למה הם מתנגדים לחוק סינון אתרים?

החוק המבקש להגן על ילדים ובני נוער מאתרים ותכנים פוגעניים מתקרב להצבעה. ניסינו להבין את המניע מאחורי עמדתם של המתנגדים לו.

שמעון כהן , י' בטבת תשע"ט

אין סיבה הגיונית. מועלם רפאלי
אין סיבה הגיונית. מועלם רפאלי
צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

על שולחן הכנסת מונח לקראת הצבעה, ככל הנראה ביום שני הקרוב, החוק המבקש להגן על ילדים מחשיפה לתכנים קשים ברשת. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם אחת ממובילי החקיקה בנושא, חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי.

את השיחה עם חברת הכנסת מועלם-רפאלי פתחנו בתהייה אודות העמדות המתנגדות לחוק שעל פניו נראה נצרך כל כך, והיא מסבירה ומספרת:

"המטרה של החוק היא למנוע גלישה של ילדים ובני נוער לאתרים פורנוגרפיים שמעוותים כל ממד בחיים האישיים והחברתיים, תפיסות של מיניות בריאה, תפיסות גוף, צניעות, קדושת הקשר וכו', מכל כיוון, דתי, חילוני, יהודי, לא יהודי, נשי, גברי וכו', וכל זה מעבר לזוועה שבתעשייה הזו והשימוש הנלוז בבני אדם".

"יחד עם זאת, בהצעת החוק המקורית שהבאתי ביקשתי שברירת המחדל בגלישה לאינטרנט תהיה חסימה של אתרים פורנוגרפיים, ומי שירצה לגלוש אליהם יקבל קוד שיוכל לשנות אותו ולפתוח את זה בעצמו, כפי שהדבר קיים בטלוויזיה. ההתנגדות המרכזית, הצעקנית והמאוד מגויסת הייתה לזה שאנחנו הופכים חלק מסוים מהאינטרנט, שנכון שכולם מתנגדים לו, לכזה שברירת המחדל שלו תהיה חסימה. לדבריהם יש כאן מדיום שלא ניתן להוביל חסימה שלו וזה יוביל לפגיעה לא מידתית בגלישה באינטרנט וצריכת האינטרנט ופגיעה בחופש הביטוי. הם חשבו שזה לא מידתי ולא מאוזן".
גם אני לא מבינה איך יכול להיות שמי שאומר שהוא רוצה להגן על ילדים מהמגפה השקטה שנקראית פורנוגרפיה, ומצד שני מתנגד בצעקות ובביזוי של חברי הכנסת שמובילים את המהלך. אין לי הסבר לכך

על התיאור הזה תהינו אם אותם מתנגדים היו מביעים התנגדות צעקנית כזו אם הייתה מוצעת חסימה לאתרים מעודדי התאבדות או צריכת סמים. מועלם-רפאלי משיבה: "גם אני לא מבינה איך יכול להיות שמי שאומר שהוא רוצה להגן על ילדים מהמגפה השקטה שנקראית פורנוגרפיה, ומצד שני מתנגד בצעקות ובביזוי של חברי הכנסת שמובילים את המהלך. אין לי הסבר לכך".

"בשלב מסוים הבנו שלא נצליח להעביר את ברירת המחדל הזו בחקיקה, לא בכנסת לא בממשלה ולא בציבור הישראלי. הסתבר שגם משרדי ממשלה לא תומכים, לא משרד המשפטים ולא משרד התקשורת, הם אינם תומכים, כי בעיניהם זו פגיעה ושינוי של מהות בתפיסת העולם של חופש הביטוי והגלישה באינטרנט. כשהיה נראה שאנחנו מצליחים לגבש תמיכה של חברי כנסת אמרו לנו שטכנולוגית זה בלתי אפשרי ובשלב מסוים אמרו שזה יפגע בביטחון המדינה וכמובן האשימו אותי באיראניזציה. היו שטענו שאם ישראל תחסום כמדינה אתרים ותכנים פורנוגרפיים זה עלול להביא לרשימות שחורות וזה יפגע בביטחון המדינה. הכול זה בלבולי מוח. יש כאן שתי תפיסות עולם, תפיסה שרוצה להגן על ילדים נוער ומבוגרים מהנזק הבלתי נסבל שגורמת פורנוגרפיה, ותפיסה של מי שחושב שמה שאנחנו עושים עם אלכוהול וחגורת בטיחות לא יכול להיות באתרים פורנוגרפיים באינטרנט".

