הפוליטיקה שמאחורי האפודים הצהובים

מחאת אפודים צהובים ישראלית יצאה לרחוב בדיוק כשהלמ"ס מורה על ירידה ביוקר המחיה. אחד ממובילי המחאה: יש כאן פוליטיקה ואין בזה פסול

שמעון כהן , ח' בטבת תשע"ט

אפודים זוהרים בחיפה
אפודים זוהרים בחיפה
צילום: קארין ושלומי

אין פסול בפוליטיקה, הרן

במספר מוקדים בתל אביב ובחיפה התקיימו ביום שישי ובמוצאי שבת הפגנות מחאה נגד ההתייקרויות במשק ברוח ובהשראת הפגנות האפודים הזוהרים בצרפת.

על המחאה הישראלית שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם גד הרן ממפלגת 'צדק חברתי', מי שהוביל בשנים האחרונות כמה מפגני מחאה כלכליים וחברתיים.

בראשית הדברים שאלנו מה היה הטריגר שהוביל למחאה הנוכחית והוא משיב: כי הטריגר הוא "העלאות המחירים היזומות על ידי גורמים ממשלתיים כמו חשמל, מים ארנונה ועוד. אנחנו רואים בשוק שנפרץ סכר מסוים ומתחילה ריצת מחירים כלפי מעלה וכיוון שהצטברו הדברים והגיעו לתקשורת נוצרה סיבה טובה לצאת לרחוב במקביל למה שקרה בצרפת".

על דבריו אלה שאלנו אם היציאה לרחוב נובעת למעשה מהאווירה הבינלאומית ותשומת הלב למחאה בצרפת. האם מדובר בניצול סיטואציה בינלאומית על מנת להעלות סוגיה מקומית ישראלית? הרן משיב בחיוב: "כן. יש תופעה מוזרה שבה התקשורת הישראלית חיה בבועה ומנתקת אותנו ממה שקורה בעולם, ורק כשיש משהו חריג כמו האפודים הצהובים בצרפת אז מתעוררים ומציצים החוצה, אבל המיתון הכללי מתקרב לישראל והוא יגיע אלינו כי הכלכלה הישראלית קשורה לייצוא שלה. אנחנו נסבול מהמיתון באירופה ובארה"ב".

אז אולי המחאה לא מתבצעת מול הגורם הנכון? הרי אם מדובר במיתון בינלאומי למה למחות מול ממשלת ישראל והאוצר שמצליחים לשמור את כלכלת ישראל יציבה גם בתקופה בה כלכלות בעולם קורסות? "זה נכון", אומר הרן ומוסיף: "אבל כאשר כלכלה נמצאת בגאות אז שותקים כי המצב נראה טוב, אבל הפערים הכלכליים מחמירים ומגיעים למשבר כשמתחיל מיתון. אז מתחיל לכאוב. זה שהחברות הגדולות ששייכות לבעלי עסקים גדולים מעלות מחירים זה קורה בגלל שהן במצוקה ורוצות לשמור על מתח רווחים גבוה גם כשאנשים קונים פחות".

ואולי נכון יותר להפגין נגד חברות שמעלות מחירים ולא נגד הממשלה? "המיסים שהממשלה גובה הן חלק עצום מהמחירים וממחירי השירותים, וכשהממשלה לא מרסנת את עצמה הכסף שהיא גובה מצטבר ברום החברה הישראלית ואלה שלמטה לא רואים את הכסף חוזר אליהם והם נכנסים למצוקה הולכת וגדלה. הרי המכסים האלה הם מיסים על כולם, וזה נעשה דרך המים החשמל והגז. מחיר הגז גבוה כי הממשלה לוקחת חלק נכבד ממנו. כשהממשלה מטילה מיסים עקיפים שכאלה כולנו סובלים מהם".

לנוכח דבריו אלה של הרן שאלנו איך מתיישבות טענותיו מול דו"ח הלמ"ס שיצא לאור ביום שישי האחרון, במקביל להפגנות, על ירידה של 0.3 אחוזים במדד יוקר המחיה בישראל. האם הפער בין הטענות לנתונים לא מפריע למארגני המחאות להוציא את הציבור לרחוב, תהינו.

"הציבור לא יוצא מהבית כבר הרבה זמן וכשירצה לצאת יהיה מאוחר מדי", משיב הרן ומוסיף כי לטעמו "האמון של הציבור במדד המתפרסם על ידי הלמ"ס נשחק עד אפס, והדוגמא לכך היא העליה של מחירי הדיור במאה עד מאה וחמישים אחוז בעוד המדד לא משקף את העניין הזה. בנושא הדיור הוכנס רכיב נמוך של חמישה אחוזים בעוד מדובר ברכיב של שלושים אחוזים".

ואולי בסך הכול מדובר במהלך טרום בחירות שלו שותפים ואותו מארגנים מתנגדי הממשלה, בין אם אלדד יניב שעוטה אפוד צהוב ומוצג כאחד מראשי המחאה, בין אם שי כהן שיחד עם איש מרצ הקים את תנועת 'הברית הישראלית' ובין אם הרן עצמו שעומד בראש מפלגה פוליטית? הרן לא מתכחש לכוונות הפוליטיות שמאחורי המחאות החדשות:

"אין שום ספק בזה ואין פסול בזה", הוא משיב. "אנשים מתנהגים כמו עדר וניתן להעיר אותם רק כשיש באזז, ובאותה מידה כוחות פוליטיים מנצלים סיטואציות פוליטיות. החיכוך בגבול בעזה גם הוא מנוצל על ידי גופים פוליטיים. צריך להסתכל על מהות העניין והמהות היא שיש אחוזים ניכרים מתחת לקו העוני". לדבריו "גם מפלגות ימניות מנצלות סיטואציות פוליטיות, אבל הציבור צריך לבדוק אם מדברים אתו אמת או משקרים לו. האם העלאת המחירים היא בלוף? האם זה שקר? האם האנשים החלשים בחברה לא נפגעים?".

באשר לטענה לפיה הכלכלה הישראלית יציבה ולציבור נראה שממשלת ישראל ניצבת מול גל הקריסות העולמי בהצלחה, אומר הרן כי מדובר ב"טיעון מאוד נכון, כי הכלכלה הישראלית נמצאת במצב יחסית יציב לעומת הרבה מדינות בעולם, אבל שלא תטעו, הכלכלה במצב יציב על גבם של האנשים החלשים ביותר ואלה שמרוויחים מתחת לשכר מינימום. על גבם הכלכלה יציבה. כאשר הקצבאות ביזיוניות והמשכורות נמוכות יכולים להתהדר בכלכלה חזקה והאנשים עניים".