בשבע מהדורה דיגיטלית

"אני בטוח שנצליח להשפיע על האיחוד האירופי"

כראש קבוצת הידידות של הפרלמנט האירופי למען יו"ש, יז'י פיין עושה הכול כדי להכיר לאירופאים את פניו של הסכסוך הישראלי-פלשתיני

ניצן קידר, בריסל , ה' בטבת תשע"ט

המדינות הקטנות מוכנות לשמוע, אבל האיחוד האירופי מפריע. יז'י פיין
המדינות הקטנות מוכנות לשמוע, אבל האיחוד האירופי מפריע. יז'י פיין
צילום: באדיבות לשכת חבר הפרלמנט

הביקור הידידותי והמוצלח של הנשיא הצ'כי, מילוש זמאן, לא היה הצעד האחרון של צ'כיה לטובת ישראל.

מלבד הנשיא, מי שפועל בשטח האירופי כדי לקדם את שיפור היחסים עם ישראל, או לפחות כדי לאזן את הנטייה המוגזמת לצד הפלשתיני, הוא יז'י פיין. פיין, אשר מייצג את צ'כיה בפרלמנט האירופי, מחזיק בתפקיד נוסף ולא פחות חשוב מבחינתו: יו"ר קבוצת הידידות של הפרלמנט למען יהודה ושומרון.

עוד לפני שהנשיא הצ'כי ביקר כאן לפני שבועיים, ואמר כי הוא מאמין שבביקורו הבא יחנוך את השגרירות הצ'כית בירושלים, פיין כבר החל לפעול בכיוון. כבר מאז החלטת הנשיא טראמפ להעביר את שגרירות ארצות הברית לבירת ישראל, הוא עושה נפשות בפרלמנט האירופי כדי להסביר את החשיבות של ההכרה בירושלים.

"קראתי לגברת מוגריני ולאיחוד כולו לשנות את הגישה ולהכיר במציאות", הוא אומר בריאיון ל'בשבע'. "אני קורא לכל המדינות באירופה להכיר בירושלים ולהעביר את השגרירות שלהן אליה. ברור לי שזה לא קל לקבל החלטות כאלה, ולכל מדינה ייקח את הזמן המתאים לה, אבל כל המדינות האירופיות צריכות להתחיל במהלך כזה. מדוע? כי זו האמת וצריך להכיר במציאות".

נראה כאילו מדינות קטנות יותר כמו צ'כיה הן אלו שמובילות שינוי ביחס של האיחוד לישראל, בעוד הגדולות נשארות שבויות באותן קונספציות.

"אני חושב שאחת הבעיות של האיחוד האירופי היא טשטוש הזהות של כל מדינה ומדינה. דווקא המדינות היותר קטנות באירופה הן פתוחות יותר ומנסות להבין לעומק את הדברים. לדעתי גם המדינות הגדולות והמשפיעות יותר באיחוד צריכות להיפתח ולהבין יותר את הסיטואציה האמיתית בישראל".

פיין יודע שדעתו אינה פופולרית במיוחד, הן בבניין הפרלמנט בבריסל והן בבניין האיחוד שנמצא במרחק לא רב ממנו. "אנחנו עדיין רחוקים מלהשיג שלום, אבל הפוליטיקאים הם אלה שצריכים לתמוך בהתיישבות ביהודה ושומרון, כדי שיהיה סיכוי להיכרות בין האוכלוסיות ולחיבור עתידי. האיחוד האירופי פועל לצערי הפוך. הוא מעניש חברות כלכליות בכל מיני חרמות, וגם את האוכלוסייה, ובכך הוא לא רק פוגע במצב אלא גם מפחית משמעותית את הסיכויים להשיג איזשהו פתרון למצב בין ישראל לפלשתינים בעתיד".

אין מי שיקשיב

קבוצת הידידות של הפרלמנט למען יהודה ושומרון, שבראשה עומד פיין, מורכבת מחברים מקבוצות פוליטיות ומפלגות ממדינות שונות. בן ארצו של פיין, פטר מאך, הקים אותה יחד עם יוסי דגן, יו"ר המועצה האזורית שומרון. פיין עומד בראש הקבוצה מאז ספטמבר 2017. מטרותיה של הקבוצה אינן נוגעות רק ליהודה ושומרון, אלא גם להבנה משמעותית יותר באיחוד לכל המתרחש בישראל. בין היתר קוראים חבריה להפסיק את מימון הטרור הפלשתיני מתקציב האיחוד האירופי, לבטל כל חסמי סחר עם סוחרים מיו"ש, וגם להבין שישראל אינה דומה בהכרח לאופן שבו היא מצטיירת בתמונה הסטיגמטית באירופה.

בשיחה עם פיין בבניין הפרלמנט, הוא מספר שהקשר שלו לעם היהודי התחיל לפני עשרות שנים, כשהמשטר בצ'כיה עוד היה קומוניסטי ולימוד עברית היה אסור. "היו כמה בתי ספר שלימדו עברית והזהירו אותם שהם בסכנת סגירה, ואז עבר לימוד השפה העברית למחתרת. גם בדירה שלי אירחתי קבוצות ללימוד עברית שהיו כמובן לא חוקיות באותה תקופה".

פיין שמע מלומדי העברית, שהיו יהודים, על מדינת ישראל. החיבור הישיר יותר לישראל נעשה שנים רבות לאחר מכן. "כשנבחרתי לפעול בפרלמנט, שמעתי על הקבוצה הזאת ורציתי מאוד לקחת חלק בה ולעשות למען ישראל ולמען יהודה ושומרון. דווקא שיתופי הפעולה בין יהודים לערבים ביהודה ושומרון, באזורי תעשייה ובמקומות אחרים, יכולים לקדם דרך אחרת שתשנה את פני האזור. דברים כאלה מתחילים דווקא משיתופי פעולה קטנים".

