שנה אחרי ההכרה הרשמית של ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל, עדיין אין סחף גדול של מדינות שנוקטות באותו צעד, אבל טיפין טיפין זה קורה.
אוסטרליה אמורה להצטרף למספר המצומצם עדיין, אבל ההולך וגדל, של מדינות שמכירות בירושלים כבירת ישראל. המשמעות של המהלך גדולה, מכיוון שהאוסטרלים נחשבים כמדינה משפיעה בזירה הבינלאומית.
הלחצים על ראש הממשלה האוסטרלי, סקוט מוריסון, היו גדולים מאוד. אינדונזיה, אחת השכנות המשמעותיות ובעיקר המוסלמיות של אוסטרליה, הבהירה שלצעד של הכרה בירושלים כבירת ישראל יהיו השלכות על יחסי המדינות. ראש הממשלה הקודם, מלקולם טרנבול, שמע את האיומים האלה והעדיף לנקוט בגישת שב ואל תעשה.
לפני כמה חודשים, כשמוריסון התחייב על ההכרה בירושלים, הציניקנים אמרו שהוא רק מחפש את הקול היהודי. אבל מוריסון באמת התכוון לדברים. מדובר בנוצרי אוונגליסט אדוק, שהערך של ירושלים והקשר שלה לעם היהודי מדבר אליו מאוד. בשיחת טלפון שקיים עם נתניהו לא מזמן, הוא אמר לו שברור שירושלים היא בירתה של ישראל, והוא אף חושב ששגרירות ארצו צריכה לעבור אליה.
וזה לא כל מה שאמר מוריסון. הוא גם ציין כי לדעתו פתרון שתי המדינות הוא הצעד הנכון בסכסוך הישראלי-פלשתיני, והוסיף שאינו פוסל הכרה במזרח ירושלים כבירת מדינה פלשתינית בעתיד. מוריסון גם לא ימהר להעביר את שגרירות ארצו, הן בגלל הכסף והן בגלל החשש מעוד לחצים בינלאומיים.
מומחים לנושא מזכירים שבנוסף לכך מוריסון אמר לאחרונה באחד מנאומיו משהו לא פחות משמעותי לדיפלומטיה הישראלית. הוא אמר שארצו צריכה לבחון מחדש את שותפותה בהסכם הגרעין עם איראן. "יש שאלות קיומיות למדינות כמו ישראל", אמר מוריסון לא מזמן, "ואני רוצה לבחון את עמדתנו בנושא הזה ולעשות זאת בצורה שיטתית. אנו שותפים לדאגה אמיתית מיכולתה של איראן לפגוע ביציבות במזרח התיכון, במיוחד בכל מה שנוגע לבעלת בריתנו ישראל".
ההתבטאות הזאת עברה בשקט יחסי, אבל יש לה משמעות רבה. מוריסון כבר הספיק לדבר יותר מפעם אחת עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ולשניים יש עמדות דומות בחלק מהנושאים. טראמפ רמז, אגב, שהוא מצפה ממוריסון ליישר איתו קו בעניין הנסיגה מהסכם הגרעין.
בישראל יהיו מרוצים מאוד, כמובן, אם לצד מהלך של הכרה אוסטרלית בירושלים תהיה גם איזו נסיגה מהסכם הגרעין. גם האמריקנים כאמור יהיו שבעי רצון. השאלה העיקרית היא האם מוריסון יסתכן פוליטית בתוך ארצו בצעד כזה. הדעות באוסטרליה חלוקות.
בינתיים בירושלים נערכים להקים רובע שגרירויות – שזו כבר הצהרה של ממש. שר הבינוי והשיכון יואב גלנט הורה לבדוק שטח לטובת הנושא באזור דרום מזרח ירושלים, סמוך לשכונת תלפיות מזרח. פרסום הידיעה הזאת השבוע אינו מקרי. בכך ישראל רומזת שמדינות נוספות מקיימות מגעים רציניים ביותר להעברת השגרירויות שלהן. כשאתה מדבר ברצינות על בניית כמה מבנים, שיכללו גם משרדים וגם מגורי עובדים סמוכים, זו לא רק רמיזה. הדיפלומטיה הישראלית עובדת באופן אינטנסיבי בכיוון הזה, ואולי בקרוב ממש יהיו עוד הפתעות.
