"ירושלים היא המעבדה הלאומית"

מכון ירושלים למחקרי מדיניות קיים אירוע לסיכום 40 שנות מחקר. ראש אגף התקציבים באוצר: "ירושלים צריכה לשאוף להתקיים ללא סיוע"

ערוץ 7 , ד' בטבת תשע"ט

ראש העיר, משה ליאון, במהלך הכנס
ראש העיר, משה ליאון, במהלך הכנס
צילום: דניאל שטרית

מכון ירושלים למחקרי מדיניות קיים היום (רביעי) כינוס לציון 40 שנים לפעילותו. הכנס עסק באתגרים הבוערים של בירת ישראל: כיצד ניתן להצמיח את הכלכלה וההייטק בעיר, איך מפתחים את התעסוקה במזרח העיר והאם בעיר עם מגוון אוכלוסייה רחב אפשר לקיים מרקם חיים משותף.

במהלך 40 השנים האחרונות נערכו מחקרים רבים במכון ירושלים למחקרי מדיניות בכל הנוגע לבירת ישראל. בכנס הביאו החוקרים את התובנות והישגי המכון לקדמת הבמה והציגו את הנתונים והנגזרות לגבי המדיניות שיש לנקוט לטובת העיר.

ראש העיר ירושלים, משה ליאון התייחס לנושא המחסור בחנייה בעיר וציין כי "בקרוב תהיה חניה חינם לתושבי ירושלים ואני רוצה להסביר למה זאת לא הבטחה פופוליסטית: אני לא מדבר על חניה ליום שלם, אלא אם מישהו שמגיע לעשות קניות וצריך לשלם עם הפנגו את השעה הראשונה והשניה זה לא הגיוני ולא חכם".

"יכול להיות שתשלום של שבעה שקלים לשעה לא משפיע על כולם, אבל יש גם כאלה שזה ישפיע עליהם. לכן הנחיתי את מנכ"ל העירייה לתקצב בתקציב של 2019 בין שעה לשעתיים חינם לתושבים", הוסיף ליאון.

השר למורשת וירושלים, זאב אלקין התייחס למצב השכונות הערביות במזרח ירושלים. "לריבונות של ישראל בירושלים כולה יש השלכות לכאן ולכאן. מצד אחד, יש אחריות של מדינת ישראל למה שקורה שם. לצערי הייתה הזנחה של שכונות ערביות, זו מחלה גם של השמאל וגם של הימין. השמאל אומר אולי נחזיר את זה אז למה להשקיע, והימין אומר: זה ערבים אז לא נשקיע. לדעתי הגישות האלה שגויות ולכן צריך לקחת אחריות מוסרית. אין ריבונות בלי אחריות. גם מעשית, ההזנחה הזאת יצרה הרבה אתגרים לעיר ירושלים".

במהלך הכנס התקיימו שלושה פאנלים מרכזיים: הפאנל הראשון עסק במזרח העיר והפיתוח אשר צפוי להתרחש בשנים הקרובות בעקבות החלטת הממשלה.

הפאנל השני, עסק בהשפעת קו הרכבת החדש על הכלכלה והתעסוקה בירושלים.

הפאנל השלישי עסק במגוון האנושי הייחודי של ירושלים וההיתכנות ליצור שיתוף פעולה וחיבור בין שלל האוכלוסיות שגרות בירושלים.

שאול מרידור, ראש אגף תקציבים באוצר שוחח על ההחלטה לתקצב את העירייה בסך של 950 מיליון שקלים, ואמר כי "לפי נתוני מכון ירושלים 1 מתוך כל 5 עניים בישראל חי בירושלים. אני מייחל היום לראש העיר הנכנס שלא ניפגש כל שנה, אלא שנוכל לבצע תכנית כלכלית ארוכת טווח לירושלים, ושירושלים לא תהיה באשכול כלכלי-חברתי שיורד מ-3 ל-2, אלא שעולה ל-4 ומעלה".

"הגדלנו את מענק הבירה, והכנסות אחרות של העירייה התחילו לרדת. ולכן חשוב להבין שהממשלה פה כדי לעזור לירושלים להתקדם אבל היא צריכה לשאוף להתקיים ללא סיוע", הוסיף.

ראש עיריית בית שמש, עליזה בלוך, התייחסה לפערים החברתיים הקיימים בעיר. "בחיים האמיתיים גם החילונים וגם הדתיים הם שבטים. צריך להגיד לעצמנו בקול זקוף, אף אחד לא הולך ללכת מפה. יש לנו הזדמנות ליצור חברה יותר עשירה ואיכותית. זו הטענה שלי וזה המשותף בין ירושלים לבית שמש".

מנכ"ל מכון ירושלים, ליאור שילת, סיכם את הכנס. "קראנו לכנס 'על חומותייך הפקדתי חוקרים', אני חושב שכדי להבין את ירושלים, אנחנו חייבים להכיר את הנתונים ולחקור לעומק את המגמות המתפתחות בעיר וזה מה שאנחנו עושים במכון".

"הגדרנו לפני הכנס את מה שאנו רואים כארבעת האתגרים העיקריים של ירושלים לשנים הקרובות: הפיתוח הכלכלי, איכות החיים, מזרח ירושלים והמגוון האנושי. בנקודות הללו עסקנו בכנס בעזרתם של פוליטקאים, אישי ציבור וחוקרי המכון. ירושלים היא המעבדה הלאומית של מדינת ישראל מה שיקרה כאן, לטוב ולרע, ישפיע על הדרך שבה השבטים השונים שמרכיבים את ישראל יחיו פה ביחד בחמישים השנים הקרובות", דברי שילת.