון לתת לרוני אלשיך את השנה הרביעית".

לשם מה?

"להערכתי, למרות שזה רע מאוד להביא מישהו מבחוץ, אלשיך הפתיע לטובה, ולכן היה צריך לתת לו את השנה הרביעית, ובה היה אפשר לגבש שניים ואולי שלושה מועמדים טובים מתוך צמרת המשטרה, שאחד מהם יתמנה בהליך מסודר ובאורך רוח".

אבל היה כמעט ידוע מראש שאלשיך לא יקבל הארכה, לנוכח יחסיו העכורים עם הדרג שמעליו.

"יש קונפליקט מובנה ביחסים בין שר למפכ"ל. לפעמים זה מגיע לאוקטבות יותר גבוהות ולפעמים יותר נמוכות, זה משהו שאפשר לראות לאורך כל השנים. גם אם יש בעיות אישיות, צריך להבין שהמטרה – טובת המדינה והארגון – היא החשובה. זו הסיבה שאלשיך היה צריך לקבל שנה רביעית, ואז היה אפשר ללכת על מינוי הרבה יותר טוב ומחושב.

"גם במינוי של ממלא מקום הייתה תקלה. הרי מה זה ממלא מקום? אתה עושה את העבודה של המנהל, אבל אין לך אותו מעמד, ובמקביל קצינים אחרים לא רק מתחרים איתך, אלא חותרים תחתיך. השר ארדן הלך כאן עקום, ומי שהולך עקום יתעקם עד הסוף. הרי יש סמפכ"ל מכהן, זוהר דביר. אם צריך ממלא מקום, למה לא לקחת אותו? בדיוק בשביל זה הוא ממונה. הדרג הפוליטי מתנהל בצורה לא נכונה, על סף החובבנית, ולצד זה יש ניסיון של גורמים אחרים שאינם השר לפגוע בתדמית של המשטרה".

דוידוביץ' מוסיף שלא תמיד הצלחה של קצין בכיר מעידה על יכולתו לנהל את המערכת. "אומנם היו מינויים של מפכ"לים מוצלחים מאוד ופורצי דרך, שלא רק שמרו על הקיים אלא הקפיצו את הארגון קדימה. לא כל ניצב מתאים להיות מפכ"ל, כמו שלא כל קצין מתאים להיות רמטכ"ל. העובדה שניצב מילא שלושה תפקידים של פיקוד על מחוז, לא אומרת שהוא יכול להיות מפכ"ל".

"אין תחליף לניסיון"

ניצב בדימוס יוסי סדבון, שפיקד בעבר על מחוזות ש"י ותל אביב וכיהן כראש אגף החקירות, מביע גם הוא את אכזבתו מכך שהבחירה לא נעשית מבין הקצונה הבכירה של המשטרה.

"לדעתי לא צריך להביא מישהו מבחוץ כדי 'לשקם את המשטרה'. משטרה היא דבר מאוד מקצועי, שקשור לא רק בידיעת החוק אלא בהסקת מסקנות וניסיון מטיפול באירועים קודמים. זה לא משהו שלומדים באקדמיה או בכל מקום אחר. כדי לעשות הסבה למפכ"ל, צריך להביא את המועמד לתפקיד של מפקד מחוז או ראש אגף, ולאחר התנסות של כמה שנים במשטרה, אפשר לקדם אותו לתפקיד. אפשר גם, כפי שהיה עם המפכ"ל לשעבר הרצל שפיר, לאפשר לו ללמוד במשך חצי שנה את המשטרה לעומק. זה דבר מאוד מורכב. יש אנשים מעולים במשטרת ישראל, וצריך למצוא את האדם הראוי ולמנות אותו".

כנראה המציאות מסובכת יותר, שכן בפועל סגל הקצונה הבכיר של המשטרה מתמודד, בפעם השנייה ברציפות, עם ההחלטה להביא את המפכ"ל מחוץ לשורותיהם. האם זה מעיד על איכות הקצינים? לאו דווקא. השאלה היא אם המועמד המוביל למפכ"לות ימונה בסופו של דבר, ואם, במקרה שהמינוי לא יצליח לצבור תאוצה, ייבחר הפעם אחד הקצינים הבכירים המכהנים, ולו כצעד של הבעת אמון בסגל הפיקוד, שיחלחל החוצה גם לציבור.