צעד קטן להסדרה (גרסת הממשלה)
נושא ההסדרה ביו"ש ממשיך להיות אחד המרכזיים על סדר יומו של הימין הישראלי. השבוע התקיים דיון מעניין בנושא בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אשר עוקבת אחרי עבודת ועדת ההסדרה. בדיון אמרו נציגי המדינה הרבה דברים שהיו יכולים להתפרש ביותר מאופן אחד, בעיקר לגבי איוש התקנים של צוות ההסדרה.
אז ראשית, לחלק החיובי. אנחנו מפרסמים כאן לראשונה כי אל פנחס ולרשטיין הצטרפו עוד שני מינויים - סגן ועובדת נוספת. נזכיר כי לשכת ראש הממשלה הבטיחה, בתגובה לשאלת 'בשבע' בשבוע שעבר, כי בתוך שבועות יאוישו יתר המינויים. כשניים-שלושה פקידים צריכים להיות מועסקים על ידי הלשכה. רונן פרץ, סגן מזכיר הממשלה, סיפר השבוע כי יש צורך ביותר תקנים בשטח, ועל כן המשרד יעביר חלק מתקניו למינהל האזרחי, מה שמותיר למינהל בין ארבעה לחמישה מינויים. מתי זה יקרה והצוות סוף סוף יפעל במתכונת מלאה? מהדיון השתמע שההמתנה היא לנציב שירות המדינה החדש, פרופ' דניאל הרשקוביץ, שיאשר את התקנים הללו.
בקיצור - ביורוקרטיה, שנמשכת גם אחרי יותר משנה וחצי מאז מונה הצוות, שמראש נקבע כי טווח העבודה שלו הוא שלוש שנים. סגן מזכיר הממשלה הסביר כי "בלי לחכות לתקנים, נעשתה בחינה מקיפה וטובה של החסמים והבעיות, והבנו שהצורך לתקנים הוא בשטח, ולכן הוחלט שהם יועברו למינהל האזרחי. התקנים סוכמו למיטב ידיעתי, וצפויים לעלות לאישור בוועדת השירות הקרובה, כנראה בסוף החודש".
יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ אבי דיכטר, רואה מגמת התקדמות, אך לא שבע רצון. "בפעם הקודמת שישבנו הסבירו לנו שלא ניתנו תקנים. השבוע הסבירו לנו שממתינים לאישור נציבות שירות המדינה. זו התקדמות איטית, אבל אני מתנחם בעובדה שזו התקדמות", הוא אומר בשיחה עם 'בשבע'. "סביר להניח שהם מבינים שאנחנו לא נרפה, והם יצטרכו לעשות את המהלך הזה בקצב שנהיה שבעי רצון ממנו, ולא בקצב שיצריך אותנו לבקר אותם ולפקוח עליהם עין בצורה הדוקה יותר".
אז בעוד שבועיים יעברו שבועות, כפי שהגדירה לשכת נתניהו לגבי המינויים מטעמה, וגם תתקיים ועדת המינויים של המינהל. האם אז סוף סוף יאוישו כל התקנים והצוות יתחיל לפעול באינטנסיביות להסדרה? נחכה ונראה.
צעד קטן להסדרה (גרסת סמוטריץ')
יש מי שלא ממתין - או אולי פשוט כבר לא מאמין - שהדברים יקרו דרך צוות ההסדרה. ח"כ בצלאל סמוטריץ', יו"ר שדולת ארץ ישראל בכנסת, הודיע בעקבות העיכובים בעבודת הצוות כי יעלה את חוק מרקם חיים, או בשמו הגנרי חוק ההסדרה 2, כבר ביום ראשון הקרוב לוועדת השרים לענייני חקיקה. "הנחתי על שולחן הכנסת הצעה לחוק הסדרה 2, שעליה חתמו 19 חברי כנסת, והיא קובעת לוחות זמנים וסיום הסדרה בתוך שנתיים. בנוסף לכך החוק יאפשר לרשויות המקומיות לתת שירות בתקופת הביניים. לממשלה היה מספיק זמן לטפל, עכשיו תור הכנסת לעשות זאת", אומר סמוטריץ'.
