אחרי פיגוע מבטיחים תגבור, ואז ממסמסים את ההבטחה. חיילים ביו"ש
אחרי פיגוע מבטיחים תגבור, ואז ממסמסים את ההבטחה. חיילים ביו"שצילום: פלאש 90

שבוע קשה עבר על גזרת יהודה ושומרון. השיא הגיע כמובן בפיגוע הירי הקשה בתחנת האוטובוס בכניסה ליישוב עפרה.

בפיגוע נפצעו שמונה בני אדם, בהם שירה איש-רן, שהייתה בחודש השביעי להריונה ונפצעה באורח קשה. והתינוק שבבטנה יולד ולאחר מאבק על חייו נפטר. עוד באותו ערב ליוו כוחות הביטחון כ-2,000 מתפללים לקבר יוסף בשכם, ועם כניסתם למתחם נתקלו במטען צינור מייצור עצמי. המטען נוטרל על ידי חבלנים ללא נפגעים או נזק. בנוס לכך, בכניסה לעיר התקיימו הפרות סדר אלימות שבמהלכן פלשתינים יידו אבנים והשליכו בקבוקי תבערה לעבר כוח צה"ל.

ביום שני נרשם אירוע ירי נוסף לעבר עמדת פילבוקס סמוך לכפר ביר זית, אירוע שנגמר ללא נפגעים. ביום שלישי נרשמו שני ניסיונות לפיגוע דריסה נגד חיילים. האירוע הראשון התרחש במחסום תרקומיא, והשני בבקעת הירדן, במהלך הריסת בנייה בלתי חוקית בכפר ג'פטליק. המחבל שניסה לבצע פיגוע במחסום תרקומיא נורה ונהרג.

האירועים הקשים הללו מצטרפים לשורה של פיגועים שהתרחשו ביו"ש במהלך השנה האחרונה, שבהם נרצחו עוד ארבעה ישראלים. מדובר במאות פיגועי דריסה, ירי ודקירה ויידוי בקבוקי תבערה ואבנים. רק בשטחה של המועצה האזורית שומרון נרשמו בשנה החולפת 691 פיגועים, ממוצע של כשני פיגועים ביום.

במועצה מפנים את הזרקור לשורה ארוכה של קיצוצים שנעשו בשנים האחרונות במרכיבי הביטחון באזור. בין היתר קוצצו גדודים שהיו מוצבים באופן קבוע בגזרה, הורחבו חטיבות מרחביות תוך כדי קיצוץ במספר החיילים שבהן, וקוצץ התקצוב של רכזי הביטחון (רבש"צים) ביישובים.

בנוסף לכך, מידע שנחשף כאן לראשונה מעלה כי בשנת 2019 צפוי קיצוץ של 70 תקנים באבטחת יישובים. מדובר בהצבתם של חיילים מכל חלקי הצבא לשבוע ימים, שבסופם הם חוזרים ליחידותיהם. מהות הקיצוץ, כך אומרים גורמים המעורים בנושא ל'בשבע', היא כלכלית בלבד. "המשמעות של כל זה היא שלא נוכל להגן על היישובים", אומר ל'בשבע' גורם בכיר במועצה האזורית שומרון, "התחושה שמתקבלת היא שהם עושים חישוב כלכלי קר, ואומרים שיותר זול שמספר אנשים ימותו מאשר לתקצב את ההגנה על היישובים".

זאת אמירה קשה מאוד.

"נכון, אבל ככה זה נראה. אני אסביר לך איך זה מתנהל: יש שורה של פיגועים, שאחריהם יוצא שר הביטחון התורן ומבטיח תקציבים כדי להגן על המתיישבים. אחרי שבועיים-שלושה, כשהשיח סביב הפיגוע מתפוגג, מתפוגג גם התקציב. לפני שנתיים הובטחו לנו 20 מיליון שקל לאבטחת הדרכים - וזה התפוגג. גם לשנת 2019 היו הבטחות שכבר התפוגגו. הייתה התחייבות למימון שדרוג מערכות ההגנה סביב היישובים בעומק השטח, אלה שמוגדרים ברמת הסיכון הגבוהה ביותר, וגם התקציב הזה בוטל והועתק למקומות אחרים".

