"השוויון בכבוד האדם נתון בסכנה"

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, בהתייחסות ראשונה לחוק הלאום, "שתי הנחות לא נכונות הצדיקו את חוק הלאום".

שלמה פיוטרקובסקי , ט' בטבת תשע"ט

אהרון ברק
אהרון ברק
צילום: אלי דסה

נשיא בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' אהרן ברק, התייחס היום (שני) לראשונה לחוק הלאום, בכנס שקיים המרכז הבינתחומי הרצליה בנושא חוק היסוד.

פרופ' ברק, המכהן כמרצה וחוקר בכיר בבית ספר הארי רדזינר למשפטים בבינתחומי, אמר בפתח דבריו: "מעולם לא התבטאתי בעניין חוק יסוד זה. קיוויתי שאוכל להמשיך ולא להתבטא, אבל בנסיבות אלה אני שמח לומר כמה דברים".

"אני חושב שזה חוק חשוב אבל היה כדאי שיבוא בסוף תהליך כינון החוקה ולא באמצעו", אמר ברק. "מדינת ישראל צריכה להמשיך את מפעל החוקה ולסיים אותו. רובו נעשה וחסרים בו חלקים לא רבים, כמו חוק יסוד: החקיקה, וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כלומר מגילת זכויות האדם. אין לי התנגדות לחוק כולו, אבל אני חושב שהאופן שבו חוקק וכונן היה גרוע מאוד".

"את אותם הדברים אפשר היה לומר מתוך הבנה, הסכמה והדדיות. מפני שעל רוב רובם של הדברים אין מחלוקת אמיתית בחברה הישראלית, לא בימין במרכז ובשמאל, ועל כך אני מצר", ציין ברק.

ברק רואיין על ידי פרופ' קרין נהון, מרצה וחוקרת בכירה בבינתחומי הרצליה, ובהתייחס לשאלה לגבי היעדר עקרון השוויון בחוק, אמר, "נקודת המוצא שלי היא שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של עם היהודי. הסעיף הראשון בחוק הלאום מקובל עליי וגם בכמה פסקי דין כתבתי שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, תוך ציטוט של מגילת העצמאות. אבל עדיין קיימים היבטים של השוויון, שלא מטופלים מספיק בחוק".

"השוויון בכבוד האדם נתון בסכנה", טען ברק. "הוא לא דבר מובן מאליו. חלק מהאנשים, שאומרים 'אין צורך בערך השוויון בחוק הלאום', יתנגדו להחלתו בכל אופן. משום שתבינו, להכניס היום את השוויון לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, דבר שצריך לעשותו, לא יפגע בכבוד האדם או בחוק הלאום, אלא יפגע בעיקר במפלגות הדתיות שלא מוכנות להכיר בשוויון. משום שברגע יש שוויון, יש בעיות מגדריות, הומוסקסואליות ועוד. אני בא ואומר 'אני מקבל שאין מקום להכניס התייחסות לשוויון בתוך חוק הלאום, משום שהשוויון נוגע לזכות האישית' ומקומם של הזכויות האישיות הוא בחוקים אחרים. הבה נבטיח שזה יהיה חלק מהזכויות האישיות. אני חושב שלא רבים צריכים להתנגד לזה. אני מוכן להקדיש את עצמי לנושא הזה ולשבת יחד עם כל אלה שבעד ונגד החוק ונוכל למצוא ניסוח שישמור גם על כך שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי וגם על זכות השוויון של כל אדם כאדם, הבה נמצא ניסוחים שיביאו אותנו לדרך הזאת".

ברק התייחס גם למתח בין יהודית לדמוקרטית: "בית המשפט העליון היה נאמן מאוד לערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית וכתבתי על כך לא מעט. ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית הם א. ערכים ציוניים ב. ערכים יהודיים במובן של מורשת - תנ"ך הלכה ומשפט עברי ו-ג. ערכים דמוקרטיים. היתה לי נוסחה ועדיין יש לי נוסחה שאני מאמין בה שמאזנת בין הערכים האלה. חוק כבוד האדם לא אומר שזו מדינה יהודית שיש לה דמוקרטיה או דמוקרטיה שיש לה ערכים יהודיים אלא אומר שזו מדינה שערכיה יהודית ודמוקרטית וצריך לעשות כל מאמץ כדי למצוא איזון וסינתזה ביניהם. בית המשפט לא נתן עדיפות לערכים דמוקרטיים על פני הערכים היהודיים. זו מעולם לא היתה עמדתו".

לדבריו, "היו שתי הנחות לא נכונות שהצדיקו את חוק הלאום: האחת, שפסיקת בית המשפט מעדיפה ערכים דמוקרטיים על ערכים יהודים וזה לא נכון. השניה, שצריך את החוק הזה אחרת בית המשפט יחליט שחוק השבות אינו חוקתי. ואלה דברי הבל. אין חוק חשוב מחוק השבות, שהוא חוק היסוד הראשון שלנו והחוק הכי ציוני שלנו".

ברק הוסיף עוד כי גם אם חוק הלאום יבוטל, על מנת להשלים את מפעל החוקה יידרש מבוא, שיכלול חלקים מחוק הלאום כמו גם מהכרזת העצמאות, ואמר: "שיהיה ברור: הכרזת העצמאות היא יותר חשובה משום שהיא הבסיס לכל חוקי היסוד, לתפיסתי. גם חוק הלאום לא יכול לפגוע בהכרזת העצמאות".