הישיבה לצעירים: לגדל תלמידי חכמים בעלי רוחב דעת

ראש הישיבה לצעירים נערך לראיונות לקראת שנת הלימודים הבאה, מספר על מיקוד תורני לצד הישגים בתחומי התיכון והדגש החברתי.

שמעון כהן , ג' בטבת תשע"ט

הרב גזבר ותלמידיו. מיני ישיבה גבוהה
הרב גזבר ותלמידיו. מיני ישיבה גבוהה
צילום: ידידיה שרף

בקרוב יחלו הראיונות לתלמידי השנה הבאה בישיבה לצעירים, ישל"צ. על ייחודה של הישיבה המהווה חלק בלתי נפרד מישיבת 'מרכז הרב', ישיבת הדגל של הציונות הדתית, שוחחנו עם ראש הישיבה לצעירים הרב יאיר גזבר.

בראשית השיחה עמו שאלנו את הרב גזבר כיצד מבדלים ישיבה תיכונית בתקופה בה נדמה שההיצע המונח מול התלמידים וההורים הוא עצום ואף דומה. הרב גזבר מסכים להנחה שבשאלה ואומר כי גם הוא מוצא את הפרסומים השיווקיים דומים זה לזה.

"לפעמים כשאני קורא בפרסומים שונים את השיווק של ישיבות אני מוצא דברים דומים, אבל לכל מוסד יש את "נשמת המוסד" שהיא ייחודית לו, אופיית לו ומייחדת אותו משאר המוסדות. לגבי הישיבה לצעירים האופי המיוחד והנשמה של המקום היא הרצון והעשייה בפועל לגדל תלמידי חכמים גדולים בעלי רוחב דעת שיונקים ממקוריותה של תורה וממשנת הרב זצ"ל ומביטים אל הגודל של התקופה שבה אנחנו חיים ומוצאים עומק גדול בנפשות התלמידים על ידי הצוות הנפלא והאווירה הנפלאה. באיזשהו מקום הייתי אומר שזו מיני-ישיבה גבוהה מבחינת המסר והעוצמות וברוך ה' אנחנו רואים ברכה בעמלנו".

עוד מציין הרב גזבר את סדר היום העמוס מאוד והאינטנסיבי שבישיבה לצעירים, ועם זאת הוא מזכיר בדבריו גם את ההווי והפנאי כחלק בלתי נפרד מעיצוב אישיותו החברתית והאחרת של התלמיד: "התפילה מתחילה בשבע בבוקר ויום הלימודים מסתיים בתשע בערב בסדר ערב. זו השגרה. אבל זה גיל שכדי לפתח נפש של תלמיד בהוראה של תורה זה לא רק הרב והתורה, אלא גם התלמיד שיש בו הרבה כוחות והטיול הוא גם הרפיה וגם חלק ממערך הלמידה וגם חלק מדיבוק החברים, הגיבוש החברתי. הממד החברתי בישיבה הוא חלק מאוד חשוב אבל מה שנעשה בישיבה הוא קודם כל שכאן יושבים ולומדים".

על איתורם של בעלי הכוחות ללימוד אינטנסיבי שכזה אומר הרב גזבר כי אמנם נערכים ראיונות להיכרות עם התלמידים המבקשים להצטרף לישיבה, אך מאחר ואופיה של הישיבה מוכר וידוע וסדר היום מפורסם באתר הישיבה, הרי שהתלמידים המגיעים להיבחן ולהתראיין מודעים ברמה כזו או אחרת לדרישות מהם בין כותלי הישיבה לצעירים, וכך למעשה עצם הפנייה לישיבה עושה "סוג של ברירה טבעית", כהגדרת הרב גזבר.

ומה באשר ללימוד גמרא? סוגיה זו מעסיקה את מוסדות החינוך של הציונות הדתית לא מעט. איך להטמיע בתלמידים קשר אוהב וחי ללימוד הגמרא למרות בחינת הבגרות שרבים תולים בה את המרחק המנטלי שנוצר בין לימודי גמרא לנפש התלמיד. "אנחנו מדברים על זה ישירות כבר מכיתה ט', דנים בשאלה למה לומדים גמרא ומה הוא עושה לנו", אומר הרב גזבר ומציין כי לימוד הגמרא בישיבה גולש אל הרבה מעבר לתחום בחינות הבגרות, ובכך אולי טמון הסוד. "אנחנו מכוונים את לימוד הגמרא אל הרבה מעבר לבגרות ומעבר למה שמשרד החינוך מחייב. זה קורה בלימודי מסכתות בסדרי בוקר צהרים וערב ללא קשר לבגרות וגם בלימוד לבגרות הקצב לא מכוון מטרה לבגרות".

לזאת מוסיף הרב גזבר ומציין כי הדיון בסוגיה לא צריך להישאר רק נחלתם של מוסדות החינוך והישיבות אלא דיון כולל בציונות הדתית באשר ליחס הראוי והנכון ללימוד תורה. "הנושא מגיע יותר בחיבור אל הקודש. החיבור לגמרא הוא מעבר לעשייה של ישיבה כישיבה. זו שאלה ציבורית של הציבור הדתי לאומי, צריך לבחון איפה הציבור הזה רואה את התורה כמרכז החיים שלו, כמרכז סדר היום שלו והדברים מתאפיינים גם לאחר תקופת הלימוד בישיבה, בחיבור לדף יומי או לשיעור בעיון בהמשך החיים".

על החיבור העתידי הזה בהיבט הישיבתי שלו אומר הרב גזבר כי "כשלימוד הגמרא נעשה בצורה מתוקה אנחנו מתפללים שהדבר יכה שורשים וימשיך גם כשהאדם פונה לעולם העשייה. אנחנו מוצאים את זה אצל רבים, אבל אני לא יכול לומר שאצל כולם".

על לימודי התיכון בישיבה ששמה לה למטרה לגדל תלמידי חכמים מבהיר הרב גזבר כי בעלי הפוטנציאל להישגיות בתחומי תיכון יכולים בהחלט למצוא בישיבה לצעירים מקום לגדול ולפרוח בו. "אנחנו חושבים שמה שאנחנו מלמדים אנחנו מלמדים כי אנחנו רוצים ללמד, ומה שאנחנו רוצים ללמד אנחנו מלמדים ברצינות היותר גבוהה. יש לימודי תיכון, יש מגמות, יש חמש יחידות מתמטיקה וחמש אנגלית, יש עשר יחידות באלקטרוניקה, בביולוגיה בפיסיקה ועוד, למרות שהיחס של השעות בין קודש לחול הוא לא פרופורציונאלי והמיקוד על הקודש הוא הרבה יותר חזק".

הרב גזבר מספר על כ-350 מועמדים הנרשמים לבחינות וראיונות בישיבה, ומתוכם בשל אילוצים מובנים של מקום ומסגרת מערכתית מתקבלים 70 תלמידים הפותחים שתי כיתות ט'. "יש הרבה פונים ברוך ה', ויש גבול לכמה שניתן לקבל בשתי כיתות. כשמזהים בחור שמתאים ונראה שייך ושותף למגמה ובעל רצון, גם אם זה לא בא לידי ביטוי בהצלחה מרשימה בראיון או במפגש בגמרא, אנחנו יכולים לקחת גם בחורים כאלה, אבל נכון שיש כאלה שאנחנו מזהים שהם לא מגיעים כי נקודת הקודש בוערת בהם ולא זה מה שמעניין אותם ואנחנו משתדלים שלא להציע להם למקח טעות".