הקיצוץ מגיע מהמטכ"ל

לא רק הבטחות שניתנו בעקבות פיגועים נעלמו. רוב התקציבים שאינם מועברים הם כאלה שניתנו במשך שנים ותקציבים שכבר סוכם עליהם כחלק מתוכנית העבודה עם גורמי צה"ל השונים. לפני שבוע וחצי הודיעו בצמרת הצבא לפיקוד העורף שתקציב משמעותי שיועד ליהודה ושומרון לשנת 2019 הועתק לגזרה אחרת. אחד הקיצוצים המשמעותיים הוא בפרויקט שדרוג מערכות המכ"מים והמצלמות שסביב היישובים. המערכות הוצבו בראשית שנות האלפיים, ובמהלך השנים לא התבצעו בהן שדרוגים, מה שהוביל לאפקטיביות נמוכה.

"יש כאן אנשים שחושבים שהשלום הגיע ולא צריך לתחזק כאן כוחות", אומר ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן. "יש לנו חוסרים עצומים של יותר מ-400 מיליון שקל באבטחת האזור כולו. אלה דברים שפיקוד מרכז ופיקוד העורף אמרו מפורשות שבלעדיהם אין אפשרות לאבטח את היישובים. כולם יודעים את זה, ואף אחד לא מעביר את התקציב. התוצאה היא משפחות שנאלצות לקבור את היקר להן מכול. זה פשוט לא יכול להימשך ככה".

מי אחראי על זה?

"האחראים הישירים הם משרד הביטחון שאחראי על התקציב, והמינהל האזרחי שמחזיק בניהול הסטטוטורי של האזור. אין לנו שום טענות נגד פיקוד מרכז ופיקוד העורף. הם עושים כל מה שהם יכולים, אבל מתחו אותם עד קצה גבול היכולת ואפילו מעבר לזה. קיצוץ הסד"כ (סדר הכוחות – א"מ) הגיע מעליהם, מהמטכ"ל".

הקיצוץ המסיבי בסד"כ ובתקציבים הוביל גם לפגיעה קשה בהרתעה ביו"ש. "כדי למנוע את הפיגוע הבא צריך לעקור את הרצון של המחבל לעשות את זה", אומר גורם ביטחוני בשומרון, "כוח האדם והתקציב שיש היום לא מאפשרים ליצור הרתעה. כשהסד"כ הוא על פחות מהמינימום, אין אפשרות ליזום מהלכים התקפיים כי צריך את הכוחות למהלכים הגנתיים. אפילו הדבר הבסיסי ביותר, כמו הריסת בתי מחבלים, סובל מהבעיה הזאת. תוסיף לזה שכשכבר עוצרים את המחבל הוא זוכה למשכורת נאה מהרשות ולתנאי מאסר חלומיים, ותקבל הרתעה ברצפה וכמעט חוסר יכולת מוחלט של הצבא לייצר כזאת".

זאת לא הפעם הראשונה שתוכנית הקיצוצים הגדולה של צה"ל, תר"ש גדעון, סופגת ביקורת בדיוק בנקודה הזאת. לפני כחודש התפרסם מכתבו של קצין אג"ם של פיקוד מרכז, אל"מ אלון מדנס, שכתב: "לטעמי נהרגו ונפצעו יותר מדי ישראלים בשנתיים האחרונות, שגרמו לי להרהר בשאלה האם הפיקוד עומד במשימתו? בפיקודי הדרום והצפון התשובה היא חד משמעית כן. בפיקוד מרכז, עשרות משפחות ישראליות פגועות ושכולות יקבעו באופן נוקב שלא".