הוא גם מסביר את הצעת החוק: "לחוק יש שלוש תכליות. הראשונה היא לקבוע לוחות זמנים, שבתוך שנתיים כל היישובים צריכים להיות מוסדרים. בחלק הזה אני תולה הכי פחות תקוות, אבל זו אמירה שמייצרת יותר מחויבות. השנייה היא מרקם החיים ונרמול החיים בתקופת הביניים עד לתום התהליך – שהרשויות המוניציפליות והאחרות יוכלו להתייחס ליישובים הללו כיישובים רגילים לכל דבר ועניין, בניגוד למה שמתרחש כיום, באופן לא נורמלי. כך הם יקבלו מים, חשמל, תשתיות, חינוך וכל מה שיישוב נורמלי צריך לקבל. בנוסף לכך, יש להוריד ולעצור את כל הליכי האכיפה במקומות האלה, כי אין להם מקום אם פנינו להסדרה".
"עד היום", מצהיר סמוטריץ', "ההסדרה הייתה כאב ראש שלנו, כי אנחנו עומדים מול התושבים והמועצות. אני חושב שהחוק הזה הופך את ההסדרה לכאב ראש של ראש הממשלה. ברמת ההתנהלות השוטפת אנחנו יודעים שהתושבים לא מאוימים בהריסה, הם מקבלים שירותים כמו כל תושב אחר במדינת ישראל, והאנומליה תיצור לחץ מצד הגורמים המשפטיים על ראש הממשלה שידרשו להסדיר אותם, מכיוון שנותנים שם שירותים".
לעומתו, ח"כ דיכטר חושב שהחוק אינו נחוץ. "אני לא חושב שיש לזה מקום. חקיקה לא יכולה להגביל לוחות זמנים בנושאים הבעייתיים כמו מינויים. קודם כול צריך לקבל תקנים, להכשיר אותם, ואז אני מניח שתהיה תקופה שהם יעבדו ונפקח עליהם".
"אין לי ספק שהנושא הזה ייפתר. הממשלה החליטה החלטה נכונה. היישום האיטי – הוא הבעיה. אנחנו לא נרפה כאן, כי לא מדובר באיזו עשיית טובה. החלטת הממשלה צריכה להתבצע והכי מהר שאפשר".
בינתיים בהתיישבות מפעילים לחץ כדי שהחוק יקודם. פורום ההתיישבות הצעירה שלח מכתב לכל חברי ועדת השרים לחקיקה, ובו הסבר ובקשה לתמוך בחוק. גם ראשי מועצות מכל רחבי יהודה ושומרון מבקשים לקדם את המהלך. השאלה היא בעיקר כיצד ינהגו בליכוד.
סמוטריץ', כאמור, כבר דאג שההצעה תועלה לדיון ביום ראשון הקרוב. ועדת השרים יכולה לדון ולהחליט ויכולה גם לדחות את הדיון, אם תהיה התעקשות של אחד הצדדים. השרים בנט ושקד לא יהיו אלה שימנעו את העלאת הצעת החוק, שכן נראה ששניהם תומכים במהלך הזה. המבחן הגדול כאן הוא של שרי הליכוד ושל ראש הממשלה. שרי הליכוד יצטרכו להחליט האם הם לוקחים את ההסדרה צעד אחד קדימה, או מעדיפים להסתמך על הקיים. ראש הממשלה, שדאג השבוע לדבר על כמה שהוא בונה ופועל, יצטרך להוכיח שההסדרה – אותה הסדרה שהוא עצמו ביקש לקדם באמצעות הצוות שהוקם במשרדו – חשובה מספיק כדי להתגבר על השיקולים הפוליטיים, ולאפשר לה להתקדם בדרכים נוספות.
לתגובות: [email protected]