הקבוצה שלכם מנסה לדבר עם חברי פרלמנט אחרים? היא מצליחה לשנות דעות של אנשים אחרים?

"אין הרבה חברי פרלמנט שבאמת מעוניינים לפתוח את הנושא הישראלי. לי אישית זה הרבה יותר קל, כי ממשלת צ'כיה עם מדיניות החוץ שלה כלפי ישראל שונה מאוד. אצלנו יש תמיכה מלאה בעמדות שאני מייצג וכך אני יכול לעשות הרבה יותר. לאחרים קשה כי אין להם תמיכה כזאת".

יש בכלל רצון להבין את ישראל בפרלמנט?

"לחברי הפרלמנט אין זמן ללמוד נושא לעומק, חשוב ככל שיהיה. אפשר כמובן לעבור חבר פרלמנט אחרי חבר פרלמנט ולנסות לשכנע, ואנחנו עושים זאת, אבל זה לוקח המון זמן ויש גם מי שפשוט לא מעוניינים לשמוע".

איחוד עם מדיניות אחת

פיין מצביע בקלות על הבעיה המרכזית בפרלמנט ובאיחוד האירופי. הוא אינו טוען מפורשות שהנהגת האיחוד האירופי אטומה לצד הישראלי, אבל הוא אומר שאין פתיחות. כך הוא מביע את המחאה הפרטית שלו, בלי להיכנס לעימות חזיתי.

"כתבתי לא אחת מכתבים לפדריקה מוגריני, שרת החוץ של האיחוד, בנוגע למדיניות כלפי ישראל, ובעיקר ניסיתי להסביר את עמדת צ'כיה התומכת בישראל ובפעולותיה. תשובתה הייתה מדאיגה מאוד, מפני שהיא ענתה שלאיחוד האירופי יש רק מדיניות פוליטית אחת שעליה לא יתנהל כל דיון, והיא שהאיחוד האירופי באופן בסיסי תומך בפלשתינים בשל 'חולשתם'. זו גישה שגויה כלפי המדיניות הנדרשת לאור המצב בשטח. אנחנו זקוקים לדיונים, אנחנו זקוקים לשיחות, עלינו להשוות ולבחור בדרך הטובה ביותר ובמה שאנחנו יכולים להשיג באמצעותה. הגישה האתו שבה לא מקיימים דיון, אלא מתווים מדיניות אחת שחייבים להתיישר איתה ואי אפשר לשאול עליה שאלות, זו לא גישה דמוקרטית לפתור סכסוכים. הסגירות הזאת היא בעוכרינו, אנחנו חייבים להקשיב לאנשים ולמה שמתרחש בשטח. זה לא דמוקרטי, אבל זה מה שמתרחש כאן בהקשר הישראלי".

הסכסוך הישראלי-פלשתיני הוא בכלל בר פתרון?

"זה צריך להיות תהליך קשה מאוד כי מדובר בסכסוך עתיק יומין. אני לא חושב שזה משהו שייפתר בשנה הבאה או בזו שאחריה. ההתחלה של הפתרון צריכה להיות בדיוק כמו שעושים זאת ביהודה ושומרון: חיבורים קטנים שבונים חיבורים גדולים יותר, אחרת אין סיכוי שזה יקרה. לצערי, אני מאוד לא אופטימי בעניין, בין היתר בגלל העמדה של האיחוד האירופי, וגם בגלל שהעמדות של הפוליטיקאים בשני הצדדים הן אלה שקובעות ולא האוכלוסייה, שלדעתי רוצה בשלום".

פיין אינו מהסס להצביע על הצד הפלשתיני כמי שיוצר בעיה. "הכסף שנלקח ממשלם המיסים האירופי ומועבר על ידי הנציבות האירופית לרשות הפלשתינית, לעיתים הופך ביד זדונית לכזה שמשתמשים בו לטרור נגד יהודים. מכיוון שהנציבות האירופית אינה מסוגלת לפקח על הכסף, אנחנו מבקשים לעצור את ההעברות של כל כספי האיחוד האירופי לפלשתינים. זה יחסוך חיי יהודים וגם את כספו של משלם המיסים האירופי".

לא רק הטרור בעייתי בעיני חבר הפרלמנט. "בפוליטיקה אנחנו מדברים הרבה על פשרות. אבל כשצד אחד לא מוכן להכיר בכלל בלגיטימיות הקיום של הצד השני, אין מקום אפילו לדבר על פשרה. הפלשתינים צריכים להכיר בישראל ולהתחיל לדבר איתה על איך באמת חיים יחד. זה משהו אפשרי שדורש פשרות, אבל צריך הכרה אמיתית לפני שמתחילים לדבר על הפשרות".

איך עושים זאת?

"זה צריך להתחיל בחינוך, להתחיל מגיל הגן. לגמול את הילדים מחינוך להסתה ולחנך אותם לקבלה ושיתוף. להבנה שיש כאן עוד עם, וצריך לחפש כיצד לחיות ביחד ולא כיצד לחסל את העם היהודי".

פיין מבקש לסיים את השיחה באמירה אופטימית: "העבודה שלנו כאן לא קלה ומלאת מהמורות, אבל אני בטוח שנצליח להשפיע בטווח הארוך, הן על העמדות של האיחוד האירופי והן על האפשרות שיהיה עתיד טוב יותר לישראל וליהודה ושומרון".