אירוע הירי בשטרסבורג
אירוע הירי בשטרסבורגReuters

שני הרוגים ולמעלה מעשרה פצועים בפיגוע ירי בשטרסבורג. המחבל נמלט מהמקום, אבל זהותו ידועה לכוחות הביטחון המקומיים שמנסים לסגור עליו. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם ד"ר דינה ליסננסקי מאוניברסיטת אריאל, מומחית להתמודדות עם הטרור במערב אירופה.

מדבריה עולה כי הרשויות במערב אירופה וכוחות הביטחון שם כבר הפנימו את השינוי המתחולל שם בשנים האחרונות והם נערכים ונערכו לפיגועים מהסוג הזה בעיקר לקראת החגים הנוצריים. ד"ר ליסננסקי מתארת את הדיווחים התקשורתיים על ההכנות לשוקי חג המולד, ומדיווחים אלה מתברר היטב כי בעוד בפולין הכל נראה מרהיב ונוצץ הרי שבערי במערב אירופה ההכנות נראות כמו לאירוע ביטחוני עם מחסומים ואמצעי הגנה שונים.

"הם הפנימו שביטחון האזרחים הוא החשוב ביותר בשווקים הללו ודווקא בהם כי אלו מקומות הומי אדם שמושכים פעילי טרור שמבקשים לזרוע פחד, ובנוסף חג המולד מהווה מוקד שלילי לאנשים שמאמינים בזרמים הקיצוניים של הסלפייה. בעיניהם חגי היהודים והנוצרים נחשבים לחגים של כופרים. הגישה שלהם היא גישה מאוד קיצונית כלפי כל גילוי של נצרות במדינות נוצריות. הגישה הזו מאפיינת את הזרם הסלפי ג'יהאדי שעליו נמנה המפגע".

בדבריה מציינת ליסננסקי כי פיגועים בעלי מאפיינים דומים ליוו את החגים הנוצריים גם בשנים הקודמות כאשר מרבית הפיגועים קשורים לסלפייה ג'יהאדייה.

"במדינות מערב אירופה מתייחסים לאיום בכובד ראש. רואים זאת בהכנות ובטיפול במקרים הללו. הם כיום הרבה יותר מתורגלים ולומדים את הקונסטרוקציה של טיפול בארועי טרור מה שלא היה בעבר, החל מפינוי נפגעים ועד המצוד אחר הפוגע". בהקשר זה היא מציינת כי דרכי ההתמודדות האירופיות עם האיום משתנה בהתאם לקצב השינוי התודעתי המתחולל באירופה. בעוד השימוש במגנומטרים מאוד מקובל, הרי שפרופיילינג, זיהוי חשודים בטרור על פי תווי פנים והתנהגות, הוא עדיין אסור באירופה ולהערכתה "ימשיך להיות אסור כנראה, בשל זכויות הפרט".

גם בתחום החקיקה התחוללו שינויים בזירה אירופית וצרפת היא דוגמא לכך. "בצרפת השתנו העניינים מאז האירוע בטקלאן בנובמבר לפני שלוש שנים שבמהלכו נרצחו מעל 130 אנשים בתיאטרון, המפגעים היו מדאעש ומיד לאחר מכן צרפת נכנסה למצב חירום שלא היה מאז מלחמת העולם השנייה למשך שנתיים וחצי עד שהנשיא מקרון הכניס לתוקף חקיקה חדשה שמאפשרת מעצרים מנהליים וחקירות במקום, כולל חיפוש על אנשים במקום, מה שלא ניתן היה עד כה".

"צרפת נשארה במצב הזה עד לחוקים הללו, כלומר יש כאן מגמת חקיקה קפדנית כלפי הפרט מבחינה ביטחונית. מובן שזה יפגע בחופש הפרט וזכויותיו, וזה נושא כואב עבור האירופים ולא רוצים לגעת בזה, אבל לפעמים אין ברירה".

ומה באשר לניסיון הישראלי בהתמודדות עם טרור? עד כמה הוא מהווה מודל עבור האירופים? מדבריה של ד"ר ליסננסקי עולה כי "ישראל היא סוג של השראה עבורם". היא מספרת כי האירופים "מתייעצים עם מומחים ישראליים בין אם בתחום המחקר ובין אם בתחום המערכות הביטחוניות עצמן". בין השאר גם היא עצמה נדרשת כחוקרת טרור לעזרתם של גורמים אירופיים. בהתייעצויות אלה, מספרת ליסננסקי, עדיין שולט הפוליטקלי קורקט וההתבטאויות עדיין מעגלות פינות, "אבל מתחילים לחשוב שם על כך שביטחון בא על חשבון פגיעה זכויות הפרט. לפני כן שאלה כזו הייתה בגדר טאבו".