מחאת עובדי המלט. ארכיון
מחאת עובדי המלט. ארכיוןצילום: דוברות המשטרה

שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן החליט על הטלת היטל היצף בשיעור מינימלי של 0.25% בלבד, על ייבוא מלט מטורקיה ומיוון.

השר כהן הורה להמשיך לבחון את הצורך בהעלאת שיעור ההיטל אם הייבוא יהווה מעל 50% מהשוק: "נמשיך לעודד את התחרות בענף המלט לצד הגנה על התעשייה הישראלית", ציין.

מהתאחדות התעשיינים נמסר בתגובה להחלטת משרד הכלכלה, "ממשלת ישראל הודיעה היום שהיא הממשלה היחידה בעולם שאינה מגינה על התעשייה שלה מפני סחר שנקבע כטורפני. מדובר בהחלטה שעלולה לסכן את העצמאות הייצורית של ישראל ויהיה לה מחיר כלכלי מעבר לפגיעה הישירה בחברות המלט שכן ישראל עלולה להפוך ליעד להתקפות סחר במחירים טורפניים".

"אנחנו מצפים משר הכלכלה והתעשייה להדגיש כי החלטתו הנה רק לתקופת ביניים וכי בכוונת הממשלה להקפיד כי כל פגיעה בתעשייה הישראלית תענה בתשובה מיידית בהתאם לחוק ולכללי הסחר העולמיים", הוסיפו בהתאחדות.

ממפעל מלט הר טוב נמסר, "החלטת שר הכלכלה אלי כהן בניגוד להמלצתו המקצועית של הממונה על היטלי הסחר היא יריקה בפרצוף התעשייה הישראלית. זהו יום עצוב וקשה לתושבי בית שמש ולעובדי מפעל הרטוב שמסוגלים להתחרות מול כל מפעל מלט טורקי או יווני. בקשתנו היחידה היתה תחרות הוגנת. זוהי החלטה שגויה שמובילה לתוצאה אחת עליית מחירי המלט עקב צמצום התחרות המקומית ופיטורי עשרות עובדים".

מיבואנית המלט סימנט נמסר מנגד, "הטלת מס על ייבוא מלט, כפי שהחליט השר אלי כהן, משולה לשפיכת דלק על מדורת יוקר המחיה. את עליית המחירים כתוצאה מהמס ישלמו הזוגות הצעירים וכלל הציבור בישראל, כאשר הרווחים ימשיכו לזרום לכיסו של המונופול".

"במקרה זה לא ניתן להאשים את גל ההתייקרויות העולמי. מדובר בהחלטה 'נטו' של שר הכלכלה לייקר את מחיר המלט. זאת בניגוד להמלצת הוועדה שדנה בנושא בניגוד לעמדת משרד האוצר ובניגוד לעמדת הממונה על ההגבלים, בניגוד להמלצות ועדת טרכטנברג שקבעה כי מחירי המלט בישראל גבוהים מאלו שהיו נקבעים בתנאי תחרות ובניגוד להמלצות ועדת הרשקוביץ שדנה בנושא ושהמליצה על פתיחת שוק המלט ליבוא וליבואנים חדשים", הוסיפו בחברה.