"אנחנו חותמים על כל מילה במכתב הזה", אומר דגן, "אני אגיד לך יותר מזה, קצינים בכירים אומרים לי בשיחות סגורות בדיוק את הדברים האלה. הם אומרים לי שאין להם את התקציב והכלים כדי לבצע את המשימה כמו שצריך, והם לא מצליחים להבין את ההיגיון שעומד מאחורי זה. אני אומר שוב שהם עושים כל מה שהם יכולים, אבל הקיצוץ גרם לזה להיות גדול עליהם. זה פשוט זלזול בחייהם של תושבי יו"ש".

המינהל הרס את הגדר

אחד הגורמים המרכזיים למחדל, לטענת גורמים שונים במועצה האזורית שומרון, הוא המינהל האזרחי. במקומות רבים בגזרה ישנן גדרות פרוצות, כולל ביישובים שבעומק השטח. המשמעות היא שהאפשרות לחדור אליהם קלה ביותר. בשנים האחרונות מחבלים ניצלו את הפרצות הללו כדי לחדור ליישובים ולבצע כמה מן הפיגועים הקשים ביותר.

הסיבה שהגדר לא נבנית היא שהשטח מוגדר כקרקע ערבית פרטית, והמינהל אינו מאפשר לבנות עליה. זאת למרות פתרון די פשוט שמתקיים במקומות אחרים, והוא תפיסה צבאית, כלומר הפקעת קרקע פרטית לצורכי הצבא. במינהל האזרחי מודעים היטב למחדל הזה. כמה שעות לאחר הפיגוע שאירע לפני כחודשיים באזור התעשייה ברקן, הגיע למקום בכיר במינהל האזרחי ושאל מדוע לא מיישמים שם את הפתרון הזה. הדרישה הצבאית להכנסת הקרקע לתפיסה צבאית נשלחה כבר לפני יותר מחודש, ובשטח לא השתנה כלום. יתר על כן, במועצה החלו עוד לפני הפיגוע בבניית גדר בשטח, אך המינהל הרס אותה בטענה שהיא נבנית על קרקע פרטית.

אי בניית הגדר מונעת גם פתיחת כניסות נוספות לאזור התעשייה בברקן. כיום ישנם רק שני מעברים שבהם עוברים יותר מ-5,000 פועלים ערבים מדי יום בדרכם לעבודה. בפיקוד מרכז אמרו פעמים רבות כי אין אפשרות לבדוק כל אדם שעובר במעברים מפאת העומס, וציינו כי כדי שתהיה בדיקה אפקטיבית יש לפתוח עוד ארבעה מעברים. אולם המינהל אינו מאשר כבר תקופה ארוכה את פתיחתם של מעברים נוספים. חוסר היכולת לבדוק את הפועלים הערבים הוא שאיפשר את כניסת המחבל שביצע את הפיגוע לפני כחודשיים.

"קשה להמעיט בחומרת האיום", אומר קצין ביטחון באחד מהיישובים שבעומק השטח. "התושבים כאן חיים כל הזמן בחשש שמישהו יפרוץ להם לבית. בניגוד למקומות אחרים ביו"ש, כאן אין מצב שאנשים לא נועלים דלתות ולא מציבים סורגים בכל מקום. אף אחד כאן לא רוצה להיות משפחת פוגל או משפחת סלומון הבאה".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "בשל שיקולי ביטחון מידע לא נוכל לפרט על שינויי סדרי הכוחות, אך נציין כי לצה"ל מגוון כלים טכנולוגיים, מודיעיניים ומבצעיים הפועלים במרחב בכל עת. כמו כן, צה"ל נמצא בתהליך של תכנון ואישור גרף התעסוקה המבצעית לשנת 2019, הכולל את כלל מרכיבי הביטחון ופריסת סדר הכוחות בכלל הגזרות ובין היתר בגזרת איו"ש".