"חמש שנים עברו מאז שהנחתי את החוק הזה ושנתיים חלפו מאז שמתקיימים בו דיונים אינטנסיביים.
מעולם לא היה חוק שהיו עליו 14 דיונים עוד לפני קריאה ראשונה. כל זה נובע מההתנגדות הצעקנית שמגיעה מסיבות כלכליות. לא אחזור בי מהקביעה הזו, סיבות כלכליות הן שמביאות לכך. מי שמניע את העולם של הפורנוגרפיה מקבל מזה הרבה מאוד כסף ופגיעה בהכנסות כלכליות של גופים חזקים מביאים להתנגדות
מעולם לא היה חוק שהיו עליו 14 דיונים עוד לפני קריאה ראשונה. כל זה נובע מההתנגדות הצעקנית שמגיעה מסיבות כלכליות. לא אחזור בי מהקביעה הזו, סיבות כלכליות הן שמביאות לכך. מי שמניע את העולם של הפורנוגרפיה מקבל מזה הרבה מאוד כסף ופגיעה בהכנסות כלכליות של גופים חזקים מביאים להתנגדות מאוד משמעותית".

ואולי, שאלנו, יש מי שחושש שהחוק יוביל למחלוקות על דקויות ההגדרה של מה זה פורנו? אולי ישנם מי שיודעים שחלק ניכר מהפרסומות בערוצים המרכזיים נגועים ברמה כזו או אחרת במה שיוגדר אצל אנשים מסוימים כתכנים קשים וחוששים מפרשנויות שונות למונח תכנית קשים ופורנוגרפיה?

מועלם רפאלי משיבה וקובעת כי גם לטיעון שכזה אין בסיס שכן "יש הגדרה בחוק מה זה פורנוגרפיה והיא מאוד ברורה ומדויקת. היא כתובה בשלושה סעיפים ועל בסיסם נחסמת פורנוגרפיה בתקשורת. היה מיתוס נוסף, שאם החוק יעבור ספקיות האינטרנט ידעו שאני גולש שבמקומות כאלה. אז חברים, זה קורה כבר עכשיו. הספקיות יודעות בדיוק איפה כל אחד גולש וכמה זמן הוא גולש".

וגם החוששים מרשימות שחורות חוששים לשווא. "יש בחוק שלנו קביעה שלא יהיה מצב של רשימות שחורות ותיעוד, ולמרות זאת אנחנו מואשמים ביצירת רשימות שחורות".

לאחר שחברי הכנסת זוהר ומועלם-רפאלי הבינו שחסימה כברירת מחדל לא תעבור, הם פנו לריכוך ההצעה: "הצעת החוק הנוכחית אומרת שכל ספק אינטרנט יפנה לגולש ויציע חסימה מוחלטת, חסימה עם קוד או שלא רוצים חסימה כלל. כל מנוי יהיה חייב לבחור".

"שוב ושוב הותקפנו כאילו אנחנו פוגעים באחריות ההורית כאשר המדינה מחוקקת חוק, כאילו אנחנו לא נוהגים כך בכל תחום אחר ושומרים על האיזון בין מערכת החינוך והאחריות ההורית. אי אפשר בלי זה
אני שולחת את הציבור לאנגליה הגדולה. ראש הממשלה הקודם, דיויד קמרון, מקדם חוק כזה ומעולם לא טענו שבריטניה זה איראן
ובלי זה. דרוש שיתוף פעולה בין אחריות הורית, ספקיות האינטרנט והחקיקה, האכיפה של המשרדים הרלוונטיים ומערכת החינוך".

לקראת תום הדברים מתייחסת חברת הכנסת מועלם-רפאלי לטענה המוטחת בה ובחבר הכנסת זוהר ולפיה החוק יביא למציאות של 'איראן זה כאן': "אני שולחת את הציבור לאנגליה הגדולה. ראש הממשלה הקודם, דיויד קמרון, מקדם חוק כזה ומעולם לא טענו שבריטניה זה איראן ומעולם לא טענו שין מה ללמוד מבריטניה. לכן אני מציעה שכאשר מתנגדים או שיציגו סיבות אמתיות או שיגידו בגלוי שהם בעד צריכת פורנוגרפיה".

באשר להצבעה המתקרבת ביום שני אומרת מועלם-רפאלי כי כל הסיעות למעט מרצ תמכו בהצעת החוק המקורית. מרצ התנגדו בשל החשש לחופש הפרט וכיוצא באלה, אולם להערכתה הצעת החוק המתוקנת תזכה גם לתמיכת מרצ לאחר שגובשה תמיכת משרדי הממשלה והגופים האזרחיים השונים כמו הפורום הדיגיטאלי, פורום האינטרנט, המכון הישראלי לדמוקרטיה ועוד.